א. בקשה מיום 29.11.07 לעיכוב ארעי של ביצוע צו העיקול שהוטל על המערער 1, עד להחלטת בית משפט זה בבקשה חדשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 מיום 1.7.03. לענין עיכוב הביצוע, המדובר בבקשה שלישית לאחר ששתיים קודמות וכן עתירה לבג"צ נדחו, כפי שיפורט להלן.
רקע
ב. ביום 20.9.07 נשמעה השלמת טיעון בערעורם של המערערים 1 ו-3, שבאו במקומו של עיזבון המנוחה אהובה וינברג ז"ל, ושל המערערת 2, על פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) תשכ"ג-1963 שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר ניתן ביום 1.7.03 בו"ע 1120/00, בגדרו נדחה עררם של המערערים על דרישת רשות המס מהם לתשלום מס שבח בגין עיסקות מכירת זכויות במקרקעין.
ג. בעבר נדונו בקשות שונות של המערערים לעיכוב ביצוע, בכמה הליכים:
(1) בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהוגשה ביום 14.2.07 - זו נדחתה בהחלטת השופטת ארבל מיום 15.4.07, מחמת אי-מיצוי הליכים. השופטת הוסיפה בהחלטתה, כי דין הבקשה להידחות גם לגופה, מאחר שהמדובר בפסק דין כספי במהותו, וניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו במקרה של זכיה בערעור.
(2) ביני לביני, נדחתה ביום 26.3.07 (מפי השופטים לוי, ארבל וברלינר) עתירה למתן צו על תנאי שהגישו, בין היתר, המערערים 2-1 (בג"צ 101/07 ד"ר יהושע וינברג נ' רשות המסים (טרם פורסם)) כלפי קביעות שונות של רשויות המס, וביניהן פסק הדין הנזכר; זאת - מחמת קיומו של סעד חלופי ביחס לעתירה כנגד פסק הדין (ראו פסקה 8 לפסק הדין בבג"צ 101/07).
(3) בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק הדין של ועדת הערר הוגשה ביום 10.6.07, לאחר שהמערערים פנו - בעקבות החלטתה הנזכרת של השופטת ארבל - לועדת הערר, וזו דחתה את בקשתם לעיכוב ביצוע. הבקשה הנוספת נדחתה בהחלטת השופטת פרוקצ'יה מיום 1.8.07, בהאי לישנא:
"משניתן פסק דין שנפקותו הינה אימוץ קביעת הרשות המוסמכת בדבר חיובו של האזרח בתשלום מס, אין מקום לעיכוב ביצוע החיוב בתשלום לאור הגשת ערעור אלא בנסיבות חריגות בהן ישנם סיכויים טובים לערעור, ומאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המערער. בענייננו, גם בלא בחינת סיכויי הערעור... מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים כלל ועיקר. זכותה של המדינה לגבות את המס המגיע לה בהסתמך על תוצאות פסק הדין בלא להמתין לערעור ולתוצאותיו, ובנסיבות ענין זה, אין חשש כי אם הערעור יתקבל יווצר קושי כלשהו בהשבת כספים ששולמו מכוחו" (בפסקה 4 להחלטה).
ד. כאמור, ביום 20.9.07 נשמעה השלמת הטיעון בערעור. לבקשת בא כוח המערערים ניתנה החלטת ההרכב המאפשרת לו לצרף עמודי השלמה לסיכומיו. ההשלמה הוגשה ביום 14.10.07, והוגשה לה תגובה מטעם המשיב, והתיק מצוי בעיון לקראת פסק דין.
הבקשות עתה
ה. (1) אתמול, 29.11.07, בשעות הערב, הובאה ללשכתי הבקשה הנוכחית שכותרתה "בקשה דחופה למתן צו ארעי לעיכוב ביצוע צו העיקול". בבקשה נכתב, כי ביום 8.11.07 הגישו המערערים בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק דינה של ועדת הערר (להלן תיקרא הבקשה מיום 8.11.07); כי ביום 29.11.07 נתקבל במשרדי בא כוח המערערים צו עיקול על נכסי החייב לפי סעיפים 7-7ב לפקודת המסים (גביה); וכי מתבקש עיכוב ביצועו של צו העיקול עד להכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע מיום 8.11.07. לבקשה צורפה תגובת המשיב. המשיב מתנגד לבקשה, מאחר שנדחתה בקשת המערערים לעיכוב ביצוע בהחלטת השופטת פרוקצ'יה, ומאחר שהבקשה הנוספת לעיכוב ביצוע מיום 8.11.07 אינה נשענת על עילה חדשה. לבקשה לא צורף העתק של צו העיקול.
(2) צורפה לבקשה הנוכחית "הודעה בכתב לעניין בקשה למתן צו ארעי לעיכוב ביצוע צו העיקול". בהודעה נכתב, כי צו עיקול נוסף נתקבל במשרדי חברת הזרע (1939) בע"מ (להלן חברת הזרע), שהיא לקוחה של השותפות הרשומה משרד ד"ר משה וינברג ושות', עו"ד ונוטריונים (המייצג אף את המערערים). נטען בהודעה, כי הואיל וחברת הזרע אינה לקוח של המערער 1 אלא של השותפות הרשומה, אין זה ברור מכוח מה הוצא צו העיקול. להודעה צורפו עותק מכתב העיקול, ועמו תכתובות שנשלחו מטעם בא כוחם של המערערים למשיב בנוגע לטענתם זו.
(3) לבקשה לעיכוב ביצועו של צו העיקול צורפה תגובת המשיב לבקשה מיום 8.11.07 - אשר ניתנה ביום 27.11.07. יצוין, כי הבקשה מיום 8.11.07 לא צורפה לבקשה הנוכחית, ולא הובאה לעיוני. בדיקה עם מזכירות בית המשפט העלתה, כי הבקשה (שעל פי רישום המזכירות הוגשה ביום 7.11.07) לא קובלה מאחר שלא צורפה לה תגובת המשיב.
ו. (1) בעקבות פניית המזכירות לבא כוח המערערים, נשלח היום (30.11.07) עותק מבקשת עיכוב הביצוע מיום 8.11.07 והובא בפניי. בבקשה מפורטים הליכי הגביה בעקבות הסכם ההמחאה הראשון, נשוא הערעור שבנדון דידן, ובגין הסכם ההמחאה השני, נשוא הליך אחר (ע"א 5192/06). בין היתר, נטען כי ביום 1.8.07 הופעלה תניית ביטול העיסקות העומדות בבסיס הליכי הגביה, וכי בתשובת המשיב מיום 30.10.07 נדחה ביטול העיסקות. כן נטען, כי חובם של המערערים בשני ההליכים עומד, לטענת המשיב, על כ-2.7 מיליון ש"ח. לגופו של עניין, נטען בבקשה כי סיכויי הערעור טובים, וכי מאזן הנזקים והנוחות נוטה בבירור לטובתם נוכח גובהו של החוב, וזאת אף אם יוכל להתקבל הסכום בחזרה במקרה של קבלת הערעור, כי הפגיעה במערערים תהא קשה מנשוא.
(2) בתגובת המשיב מיום 27.11.07 לבקשה מיום 8.11.07 נטען, כי אין מקום לדון בבקשה הנוספת מאחר שבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה בהחלטת השופטת פרוקצ'יה מיום 1.8.07, וכי מתבקש חיוב המערערים בהוצאות בגין הבקשה.
הכרעה
ז. החלטתי לדון בבקשה לעיכוב ביצוע מיום 8.11.07 לגופה. אין בידי להיעתר לה. לא מצאתי שינוי בנסיבות העניין מאז ניתנה החלטתה של השופטת פרוקצ'יה ביום 1.8.07, והדברים שנכתבו בהחלטתה עומדים בעינם. פשיטא כי מעטים הם הששים לשלם חובות מס בסכומים גבוהים, אלא שלחסרון כיס, שכמובן יש להוכיחו, ישנם ערוצי בדיקה מוסדרים בהליכי גביה. הוא הדין לטענות באשר ל"כתובת העיקול". גם לא נטען על ידי המערערים כי ייגרם להם נזק בלתי הפיך אלמלא יינתן עיכוב ביצוע. ועוד, אין זה מן המידה כי בשעה שהתיק מצוי בעיון לצורך פסק דין, נוסיף ונאמר דברים באשר לסיכויי הערעור. ככל שהמדובר במאזן נוחות, מעבר לאי הנוחות שבעצם התשלום, כאמור, מדובר בסכום שכמובן אין חולק כי בידי המדינה להחזירו. על כן, כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע. משכך, התייתרה אף הבקשה לעיכוב ביצועו הארעי של צו העיקול.
ח. איני עושה צו להוצאות בבקשה זו, והנושא יובא בחשבון בפסק הדין בערעור גופו.
ניתנה היום, כ' בכסלו התשס"ח (30.11.07).
