א. ביום 29.1.07 הורשע המבקש בשתי עבירות של גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (ת"פ (שלום ת"א) 1207/05). שתי העבירות בוצעו בשנת 2001. ביום 20.2.07 עתר המשיב לבית הדין המשמעתי המחוזי, בבקשה להשעיה זמנית של המבקש עד להכרעה סופית בבקשה שתוגש לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961. ביום 22.10.07 קיבל בית הדין המחוזי את הבקשה, אך עיכב את ביצועה למשך שלושים יום לצורך הגשת ערעור. ביום 4.12.07 דחה בית הדין הארצי את הערעור (בד"א 113/07) וקבע כי ההשעיה הזמנית תכנס לתוקפה ביום 23.12.07. ברם, נקבע:
15.2. אם עד ליום 20.12.07 תוקדם שמיעת הערעור למועד כלשהו במהלך חודש דצמבר 2007, תדחה התחלת ההשעיה הזמנית... עד ליום ג' 22.1.08.
15.3. אם בניגוד לצפוי, מסיבה כלשהי לא ינתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בערעור המבקש על הרשעתו בבית המשפט השלום עד ליום 20.9.08, יהיה המערער רשאי, אם יחפוץ בכך, לפנות בבקשה לבית הדין המשמעתי המחוזי לדון מחדש בענין ההשעיה הזמנית.
ב. ביום 12.12.07 הגיש המבקש את הערעור שלפנינו (על"ע 10585/07) כלפי החלטת בית הדין המשמעתי הארצי בעניין ההשעיה הזמנית - ובצדו בקשה זו, לעיכוב ביצוע ההשעיה עד להכרעה בערעור. ביום 12.12.07 התבקשה תגובת המשיב. ביום 17.12.07 הודיע המשיב כי הוא מתנגד לבקשה לעיכוב הביצוע, תוך שהוא מציין את חומרת המעשים בהם הורשע המבקש, את הצורך בהגנה על הציבור ואת הדרישות המוסריות הנדרשות מקציני בית משפט (לרבות במקורות המשפט העברי). ביום 17.12.07 הודיע המבקש כי פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה להקדמת הדיון בערעורו, ובית המשפט נעתר לה חלקית וקבע את הערעור לשמיעה ביום 30.1.08. באותו יום ביקשתי את תגובת המשיב לאפשרות שביצוע ההשעיה הזמנית יעוכב עד ליום 21.2.07 תוך יישום ההגבלות שהציע המבקש בסעיף 32 להודעת הערעור. ביום 19.12.07 הודיע המשיב כי הוא מתנגד לבקשה, תוך שהוא מתייחס גם לסוגיית הסמכות לדון בבקשה.
ג. לאחר העיון סברתי כי חרף תגובת המשיב - שההיגיון והערכיות שביסודה מקובלים עלי מאוד - יש מקום ללכת בנסיבות ולעת הזאת במתוה שהוצע בהחלטה מיום 17.12.07. ראשית, מדובר במתוה שהוצע על ידי בית הדין המשמעתי הארצי. קרי, כי במידה והדיון בערעור המבקש יוקדם - יש מקום להמשך ההשעיה עד שיוסר הספק ותחלט ההרשעה בפלילים (אז גם יהיה ניתן לנהל הליך לפי סעיף 75 הנזכר). המבקש פעל לעת הזאת - גם אם לא לפני כן - לפי מתוה זה, בית המשפט המחוזי קבע את הדיון למועד מאוחר מזה שנזכר בהחלטת בית הדין הארצי - אך בטווח הנראה בהחלט לעין. בנסיבות סברתי כי באיזון שבין הפגיעה במבקש (ראו על"ע 10651/05 משה שוב, עו"ד נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין (לא פורסם)), לבין ההגנה על הציבור, הארכה קצרה נוספת מהווה איזון הולם. שנית, סברתי כי יש בזמן שחלף, ויותר מכך - בהגבלות שהציע המבקש בסעיף 32 להודעת הערעור, כדי להחליש את הסיכון לציבור המתדיינים.
ד. ביחס לשאלת הסמכות, אציין בקצרה כי סעיף 78(ה) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 אכן קובע כי "על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות הסעיפים 70 ו-71"; אך אין לדעתי להסיק מאי אזכורו של סעיף 72, כטענת בא כוח המשיב, כי אין בנמצא אפשרות לעיכוב ביצוע. זאת כיון שסעיף 78(ו) קובע מפורשות "ביצועה של החלטה על השעיה זמנית או על פרסום השעיה זמנית על פי סעיף זה לא יעוכב בשל כך בלבד שאפשר עוד לערער על ההחלטה או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש". קרי, קיימת אפשרות לעתור לעיכוב ביצוע - אלא שבניגוד לאמור בסעיף 72, אין ניתן עיכוב ביצוע אוטומטי. ואכן בית משפט זה דן והכריע לאורך השנים בבקשות לעיכוב ביצוע (ראו לאחרונה על"ע 1630/06הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' גד פרנקל, עו"ד (לא פורסם); על"ע 1905/06 דוד ראש נ' לשכת עורכי הדין - מחוז דרום (לא פורסם), על"ע 10651/05 משה שוב, עו"ד נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין (לא פורסם)).
ה. בנסיבות יעוכב ביצוע ההשעיה הזמנית, בתנאים המפורטים להלן, שהוצעו על-ידי המבקש עצמו (ראו הבהרה לעניין סעיפים ד'-ה'):
"א. כל חשבונות המערער, הן הפרטיים והן העסקיים יסגרו, והודעת הסגירה תועבר ללשכת עורכי הדין.
ב. המערער מתחייב בזאת שלא לפתוח כל חשבון בנק, מכל סוג ומן שהוא, עד להחלטה אחרת בעניין זה.
ג. עו"ד דוד ביטון, יפתח שני חשבונות בנק, האחד - חשבון תקבולים של המשרד, השני - חשבון נאמנות של תקבולים עבור לקוחות המשרד.
ד. המערער יבטל את כל רישומיו בלשכות ההוצאה לפועל בתיקים המתנהלים עבור לקוחותיו. הודעה על כך תימסר ללשכת עורכי הדין.
ה. עו"ד דוד ביטון יירשם בלשכות ההוצאה לפועל תחת המערער כעו"ד המייצג את הלקוחות ואליו יופנו התקבולים שיתקבלו.
(לעניין סעיף ד'-ה', למען הסר ספק - עו"ד דוד ביטון הוא שייצג בהליכים אלה - א"ר).
ו. למען השקיפות, וכדי לתרום ליכולת הפיקוח, תועבר הודעה לכלל לקוחות המשרד, כי כל תקבול עבור המשרד יירשם ע"ש עו"ד דוד ביטון, ובשום מקרה לא ע"ש המערער. העתק ההודעות תועברנה ללשכת עורכי הדין.
ז. כמו כן, תועבר הודעה בלשון דומה, לכלל הנתבעים בתיקים המנוהלים במשרד, לפיה כל תקבול עבור לקוחות המשרד (התובעים) יירשמו ע"ש עו"ד דוד ביטון, ובשום מקרה לא ע"ש המערער. העתק ההודעות תועברנה ללשכת עורכי הדין.
ח. המערער מתחייב, כי עו"ד דוד ביטון יעביר, בכל סוף חודש קלנדרי, הודעה ללשכת עורכי הדין, הכוללת את סך התקבולים והפיקדונות והעברתם ללקוחות, שהתקבלו והועברו באותו חודש במשרד.
ט. המערער מסכים כי חריגה כלשהי מן ההגבלות החמורות המנויות להלן תגרור אחריה השעיה מלאה ומיידית".
הצדדים יודיעו עד ליום 5.2.07 על תוצאות הדיון מיום 30.1.08 - ותינתן החלטה באשר להמשך ניהול ההליך. למותר לציין כי על המבקש לעשות כל הניתן מצדו שלו לסיומו המהיר של ההליך הפלילי.
ניתנה היום, י"ד בטבת תשס"ח (23.12.07).