תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה קריית גת
|
47434-10-12
15/09/2013
|
בפני השופטת:
אבירה אשקלוני
|
- נגד - |
המבקשת/(נתבעת):
1. xxx עו"ד אלדד שורק
|
המשיבה/(תובעת):
1. xxx 2. הסוכנות היהודית לארץ ישראל 3. מינהל מקרקעי ישראל 4. XXX מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית
עו"ד גבי מיכאלי
|
החלטה |
החלטה
1.בקשה זו עניינה סילוק על הסף של התובענה שבכותרת אשר הוגשה על ידי המשיבה (להלן: "המשיבה") כנגד המבקשת וכנגד הסוכנות היהודית לארץ ישראל; מינהל מקרקעי ישראל ו XXX מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (לעיל: "המשיבים הפורמאלים") במסגרתה עתרה המשיבה בבקשה דנן, כי בית המשפט יצהיר כי מינויה של המבקשת כבת ממשיכה במשק XX במושב XXX (להלן:" המשק") בטל.
זאת בין היתר נוכח טענת להתנהלות מחפירה של המבקשת כלפיה, המקימה לה עילה לחזרה מהמתנה. כן עותרת המשיבה כי תינתנה הוראות לפינוי המבקשת דנן, מהמשק תוך פיצויה; להחזר פיצוי שניתן בעבר לידי המשיבה אם ניתן, ולחילופין להורות על פיצול בית המבקשת מהמשק.
לחילופין עתרה המשיבה (התובעת) למתן פסק דין המצהיר כי היא רשאית למכור המשק ללא הסכמת המבקשת דנן, תוך פיצויה ולחילופי חילופין מתן פסק דין המצהיר כי לבנה של המבקשת מר XXX זכות בלתי הדירה למגורים ושימוש במשק ובמגרש עליו הוא בנוי- הכל כמפורט בכתב התביעה.
2.המשיבה הינה אלמנה כבת 98, חמותה של המבקשת. המבקשת הינה כלתה של המשיבה, אלמנת המנוח XXX ז"ל (להלן: "המנוח") בנה של המשיבה.
המבקשת והמנוח מונו כבנים ממשיכים במשק בשנת 1984. על פי הנטען בכתב התביעה עם פטירת אבי המנוח ובעלה של המשיבה בשנת 1988, נרשמה המשיבה כבעלת מלוא הזכויות במשק.
3.על פי הנטען בכתב התביעה מינוי זה נעשה בכפוף להתחייבות המנוח והמבקשת לטפל במשיבה ובבעלה המנוח, לתמוך בהם כלכלית ולאפשר להם לחיות במשק ולנהוג בו כבעליו.
לטענת המשיבה משעה שהמבקשת והמנוח לא עמדו בהתחייבותם כאמור ביקשה המשיבה להעביר הזכויות במשק לבן אחר, מר XXX (להלן: "XXX" ).
נוכח האמור עתרו המבקשת והמנוח לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש XXX) (להלן: "ההליך הקודם") כי יצהיר על מעמדם כבנים ממשיכים במשק, כי יצהיר שמינויים הינו בגדר מתנה שהושלמה וכי אישור הסוכנות היהודית שבידם עונה לדרישות הסכם המשבצת הדו צדדי החל על המשק.
4.ביום 1.7.2003 לאחר הליך משפטי לרבות עדויות, ניתן על יד כב' השופט גולדס פסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, (נספח ד' לבקשה) (להלן: "פסק הדין") במסגרתו נקבע בין היתר כי למבקשת ולמנוח מעמד של בנים ממשיכים במשק, וכי זכות זו היא בלתי הדירה, המשק ירשם על שמם עוד בחיי המשיבה וכי המבקשת והמנוח ישלמו למשיבה פיצוי חד פעמי בסך 42,000$ עבורה ועבור אחיו של המנוח.
5.על פסק דין זה הגישו המשיבה וXXX ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב (עמ"ש XXX) (להלן: "הערעור"). ביום 11.5.2004 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה אותו הגישו הצדדים לערעור במסגרתו הוסכם כי פסק הדין בערכאה הראשונה "יעמוד בתוקפו על כל תנאיו קביעותיו ופסיקותיו" למעט השינויים הבאים לפיהן הזכויות במשק ירשמו ע"ש המבקשת ובעלה (שנפטר בינתיים) לאחר פטירת המשיבה , תבדל"א.
כן נקבע כי סכום הפיצוי כאמור לעיל יעמוד על 55,000$.
6.לטענת המשיבה המבקשת והמנוח לא עמדו בהתחייבותם כאמור בפסק הדין ובפסק הדין בערעור שעה שנהגו בה בזלזול ולא כיבדוה כמוסכם, השתלטו על המשק ופעלו בו ללא התחשבות בדעתה ורצונה ונמנעו מלסייע לה ולתמוך בה כפי שהתחייבו. לפיכך ומשעה שהמשיבה סבורה כי בנסיבות אלו קמה לה עילה לחזרה מהמתנה כאמור לעיל מכאן התובענה שהוגשה על ידה.