תיק ההוצאה לפועל נפתח לבקשה למימוש משכנתא, בגין מלוא החוב, אשר נרשמה על זכותם של החייבים בדירה ברח' *********, חיפה, הידועה כגוש ***** חלקה ** תת חלקה ** (להלן:
"הנכס").
הסכמי הלוואת המשכנתא נחתמו בין הצדדים, החל משנת 1995 ועד ל- 1998 וזאת בסכום כולל של 1,675,000 ש"ח.
המשכנתא נרשמה ב- 10/12/1999.
אין חולק בין הצדדים, כי החייבים עומדים בתשלומי ההלוואות, שבגינן נפתח תיק ההוצאה לפועל, ולא קיים חוב פיגורים בגינן.
בקשת הזוכה נשענת על הטענה, כי בשל עיקול שהוטל על הדירה ובשל נקיטת הליכים, במסגרת תיק הוצאה לפועל אחר המתנהל כנגד החייב, יש לאפשר את מימוש המשכנתא בנכס.
לטענת הזוכה, בהתאם לפסק דין שניתן ביום 26/1/2010 על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, בתיק בר"ע 1100/09, על החייב 1 להפקיד בחשבון נאמנות לטובת הזוכה סכום של 2 מיליון ש"ח, כאשר הוא משוערך ממועד הגשת התביעה.
הזוכה פתחה תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין הנ"ל (01-32563-10-9) וביום 8/8/2010 הוטל עיקול על חלקו של החייב בנכס, נשוא המשכנתא.
לדברי הזוכה, בשל המערכת ההסכמית, שבין הזוכה לבין החייבים, הזוכה רשאית, בהינתן הארוע האמור, לפעול ולהעמיד לפירעון מיידי את כל "
יתרות ההלוואות הבלתי מסולקות, לרבות הלוואות וסכומים שמועד פרעונם טרם הגיע...".
הזוכה מפנה לסעיף 11(ו) להסכמי ההלוואות ולסעיפים נוספים, אשר ככל ואדרש אביאם בהמשך.
בבקשת הביצוע, עתרה הזוכה לסילוק 4 הלוואות, אשר סך היתרות בהן הסתכמו בסכום של 948,357 ש"ח.
ביום 9/10/2011 ניתנה החלטה, על ידי כבוד הרשם דאז ציזיק אפרים, בבקשת החייבים בטענת פרעתי, במסגרתה טענו כי לא נצברו לחובתם פיגורים בגין תשלומי ההלוואות ולכן לא היה כל מקום לפתוח התיק למימוש המשכנתא, שכן לא נתקיימו התנאים המנויים בסעיף 81 ב1 לחוק ההוצאה לפועל ואף לא אחת מהחלופות הנזכרות באותו סעיף.
עוד הוסיפו החייבים שם, כי הוראות הסכם ההלוואה בינם לבין הזוכה, לפיהן ניתן להעמיד את מלוא ההלוואה לפירעון, במקרה של הטלת עיקול, נוגדות את הוראות חוק ההוצאה לפועל ובכל מקרה אין המדובר במקרה של חיוב כספי המצדיק העמדת ההלוואה לפירעון מיידי.
הרשם ציזיק קבע בהחלטתו, כי בקשת הפרעתי נדחית.
עוד קבע, כי מסכת העובדות אשר הובאה בפניו, מלמדת על התקיימות יסוד ההונאה, שנקבע בסעיף 81 ב'1 (ג) לחוק ההוצל"פ ולפיכך קמה לזוכה הזכות להעמיד ההלוואה לפירעון מלא.
בנוסף נקבע, כי קמה לזוכה הזכות לממש המשכנתא, בגין עילות נוספות והם: קיומו של עיקול על הנכס, ללא הבחנה מיהו הגורם המעקל, וכן קיומו של סעיף 10 לנספח המשכנתא, המעיד כי המשכנתא מבטיחה גם את החוב הכספי הגלום בהסכמה הדיונית שנקבעה במסגרת ההליך בפני בית המשפט ואין הסכמה בין הצדדים
"מחוברת בעבותות, אך ורק כלפי הסכם ההלוואה" ומשהחיוב, שנקבע בפסק הדין, לא קוים, ניתן לעתור למימוש המשכנתא.
כפועל יוצא נקבע, כי אין מקום להורות על סגירת תיק ההוצל"פ.
על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט השלום בפתח תקוה, אשר ביטל את החלטת הרשם, מיום 5/12/2012 ונקבע כי הזוכה אינה זכאית לביצוע מיידי של המשכנתא מכח סעיף 81 ב'1 (ג)(1)(ב).
על פסק דין זה הוגשה בקשת רע"א 38032-12-12 אשר נידונה בבית משפט המחוזי מרכז.
פסק הדין ניתן ביום 3/4/2013 וקבע -
