בקשה למתן צו הורות פסיקתי ללא עריכת תסקיר

1. לפניי בקשה למתן צו הורות פסיקתי ללא עריכת תסקיר.
2. המבקשות טוענות, כי הן מקיימות קשר זוגי מזה 13 שנים. לפני כחמש שנים החליטו להרחיב את התא המשפחתי. לאחר שלא עלה בידי המבקשת 2 להרות, הצליחה המבקשת 1 להרות באמצעות הפריה חוץ גופית, וביום 13.11.2014 נולדו הילדים מושא ההליך (להלן: הילדים). המבקשות מציינות, כי היו שותפות מלאות לטיפולי הפוריות הקשים, וכי המבקשת 1 החליטה, לקראת הלידה, להוסיף לשם משפחתה את שם משפחתה של המבקשת 2, על מנת שהילדים יישאו את שני השמות. מיום לידת הילדים מגדלות אותן המבקשות יחדיו.
3. לטענת המבקשות, די בעובדות המפורטות לעיל, על מנת לייתר עריכת תסקיר. המבקשות מסתמכות על פסקי דין שניתנו על ידי מותבים שונים של בית המשפט לענייני משפחה, בהם נקבע כי עריכת תסקיר איננה תנאי בלעדיו אין למתן צו הורות פסיקתי. עוד טוענות המבקשות, כי עריכת התסקיר תארך זמן רב ויש בה משום פגיעה בפרטיותן ובעיקרון השוויון.
4. מבלי לפרוש יריעה רחבה, דומני כי עריכת תסקיר בטרם יינתן צו הורות פסיקתי, הגם שאיננה תנאי בלעדיו אין, הינה דרך המלך. להווי ידוע, כי הכרעות בנוגע לטובתם של קטינים צריכות להתקבל על בסיס חוות דעת מקצועיות (בג"ץ 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נה (1) 453, 462). ממילא פשיטא, כי שומה על בית המשפט, בטרם ייקבעו קשרי הורות בין קטין לבין מי שאינו הורה ביולוגי, לקבל חוות דעת, כי הדבר עולה בקנה אחד עם טובתו. קביעת קשר הורות הינה לא פחות מאשר הרת גורל, משעה שצו הורות פסיקתי (שהורתו ולידתו בשינוי מרשם האוכלוסין) הפך, הלכה למעשה, אמצעי משפטי לקביעת הורות מלאה.
5. בלשון אחרת, צו הורות פסיקתי משווה את מעמדו של הורה "פסיקתי" למעמדו של הורה ביולוגי, על כל מערך החובות והזכויות הכלולות ביחסי הורה-ילד. היעלה על הדעת, כי יחסים אלה, הכוללים בחובם את הזכות להחליט החלטות הרות גורל בנוגע לקטין, ואשר משתרעים מעתה ועד עולם, יתקבלו ללא חוות דעת מקצועית?! בעניין זה אני רואה עין בעין עם כב' השופט אלון גביזון (תמ"ש 41898-09-16 פלוני נ' היועמ"ש (13.2.2017) ), כי יש ללמוד קל וחומר מהליכי פונדקאות בישראל.
6. זאת ועוד, לבית המשפט אין דרך לדעת האם העובדות הנטענות בבקשה מדויקות. בכלל זה, אין לבית המשפט ידיעה האם הקשר בין מי שאינו ההורה הביולוגי לבין הקטין הינו כמתואר בבקשה, אין לו דרך לדעת מאומה על המבקש צו הורות פסיקתי ואין לו מידע בנוגע לקשר הזוגי. במובן זה, עריכת תסקיר חוסכת הליך ראייתי לברור הנטען בבקשה, ולכן "ניזקה" קטן באופן יחסי.
7. אמת, ייתכנו מקרים בהם העובדות שאינן שנויות במחלוקת הינן חד משמעיות ומעידות על קשר הורי ארוך ויציב, עד כי תוצאותיו של תסקיר הינן כמעט צפויות מאליהן (למשל נסיבותיו של המקרה שנדון בפסק דינו של חברי, כב' השופט נפתלי שילה, בתמ"ש 32901-01-15 פלוני נ' היועמ"ש (7.8.2016) ). במקרים כאלה, יכול ובית המשפט יגיע למסקנה, שנזקו של תסקיר עולה על תועלתו ויכריע את הדין ללא תסקיר. ברם, דומני כי מקרים אלה הינם היוצאים מן הכלל שאינם מעידים על הכלל. לכן, עמדתי היא שככלל, יש להורות על עריכת תסקיר בטרם יינתן צו הורות פסיקתי, ורק במקרים יוצאי דופן ניתן להימנע מכך.
8. אין בידי לקבל את הטענה כי עריכת תסקיר בנסיבות כגון דא מהווה הפליה של זוגות בני אותו מין. ראשית, ככל שאדרש לצו הורות פסיקתי לגבי זוג הטרוסקסואלי, עמדתי תהא זהה. שנית, החזקה בדין הישראלי, לפיה טובתו של קטין לגדול אצל הוריו הביולוגיים (דנ"א 1892/11 היועמ"ש נ' פלונית, פ"ד סד (3) 356, 389) מוגבלת ליחסים אלה. לפיכך אין כאן אפליה אלא הבחנה. לא למותר להדגיש, בלשון שאיננה משתמעת לשני פנים, כי אין באמור כדי לגרוע כמלוא הנימה מתוקפם וחשיבותם של קשרי ההורות האוטנטיים הנקשרים בין קטין לבין מי שמגדלו מרגע לידתו, אפילו הוא איננו הורה ביולוגי. שלישית, תסקירים נערכים על ידי בתי המשפט כדבר שבשגרה, כל אימת שדרושה הכרעה מהותית לגבי קטינים. קביעת הקשר ההורי צריכה להיעשות במשקפיו של הקטין, קרי – האם הוא רואה במושא הצו המבוקש הורה, והאם ראוי, בראי טובתו של הקטין, לקבוע את הקשר כקשר הורי על כל המשתמע מכך. בלשון אחרת, דווקא הימנעות מעריכת תסקיר תפלה את הקטינים מושא הליך זה לעומת קטינים אחרים, משל בדיקת עניינם בזהירות הראויה, איננה ראויה.
9. אף אין בידי לקבל את הטיעון, לפיו עריכת תסקיר פוגעת בהורות ומטילה בה דופי. כאמור, לבד מהורות ביולוגית (הנהנית מחזקה ניתנת לסתירה, כי היא לטובת הקטין), שומה על בית המשפט לבדוק האם קשר הורי שאיננו פועל יוצא של הורות ביולוגית, הינו בטובתו. בדיקה זו איננה גורעת מאומה מההורות בפועל ואיננה מטילה דופי באיש. עניינה הוא הקטין והוא לבדו.
10. לא מצאתי ממש בטענה, כי נגרם נזק בגין הצורך להמתין לתוצאות התסקיר. אמת, ידיו של השירות למען הילד עמוסות לעייפה ועריכת תסקיר אורכת חודשים ארוכים. עם זאת, עלינו לזכור כי צו הורות פסיקתי לא נועד לבסס קשר הורי בחיי המעשה, המתקיים (כאשר הוא מתקיים) כך או כך. הצו מתבקש במישור המשפטי-דקלרטיבי ולכן קשה לחשוב על נזק של ממש הנגרם בשל חלוף הזמן עד עריכת התסקיר. יתירה מזו, אין מניעה למנות את ההורה המיועד כאפוטרופוס זמני או לצורך עניין מסוים, ככל שהדבר מחויב המציאות.
11. במקרה דנא, מדובר בזוגיות שהינה, כך לפי הנטען, ארוכת שנים, אך בהורות שאיננה כזו. לא נפרשו בפניי טענות עובדתיות שיש בכוחן להסיט את המהלך המשפטי מדרך המלך של עריכת תסקיר, לשביל צדדי המייתר זאת. אף מצאתי טעם בטענת המשיב, כי הגשת התובענה דנא רק בחלוף כשנתיים ממועד הולדת הילדים, איננה עולה בקנה אחד עם הדחיפות הנטענת למתן צו הורות פסיקתי ללא תסקיר.
12. אשר על כן, אינני נעתר לבקשה למתן צו הורות פסיקתי ללא תסקיר.
13. אני נעתר (בלית ברירה) לבקשת השירות למען הילד להארכת המועד להגשת התסקיר, אשר מצופה כי יוגש עד ליום 15.7.2017.

ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.

ת"פ 15.7.2017.

ניתן היום,  ד' אדר תשע"ז, 02 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.