בקשה למתן פסק דין הצהרתי

עניינו של פסק הדין הוא הכרעה בתביעה של התובעת המבקשת פסק דין הצהרתי, כי הינה זכאית להירשם כבעלת מחצית הזכויות בדירת מגורים הרשומה ע"ש בעלה הנתבע, ובנוסף ביקשה, כי יוצהר שפריטים המצויים בדירה הם רכושה הנפרד, אותה ירשה מהוריה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים .

1. התובעת והנתבע נישאו בשנת 1974 בצרפת, הם עלו מצרפת ארצה, ובשנת 2003, בסמוך לעלייתם לארץ רכשו את הדירה ברחוב ...... (להלן: "הדירה).

            לטענת התובעת, הדירה נרכשה, "מכספיהם המשותפים אותם הביאו מחו"ל".  התובעת הוסיפה וטענה בתביעתה, כי "הסכם הקניה נערך מול הבעל.. והדירה נרשמה על שמו בלבד, משום שהמבקשת שלא שלטה בשפה העברית, ולא בדין הישראלי השאירה את עניין חוזה הרכישה של הבית לבעלה בלבד כפי שהיה מקובל אצלם בצרפת".

2. עוד טענה התובעת, כי הדירה היא בית המגורים היחיד של התובעת ובעלה, ובדירה זו התגוררו בלבד מאז עלייתם ארצה.

3. לטענת התובעת, יש לה זכויות שוות בדירה, גם אם הן זכויות לא רשומות, הן מכוח הלכת השיתוף, הן מכוח חוק יחסי ממון, והן מכוח היותם של הצדדים בני זוג נשואים, וכן מכוח דיני היושר והצדק.

4. התובעת טענה עוד בתביעתה, כי עם עלייתם של בני הזוג ארצה הם הביאו איתם רכוש וממון רב שצברו יחדיו במשך שנים בהיותם בצרפת, והתובעת אף הביאה רכוש אותו ירשה מהוריה.

5. התובעת ציינה עוד שבעלה פתח עסקים בארץ במטרה להתבסס בארץ, ואולם עסקיו מסיבות שונות – כשלו.

6. נוכח תקופת הנישואין הארוכה של הצדדים וחייהם המשותפים ולאור רכישת הדירה ותכולתה מכספים משותפים שנצברו במהלך חיי הנישואין, זכאית התובעת, לטענתה, להירשם כבעלת מחצית הזכויות בדירה.