בקשה להצהיר על תוקפו של פס"ד כנגד האב

1.         לפני תביעה לפסק דין הצהרתי, שהגישה אשה, נ.ל. (להלן - האם), בשם ילדיה הקטינים, להצהיר על תוקפו של פסק דין שניתן ביום ה' בשבט התשנ"ז 13.1.97 על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים במ.א. 1820/96, כנגד האב, ד. ל. (להלן - האב).

העובדות והשתלשלות העניינים

2.         א.         האב והאם (להלן - הצדדים) היו נשואים זל"ז כדמו"י והתגרשו זמ"ז בשנת 1997.

ב.         לצדדים נולדו שלושה ילדים: ר.ל. ילידת  1994 .....; תאומים: י. ל. ס. ל. ילידי 1996....(להלן - הקטינים).

ג.          בשנת 1996 הגישה האם תביעה למזונות  קטינים לבית המשפט המחוזי ( מ.א. 1820/96). ביום ה' בשבט התשנ"ז 13.1.97 ניתן פסק דין בהעדר הגנה לפיו האב ישלם למזונות הקטינים 2,500 ש"ח לחודש ולמזונות האם 1,500 ש"ח לחודש (להלן - פסק דינו של בית המשפט המחוזי).

ד.         כעבור חודש, ביום ט' באדר א' התשנ"ז 16.2.97, התקיים דיון בבית הדין הרבני האזורי בירושלים ובמהלכו הגיעו הצדדים להסכם גירושין ובעקבותיו סודר הגט (להלן - הסכם הגירושין). בהסכם סעיפים שונים ובהם הסכמה כי האב לא ישלם מזונות לקטינים כיוון שהוא עצמו מקבל הבטחת הכנסה.

ה.         הסכם הגירושין אושר על ידי בית הדין הרבני האזורי בירושלים וקיבל תוקף של פסק דין ביום ט' באדר א' התשנ"ז 16.2.97.

3.         א.         ביום א' באדר ב' התש"ס 8.3.00 הגישה האם תביעה להגדלת מזונות (תמ"ש 6830/00). ההליכים בתיק זה לא מוצו בשל מחיקת התביעה ביום כ"ב בסיון התשס"א 13.6.01. מכתב התביעה שהוגש בתיק, טענה האם כי היא אוכפת את פסק דינו של בית המשפט המחוזי באמצעות המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב -1972 (להלן - חוק המזונות). הסכם הגירושין שאושר על ידי בית הדין הרבני לא אוזכר.

ב.         ביום כ"ג בשבט התשס"ח 30.1.02 הגישה האם תביעה נוספת להגדלת מזונות ( תמ"ש 6831/00). גם ההליכים בתיק זה נמחקו מחוסר מעש ביום ט' בתמוז התשס"ז 19.6.02. גם בהליך זה טענה האם, כי היא אוכפת את פסק דינו של בית המשפט המחוזי באמצעות המוסד לביטוח לאומי בהתאם לחוק המזונות. הסכם הגירושין שאושר על ידי בית הדין הרבני לא אוזכר.

4.         א.         מהתיק שלפני עולה כי המוסד לביטוח לאומי פתח כנגד האב תיק בלשכת ההוצאה לפועל לגביית הסכומים ששילם עבור מזונות הקטינים (תיק מס' 5-97-00851-03). בחודש 1/08 או בסמוך לכך, פנה האב לראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי על פי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 תוך שהוא מפנה להסכם שאושר בבית הדין הרבני. האב ביקש לדחות את בקשות הביצוע כנגדו ולהורות על עיכוב הליכים.

ב.         בעקבות בקשת האב בטענת פרעתי, הפסיק המוסד לביטוח לאומי לשלם לאם גמלת הבטחת מזונות על פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והודיע על כוונתו לפעול לגביית הכספים ששולמו בעבר מכח פסק דין זה.

5.         א.         ביום כ"ה באדר א' התשס"ח 2.3.08 הגישה האם תביעה לפסק דין הצהרתי  בעניין תקפות  פסק  דינו של בית המשפט המחוזי  ( תמ"ש 1203/08), זו התביעה שלפני.

ב.         ביום ג' בניסן התשס"ח 15.5.08 התקיים קד"מ. ניתנה החלטה לפיה מדובר במחלוקת משפטית והומלץ לאב להגיש תביעה להפחתת מזונות, מבלי לגרוע מטענותיו בעניין תקפות פסק דינו של בית המשפט המחוזי. כן נקבע, כי כשיוגש כתב הגנה מטעם האב ידון בית המשפט בשאלת המזונות הזמניים אף מבלי שתוגש תביעה למזונות.

ג.          ביום י' בניסן התשס"ח 15.4.08 הוגשה על ידי האם בקשה לפסיקת מזונות זמניים ( בש"א 53021/08).

ד.         ביום ה' בתמוז התשס"ח 8.7.08 התקיים דיון קד"מ נוסף ובו נתתי החלטה בדבר מזונות זמניים בשיעור של 900 ש"ח עבור כל אחד מהקטינים החל מיום י' בניסן התשס"ח 15.4.08.

ה.         כן קבעתי, כי מתעוררות שאלות משפטיות בעניין מתן סעד הצהרתי, המאשר את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, כאשר מתן סעד זה יבטל לכאורה את פסק הדין שניתן בהסכמת הצדדים על ידי ערכאה מוסמכת. הוריתי לצדדים לסכם את טענותיהם בכתב כאשר האב נדרש לצרף לסיכומיו הרצאת פרטים עם כל המסמכים הדרושים.

המחלוקת המשפטית

6.         המחלוקת המשפטית נסבה סביב השאלה, האם בכוחו של הסכם הגירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית הדין הרבני לגבור על פסק דין קודם שניתן על ידי בית המשפט המחוזי.

הסכם הגירושין

7.         א.         כאמור, הצדדים חתמו על הסכם גירושין בבית הדין הרבני. בפני בית משפט זה לא הוצגו מלוא המסמכים מההתדיינויות בבית הדין, ולכן בית המשפט אינו יודע האם ההסכם נחתם ואושר במסגרת תביעה לגירושין או תביעה אחרת. בפרט לא נטען ולא הוכח שהיו בפני בית הדין כתבי טענות מלאים בנוגע למזונות הקטינים ולא התקיים דיון בעניין הקטינים וצורכיהם ויכולותיהם של ההורים לשלם מזונות.