תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
|
28240-09,29540-09,30001-09
19/03/2010
|
בפני השופט:
פיליפ מרכוס
|
- נגד - |
התובע:
1. ד.ג. 2. נ. ר. 3. ב. י.
עו"ד אביטל ישר רוזני עו"ד אירית רוזנבלום
|
הנתבע:
1. פרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי 2. היועמ"ש לממשלה (משרד הרווחה)
עו"ד מר אורי סירוטה עו"ד מר יום טוב כלפון עו"ד נורית פולק עו"ד מיכל ברגר
|
פסק-דין |
1. א. בכל אחת מהבקשות בפניי, עותר אדם להפניה לבדיקת רקמות לפי נוהל חו"ל ולקביעת אבהות.
ב. כל אחד מהמבקשים הוא יהודי רווק.
ג. כל אחד מהמבקשים פנה בשנת 2009 למרפאה בהודו, אשר בעזרתה החלו הליכי פונדקאות (נשיאת עוברים).
ד. כל אחד מהמבקשים חתם בהודו על חוזה מול אישה או (בעניינו של המבקש בתמ"ש 30000-09;30001-09, שתי נשים), שהן אזרחיות הודיות, אשר הסכימו לשאת עובר, וחתם על הסכם בנדון.
ה. ברחמן של הפונדקאיות הושתלו ביציות של תורמת אנונימית לאחר שהופרו בזרעו של המבקש. נאמר כי תורמות הביציות ויתרו על כל זכות הורית או משפטית על הילדים שיוולדו מביציותיה.
ו. לכל אחד מהבקשות צורפו אישורים בדבר ההריון, וכן אישורים אשר מוכיחים לכאורה כי ההריונות הן מתרומות הזרע של המבקשים, כל אחד לפי העניין.
ז. עוד מודגש כי הפונדקאיות אינן יהודיות ועל כן אין חשש ממזרות.
ח. איני דן בהחלטה זו מה המשמעות המשפטית/הלכתית אם ההריון נובע מתרומת ביצית ע"י תורמת יהודיה נשואה.
2. א. העתירה היא זהה בכל אחת מהבקשות.
ב. נטען כי יש, לטובת כל אחד מהיילודים, להבטיח את "זכויותיו", על ידי קביעת אבהותו. עד אשר ירשם המבקש כאבי הקטין, התינוק לא יוכל לקבל דרכון, כיסוי ביטוחי, וכיסוי רפואי וגם לא יוכל להיכנס לישראל. לאור ההסכמים שנעשו, הפונדקאית לא תהיה האם המשפטית של היילוד, כך שהיילוד חסר אזרחות וחסר זהות.
ג. ישנה הפניה בבקשה לסעיף 33(א)(6) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962 (להלן - חוק האפוטרופסות), המסמיך את בית המשפט למנות אפוטרופוס לעובר.
ד. יחד עם זאת, לא נתבקש מינוי אפוטרופוס.
3. א. ביקשתי שהבקשות תושלמנה על ידי מתן הסב "מניין הסמכות הבינלאומית והמקומית לדון בבקשה".
ב. ביקשתי גם צירוף הסכם הפונדקאות, וכן הסבר מדוע הפונדקאית לא צריכה להיות צד להליך.
ג. לאחר שצורף הסכם הפונדקאות, התברר כי הפונדקאית וויתרה על כל קשר משפטי עם התינוק שיוולד.
ד. באשר לסמכות המקומית, נטען כי המבקש בכל אחד המקרים הוא תושב ואזרח ישראל, ובאשר לסמכות הבינלאומית, נטען כי המבקש בכל מקרה יהיה האפוטרופוס הטבעי של היילוד על פי סעיף 14 לחוק האפוטרופסות.
ה. נוסף על כך, נטען כי הסמכות מוקנית על פי סעיף 76(2) לחוק האפוטרופסות:
"בתי המשפט בישראל מוסמכים-
...