בקשה להורות על עיכוב המשך ניהול הליך הערעור עד לסיום פרשת התביעה בהליך פלילי

בפניי בקשה מטעם המערער להורות על עיכוב המשך ניהול הליך הערעור עד לסיום פרשת התביעה בהליך פלילי, התלוי ועומד נגדו, או למצער עד סיום עדותם של חמישה עדי תביעה אותם הוא מבקש לזמן כעדים במסגרת הליך הערעור.

המערער טוען, כי אי היענות לבקשתו עלולה לגרום לפגיעה ממשית בזכויותיו הדיוניות בהליך הערעור ועלולה לחשוף את קו הגנתו בהליך הפלילי.

לבקשה זו הגיש המשיב תגובתו במסגרתה הביע את התנגדותו לבקשה. המערער השיב לתגובת המשיב.

דעתי היא כי דין הבקשה להידחות, מכל הטעמים שיפורטו להלן:

1. טענתו העיקרית של המערער (המבקש בבקשה שלפניי) היא, שיש להתיר לו להיפגש עם חמישה מעדי התביעה בהליך הפלילי כדי לגבות מהם תצהירי עדות ראשית על מנת להגישם כחלק מראיותיו בערעור.

ככל שלא יאושר כאמור, מבקש המערער כי בית המשפט יורה על "הקפאה" של הליך הערעור עד לסיום פרשת התביעה, או למצער עד לסיום עדותם של חמשת עדי התביעה, בהליך הפלילי.

המערער מכביר במילים אודות הצורך בעיכוב הליך הערעור וטוען כי אי היענות לבקשתו עלולה לפגוע בזכויותיו. המערער טוען כי נאלץ להגיש את הערעור לאחר שהמשיב השית עליו שומת מס עסקאות, כפל מס תשומות וקנס על פסילת ספרים, ומניעת זכותו החוקית להיפגש עם עדיו לצורך הכנתם לעדות תגרום לו נזק של ממש.

2. המשיב טוען, לעומת זאת, כי אין מקום לעכב את הדיון בערעור בשל הסיבות שפורטו על ידי המערער.

עמדת הפרקליטות הפלילית, שהובאה אף היא בתשובת המשיב, היא  כי המערער מנוע מלהיפגש עם מי מעדי התביעה, כל עוד לא נשמעה עדותם בהליך הפלילי, וזאת בשל החשש לשיבוש הליכי משפט. יובהר כי הפרקליטות הפלילית אינה מתנגדת לזימונם של עדי התביעה לצורך חקירתם בין כותלי בית המשפט.

3. הלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון בעניין רע"א 854/97 לופטין יצחק נ' מוניקה תכשיטים בע"מ (30.4.1997) הורתנו כי "אין בסיס לטענה לפיה כל אימת שמתנהל הליך פלילי לצד הליך אזרחי באותו עניין, יש לעכב את ההליך האזרחי עד לסיום ההליך הפלילי. הליכים משפטיים אזרחיים ופליליים צריכים להתנהל ביעילות ולא דחיות מיותרות, מה עוד, שאין לדעת מתי יסתיים ההליך הפלילי ומתי ניתן יהיה להמשיך בהליך האזרחי...".

מכאן, שכנקודת מוצא, אין מעכבים הליך אזרחי בשל קיומו של הליך פלילי מקביל.

4. אני ערה לטענת המערער, כי המניעות החלה על בעל דין בהליך האזרחי להיפגש עם עדי התביעה בהליך הפלילי, לצורך הכנתם לעדות, עשויה לפגוע בזכותו לניהול הליך הוגן.
5. עם זאת, אינני סבורה כי הפתרון המאוזן והנכון מצוי בהכרח בדחיה של ההליך האזרחי, בפרט אם התרשמותי היא שמחדליו של המערער במסגרת ההליך הפלילי תורמים להתמשכותו, ואגב כך, עשויים לתרום להתמשכות שלא לצורך של הליך הערעור.
6. יש להגן על האינטרס של המערער לניהול הליך הוגן במסגרת הערעור, אך נדרש לאזן אותו אל מול אינטרסים חשובים נוספים כגון האינטרס של המשיב לסיום ההליך תוך פרק זמן סביר כדי לאפשר גבייה יעילה של המס השנוי במחלוקת, וכיו"ב.
7. בהתחשב בכך שניתן למצוא פתרון חלופי, שמגן מפני השפעה שלא כדין על עדי התביעה, מחד גיסא, אך מאפשר את העדתם בהליך האזרחי, מאידך גיסא, וכל זאת מבלי לעכב את ההליך האזרחי, נראה לי שהכף נוטה לטובת דחיית הבקשה.
8. לבקשת בית המשפט, המערער פרט את רשימת עדי התביעה אותם הוא מבקש להעיד בהליך הערעור.

מדובר בחמישה עדים: שלמה רווה, שמואל מוריה, עודד דימנשטיין, פנחס אפל, אביחי גיאת וגיורא אילן.

עדים אלה מופיעים כעדי תביעה בכתב האישום שהוגש נגד המערער.