בקשה לביטול צו עיקול

לפניי בקשת חייבת לביטול עיקול על כספי פיצויים בסך 3,700 ₪ לאחר שפוטרה מעבודתה (להלן: "הכספים" או "כספי הפיצויים"). הסוגיה העומדת להכרעה תחילה הינה, האם כספי הפיצויים  ניתנים למימוש על פי דין. ככל שהתשובה על כך בחיוב, נבחן האם יש לייחד את הכספים לשם תשלומו החלקי של החוב בתיק או העברתם לידי החייבת אשר זקוקה להם לטענתה לשם תשלום עבור הוצאות הכרוכות בעליית בתהּ לכיתה א'.

א.נתוני התיק

1. תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום *******, מסירה מלאה עודכנה ביום *********. סכום החוב עומד כיום על סך כ-******* ₪. החייבת עומדת בצו תשלומים בסך 400 ₪ משנת 2016, ואף הסירה חוב פיגורים בגין תשלום עיתי בודד.

ב.השתלשלות האירועים

2. ביום ******* הגישה החייבת בקשה לביטול עיקול כספי הפיצויים, מאחר ולטענתה אינה עובדת. בהחלטה מאותו היום נקבע, כי על החייבת לשלם תחילה את חוב הפיגורים בהתאם לנתוני לשכת ההוצאה לפועל, ולהבהיר המועד בו פוטרה מעבודתה לרבות הסכום הצבור על שמה ברכיב הפיצויים. החייבת המציאה המסמכים שנדרשו ומהם התברר כי פוטרה מעבודתה ביום **********.

3. הזוכה הגיש תגובתו ביום **********, ובה התנגד לבקשת החייבת. זאת, בין השאר, מאחר  שאין בצו התשלומים שנקבע כדי להחזיר את החוב בתיק, והמדובר בכספים המגיעים לו על פי דין.

4. בתאריך ********** הוגשה תשובת החייבת ובה הוסיפה כי זקוקה לכספי הפיצויים על מנת לקנות תיק בית ספר וספרים לכיתה א', וכי ישנן הוצאות כלכלה, ופיגורים בתשלום מיסי עירייה. בהחלטה מיום ********* נקבע כי על החייבת להמציא אסמכתא כי בתהּ עולה כנטען לכיתה א' בשנת הלימודים הקרובה, ופירוט עלויות של  רכישת ציוד לבית ספר.

5. בהחלטה מיום ********** נקבע כי הוצגו מסמכים חלקיים מהם עולה כי בתהּ של החייבת נרשמה לבית ספר, קרי עולה לכאורה לכיתה א', וכי נדרשת התייחסות הזוכה לטענת החייבת כי הכספים בסך כ-3,700 ₪  ישמשו לטובת רכישת ציוד לבית ספר.

6. הזוכה הגיש תשובתו המשלימה ביום ********, ובה שב על טענותיו, והוסיף שבניגוד להחלטת הרשם לא הוצגו אסמכתאות לתמיכה בטענות החייבת להוצאות לכאוריות, למעט הוצאה בסך 280 ₪, וכי לא הסבירה  הדחיפות לקבלת הכספים. עוד נטען כי החייבת לא הבהירה  האם מקבלת עזרה מבן זוגה וזאת על מנת להפנות את הכספים לפירעון החוב והקטנתו.

ג.לגופם של דברים

 ג.1 האם ניתן לממש את כספי הפיצויים?

7. אין מחלוקת כי עיקול על כספי הפיצויים הוטל כדין, ואין מניעה לפעול כנגד רכוש החייבת הגם שהיא עומדת בצו התשלומים. תשלום צו חיוב חודשי שנקבע איננו בבחינת "חומת מגן" מפני  פירעון החוב מנכסיה, וככל שיש לה נכסים ברי ‏ פירעון אין כל מניעה לממשם לפי דין (ראו: דוד בר אופיר, "הוצאה  לפועל הליכים והלכות", מהדורה שביעית, עמ' 459).

8. כך לדוגמה נקבע בע"א משיח עזרא משיח נ' א.ב. ו-ג.ד. (פורסם בנבו), ניתן ביום 10.1962:

"חקירתו של חייב על –מנת לקבוע מידת יכולתו לשלם החוב, הינה רק אחד מהאמצעים הניתנים לנושה לשם הוצאתו- לפועל של פסק-הדין והיא מופעלת ביזמתו הוא...קביעת שיעור לתשלום החוב הנעשית בעקבות אותה חקירה, אינה מהווה עיכוב הליכי ההוצאה-לפועל של פסק הדין ואין בה במאומה כדי למנוע בעד הנושה מלנקוט בכל האמצעים האחרים שהחוק מקנה לו לשם גביית חובו, כדון עיקול נכסי החייב ומכירתם"

9. וכן:

"משמע, תשלומים עיתיים שנקבעו בהוצאה-לפועל אינם סוף פסוק...ולא זו בלבד, אלא שהאמצעים השונים שניתן לנקוט בהם על פי חוק ההוצאה-לפועל על מנת להשיג את מימוש החוב שנפסק בפסק דין, כגון עיקול מיטלטלין...עיקול מקרקעין...עיקול נכסים שבידי צד שלישי...כינוס נכסים...אינם תלויים זה בזה. האחד אינו מוציא את משנהו במידה שיש צורך בהם, כולם או מקצתם..."

ע"א יוסף צרפתי נ' אולף שטרסמן (פורסם בנבו), ניתן ביום 24.07.1969.

10. אין מחלוקת כי הכספים המעוקלים הינם כספי פיצויים, וכעולה מהמסמכים שצירפה החייבת בבקשתה מיום *********. כך, אין מחלוקת כי החייבת פוטרה מעבודה לפי אסמכתאות שהוצגו, ולפיכך ארע "אירוע מזכה" ואין מניעה להיפרע מהכספים. יוער כי לאור הודעת המוסד לביטוח לאומי מיום ********, נלמד כי תביעת החייבת לדמי אבטלה אושרה מיום ******** ועד ליום **********.

11. ההגנה על כספי פיצויים שהופרשו על ידי מעסיק, נקבעה בסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963:

"26.       (א)   סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה –

(1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה;

(2) אינם חלק מנכסי המעסיק במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.

(ב) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה, שנוספו על סכומים כאמור." (ההדגשות אינן במקור)

12. הפסיקה פירשה סעיף זה:

"לגישתי, פרשנות תכליתית של החוק מביאה לכלל מסקנה כי ראוי שתנתן הגנה מוחלטת מפני עיקול הכספים ע"י נושי המעביד, באופן שיפגע בזכות העובד לקבל את פיצויי הפיטורים וקצבת הפנסיה המגיעה לו. ברם, באשר לעיקול כספים ע"י נושי העובד עצמו, יש ליתן הגנה יחסית. ואבאר.

 מקום בו טרם נתגבשו זכויות החייב בכספים אלו, קרי בטרם הגיע המועד שבו זכאי החייב למשוך כספים מקופת הגמל, יש להגן על העובד ולדאוג כי כספים אלה ישרתו אותו בהגיעו לפנסיה כשיגיע המועד לכך ויהיו מוגנים מפני עיקול ע"י נושיו.

אך כשזכותו של החייב נתגבשה וגמלה, אין מדובר עוד בכספי פנסיה הראויים להגנה. החייב יכול לממש את הכספים שנצברו לזכותו, ומכאן שכספים אלה הם כספי החייב וניתן להטיל עליהם עיקול.

אין חולק שעם קבלת הכספים לידיו, זכאים יהיו נושי העובד לעקל את הכספים ולהפרע מהם. לגישתי, משהכספים נותרו בקרן, רק משום שטרם נעשתה הפעולה הטכנית של משיכתם ע"י החייב, אין בכך כדי להתיר לחייב להשתחרר מתשלום חובותיו לנושיו, וסבורה אני כי ניתן להטיל עיקול על הכספים." (ההדגשות אינן במקור)

בר"ע (ת"א) 2662/04  גל קור המרכז המקצועי למיזוג אויר בע"מ נ' קרן מקפת - מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ (פורסם בנבו), ניתן ביום 23.12.2008.

13. על כן, ובסיכום נקודה זו, כספי פיצויים שהגיע מועד פירעונם, וכבמקרה זה פיטורי החייבת מעבודתה, ניתנים למימוש לשם תשלום חובותיה הגם שהיא עומדת בצו התשלומים במועדו וכסדרו. מדובר בכספים פנויים אשר אין כל סיבה לכאורה שלא לייעדם לתשלום החוב.

ג.2 האם ישנה חובה לממש את כספי הפיצויים?

14. לאחר שעיינתי המסמכים  שצירפה החייבת, שוכנעתי כי בתהּ עולה לכיתה א'. אין צורך להכביר במילים, כי מעבר מגן ילדים (גן חובה) למסגרת חינוכית של בית ספר, קרי כיתה א', נושא בחובו הוצאות שאינן מבוטלות כגון רכישת ציוד לבית ספר לרבות ספרים, מחברות, תיק גב וכיוצא בזה.

15. גם אם תצמצם החייבת הוצאות הכרחיות אלו, הרי שבוודאי מדובר בסכום הגבוה מסכום התשלום העיתי שהושת עליה ומדובר בהוצאות שאינן זניחות . צודק הזוכה בטענתו בתשובתו המשלימה מיום *********, כי החייבת לא הוכיחה באופן מלא את עלות רכישת ציוד והוצאות נלוות כטענת החייבת. עם זאת, ניתן להתרשם מהעלויות הצפויות כדוגמת:
    • סך של 556 ₪ בגין סכומים המותרים לגביה (ביטוח תאונות אישיות, סל תרבות, מסיבת סיום ועוד) (ראו: http://cms.education.gov.il/educationcms/applications/afik/tashlumim)
    • ספרי לימוד שמחירם נע בין 7.90 ₪ ל-160 ₪, תוכנות ומארזי לימוד לכיתה א' בסכומים הנעים בין 500 ₪-1,500 ₪ (ראו חוזר מנכ"ל משרד החינוך לשנת לימודים התש"ע http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/6/6-3/HodaotVmeyda/H-2009-8b-6-3-5.htm)
    • תשלומי רשות לסיורים, טיולים ותל"ן (תוכנית לימודים נוספת).
    • בנוסף, ישנן הוצאות נוספות כגון ביגוד, ציוד נלווה בדמות תיק בית ספר, מחברות, כלי כתיבה ועוד.

16. אמנם, קבעתי לעיל כי ניתן לממש את כספי הפיצויים לטובת תשלום החוב, אך סעיף 8 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") קובע:

"נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה

8. ...

     (ב)        רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.

..." (ההדגשות אינן במקור)

17. היינו, בסמכותו של הרשם להורות שהליך כגון זה, קרי מימוש כספי פיצויים לא יינקט אם ראה שלפי נסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק הדין בהליך חמור פחות.

18. כמו כן, סמכותו של רשם ההוצאה פועל הינה אף להורות על השהיית הליך ואי נקיטתו לבקשת חייב/ת, מכוח סעיף 16 לחוק גם מבלי לדרוש ערובה:

"16.  (א)  ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.

        (ב)     מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל." (ההדגשות אינן במקור).

19. מאיחוד שני סעיפי החוק לעיל, למדים כי בסמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על אי ביצוע מימוש עיקול הכספים לבקשת הזוכה, גם ללא מתן ערובה אם נמצאה " הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.", ואם נקבע כי מדובר בהליך שאינו "יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור".

20. בסיכום נקודה זו, מסקנתי היא כי אין דווקא חובה להורות על מימוש כספי הפיצויים הגם ניתן לעשות כן על פי דין. בסמכות הרשם לבחון את המקרה שבפניו ולקבוע האם עומד בתנאי החוק כמפורט, אם לאו.

ג.3 האם יש להורות על מימוש הכספים לטובת תשלום חלק מהחוב או העברתם לידי החייבת?

21. בבואנו להשיב על השאלה, יש לבדוק האם המקרה דנא מצדיק את אי מימוש הכספים לשם מניעת עיוות דין ונמצאה לכך הצדקה. כמו כן יש לשאול האם אין הליך אחר שניתן לנקוט שחומרתו פחותה ואין המדובר בהליך שיעילותו צריכה להיבחן? לשון אחר, האם ייעוד נטען של הכספים לשם רכישת ציוד לבתהּ העולה לכיתה א' מהווה עילה מספקת לאי מימוש הכספים דנא כבקשת הזוכה?

22. סכום הפיצויים כזכור עומד על סך של כ-3,700 ₪, והוא שקול ל-9.25 תשלומים עיתיים בסך 400 ₪ כל אחד. היינו, לכל היותר אי מימוש הכספים כמבוקש על ידי הזוכה "ייגרע" מקופתו תשלומים לתקופה של 9 חודשים (ורבע), כאשר מדובר בסכום השווה לכ- ******% מסך החוב בתיק.

23. נכון הוא, כי אין להקל ראש בכל סכום אשר ישולם על חשבון החוב, ובכלל זה סכום הפיצויים, אך לטעמי מקרה זה יוצא דופן. אי הותרת הכספים בידי החייבת, יכול ליצור מצב בלתי רצוי ובלתי מתקבל על הדעת שלא תוכל לרכוש את מלוא הציוד הנדרש עת תחל שנת הלימודים. איני סבור שישנה הצדקה כי בתהּ של החייבת תחל את לימודיה לראשונה מבלי שיהיו באמתחתה הספרים, המחברות, הביגוד והתיק. זאת לרבות תשלום אגרות, תשלומי חובה וכיוצא בזאת. ככל שלא יהיה כך הדבר, נמצא כמי שעלולים לגרום לעיוות דין שאינו סביר בעיניי, ואין לו כל הצדקה גם אם מדובר בתשלום חוב שהינו חשוב כשלעצמו.

24. אם נשקול את הזכויות הנוגדות, נראה כי זכויות החייבת (שלא לומר של בתהּ), גוברות בנסיבות על זכויות הזוכה. ויוזכר- עסקינן בחייבת אשר עומדת בצו התשלומים במשך תקופה העולה על שנתיים, וצו התשלומים במקרה דנא, הינו בבחינת הליך שמידת פגיעתו בחייבת פחותה, ומספקת בהינתן ייעודם של כספי הפיצויים.

25. אם אתיר את מימוש מלוא הכספים לטובת תשלום החוב, אמצא כמי שחלילה עלול לפגוע בקטינה לאור חובות אמהּ. עוצמת הפגיעה האפשרית בקטינה, אינה שקולה לתועלת שתצמח לזוכה מקבלת כספי הפיצויים, כך שיש להעדיף את מניעת הסיכוי בפגיעה כאמור גם במחיר של ויתור על תשלום אחוז מזערי מסך החוב בתיק.

26. אין לשיטתי להתיר מצב בו הקטינה, במעמד מרגש של עליה לכיתה א', תחל חלילה צעדיה הראשונים ברגל שאינה בוטחת, תרמיל על הגב ובו ספרים ומחברות, קלמר וכלי כתיבה. גם בגדים, גם תשלום לטיול ותל"ן (תוכנית לימודים נוספת).  לו היה נשמע קולה של הקטינה, בוודאי הייתה מבקשת לעמוד בשורה אחת עם חבריה לספסל הלימודים, כשווה. בהקשר זה אפנה לספרו של אנטואן דה סנט אכזיפורי "הנסיך הקטן" (עמ' 14):

"כך טיבם של המבוגרים, ואין לדון אותם לכף חובה. על כן חייבים הילדים להתייחס אליהם בסלחנותו באורך-רוח, כי אנו, המבינים את סוד החיים, איננו מייחסים למספרים חשיבות יתרה"

27. יש לנהוג במקרה זה, ב"סלחנות" כלפי החייבת והקטינה, ואורך-רוח.

28. בנוסף, יש להפנות לפסק דינו של כבוד השופט עודד מאור בפש"ר (ת"א) 29876-09-15 ג'ולי כהן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו), ניתן ביום 01.2018 (להלן: "עניין ג'ולי כהן"), ובו נדונה שאלת הפטרם של זוג הורים ל-***** מתוכם בגיר אחד, שעה שהתנהלות החייבים ידעה "עליות ומורדות" ובסופו של יום הופטרו בני הזוג גם לאור נסיבותיהם החריגות. בהקשר זה נקבע:

"אין לדון את הקטין לחיי דלות וצנע אך בשל חובותיו של הוריו.

אין לקבל תפיסה לפיה הורים אכלו בוסר ושיני הקטינים תקהינה.

אם נמנע מהילדים את ילדותם, ונפגע בצרכיהם, אנו עלולים לגדל דור מקופח על לא עוול בכפו.  

אם נמנע מהילדים את זכותם לקיום אנושי בכבוד, לא נפגע אלא בכבודם כבני אדם, ונפגע בכבוד כולנו."

ובהמשך:

"...  ומה בענייננו אנו – כאמור הסכום החודשי המתקבל לקופה הוא 350 ₪. לבני הזוג גם ילדים הזקוקים להשגחה וטיפול מיוחדים. גם אם ישלמו בני הזוג את הסכום החודשי לאורך תקופה נוספת, אין בכך, בסופו של דבר לסייע לנושים.

במילים אחרות, משקלו היחסי של הסכום החודשי שייגרע מהקופה המשפחתית גבוה משמעותית מהמשקל היחסי של אותו סכום שיצטבר בקופת פשיטת הרגל, ובסופו של יום יש להעדיף את העברת הסכום החודשי לטובתם של הילדים ובני המשפחה."

29. אמנם, נסיבות המקרה שלנו שונות מהמקרה לעיל, אך רוח הדברים נכונה ומתאימה גם כן. לטעמי, ביתר שאת. הנזק שיגרם לזוכה שהינו תאגיד *****, זניח לעומת הנזק שעלול להיגרם לחייבת (ובתהּ).

30. בכך יכולתי לסיים החלטה זו, אך בטרם אעשה כן, אעיר דבר מה נוסף.

31. כפי שניתן להתרשם, ההצדקה לאי מימוש הכספים לטובת תשלום חלקו המזערי של החוב, נעוצה בפן האישי של החייבת, במקרה המיוחד של בתהּ אשר עולה לכיתה א'. אך לטעמי ישנו אף אינטרס ציבורי מובהק מעבר לשמירה על כבודה של החייבת (וקטינה) ומניעת עיוות דין בנסיבות.

32. ניקח כמשל ציבור חייבים, ומנגד ציבור זוכים (כדוגמת תאגידים בנקאיים). הצדדים שזכיותיהם נוגדות יכונסו מאחורי "מסך הבערות" (Veil of Ignorance) כמשמעותו בתורתו של הפילוסוף ג'ון רולס (John Rawls).  במקום רעיוני בו אף אחד מהצדדים אינו יודע את מעמדו החברתי, או האם הינו בבחינת חייב או זוכה. עתה תועמד בפני הציבור הדילמה בה עסקינן ותשאל השאלה האם צריך להורות על מימוש כספי הפיצויים  לטובת תשלום החוב או לשם רכישת ציוד לקטינה אשר עולה לכיתה א' (וכאשר אין יודעים כאמור מי חייב, מי זוכה ומי הורה הקטינה). סבורני שבמצב היפותטי זה יסכמו הרוב כי עדיף יהיה להפנות את הכספים לטובת רכישת מלוא הציוד הנדרש לשם עליה לכיתה א'. בין אם לפי הוראות הדין, ובין מטעמים של מניעת עיוות דין ואף מחובת הצדק.

ד.סיכום

33. לאור המקובץ, מצאתי כי ישנה הצדקה לשם מניעת עיוות דין באי מימוש כספי הפיצויים לטובת תשלום החוב, הן מהפן האישי של החייבת, ואולי אף בפן הציבורי שחלילה "אם נמנע מהילדים את ילדותם, ונפגע בצרכיהם, אנו עלולים לגדל דור מקופח על לא עוול בכפו.   אם נמנע מהילדים את זכותם לקיום אנושי בכבוד, לא נפגע אלא בכבודם כבני אדם, ונפגע בכבוד כולנו." (עניין ג'ולי כהן), ולכן מצאתי לקבל את בקשת החייבת בחלקה.

34. החייבת לא הוכיחה באסמכתאות (למעט קבלה על תשלום בסך 280 ₪) עלויות צפויות לשם רכישת ציוד לבית הספר, וכך לא הבהירה האם זכאית להנחה לאור נסיבותיה בתשלומי חובה, או האם הגישה בקשה לקבלת הנחות כאמור לבית הספר/משרד החינוך. כך לא הובהר האם החייבת פנתה במסגרת פרויקט השאלת ספרים ובכך תוזיל את עלויות רכישתם.

35. משכך, הנני מורה על ביטול עיקול כספי הפיצויים הצבורים על שם החייבת בחברת ****** (להלן: "צד ג' "), והעברתם ללשכת ההוצאה לפועל. מתוך הכספים שיתקבלו סך של 2,000 ₪ יועבר לידי החייבת והיתרה בסך כ-1,700 ₪ תועבר לידי הזוכה.

36. החייבת תמציא עותק החלטה זו לידי צד ג' במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה. האמור בתוך 14 ימים מיום קבלת עותק החלטה זו (פגרה במניין).