בצלאלי נ' טבן

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום דמי שכירות.

טענות התובע

בין הצדדים נחתם הסכם שכירות, לפיו השכיר התובע לנתבע יחידת דיור ברחוב נחום אהרנפלד 20 ירושלים לתקופה שמיום 1.11.12 ועד 31.10.13. דמי השכירות החודשיים הועמדו על סך של 2,000 ₪.

התובע טוען כי מאז מחצית חודש אפריל 2013 לא שילם הנתבע את דמי השכירות ועל כן דורש לחייבו בתשלום של 13,100 ₪ בגין שבעה חודשי שכירות שלא שולמו. כן טוען התובע כי הנתבע נותר חייב סך של 900 בגין חשמל אותו לא שילם מאז חודש אוגוסט 2013.

טענות הנתבע

הנתבע טוען כי שילם לתובע את דמי השכירות במלואם עד לסוף חודש אוקטובר 2013.

כן טוען הנתבע, כי הוא שוכר את הדירה החל משנת 2005, כאשר הסכם השכירות הוארך מעת לעת והיה בתוקף עד ליום 31.10.13. התובע הבטיח לנתבע כי יאריך את תקופת השכירות לשנה נוספת, אך לא עמד בהתחייבותו.

עוד טוען הנתבע כי החל משנת 2009 הוא מסייע באחזקת הבניין וכי התובע הבטיח לו הנחה בדמי השכירות תמורת עבודתו, אך לא שילם לו את התמורה ואף העלה את דמי השכירות החודשיים.

הנתבע מוסיף וטוען, כי מאז חודש יולי החל התובע להתנכל לו ולבני משפחתו. ובחודש אוקטובר 2013 אף תקף את הנתבע והנתבע הגיש בעניין זה תלונה במשטרה.

עוד טען הנתבע כי התובע סירב לתקן תקלות במושכר וכי הוא נאלץ להוציא כספים מכיסו. בגין סירובו של התובע הוצפה הדירה מספר פעמים במהלך עונות החורף ובשל תקלה במערכת החשמל התקלקלו מוצרי חשמל של הנתבע.

דיון והכרעה

התובע העיד כי החל מאמצע חודש אפריל 2013 חדל הנתבע מלשלם את דמי השכירות בשל מצבו הכלכלי. עדותו של הנתבע היתה אמינה עלי והיא אף נתמכה בתמליל שיחה מיום 9.10.13 שהתנהלה בין התובע לבין הנתבע ואשתו, בה מציין התובע בפני אשת הנתבע כי קיים חוב של דמי שכירות עבור 7 חודשים. בשיחה זו אשת הנתבע אינה מכחישה את קיומו של החוב וטוענת כי כאשר תגייס את הסכום ישולמו דמי השכירות לתובע.

מנגד עדותו של הנתבע כי שילם את מלוא דמי השכירות, כפי שהוא טוען, לא היתה אמינה עלי. הנתבע אף טען כי יש לו עד אשר ראה כי שילם לתובע את דמי השכירות. ואולם משנשאל אותו עד האם ראה את הנתבע משלם לתובע את דמי השכירות לתקופה הרלבנטית, השיב בשלילה. לאור האמור, אני מעדיפה את גרסת התובע על פי גרסת הנתבע וקובעת כי הנתבע לא שילם לתובע דמי שכירות החל מאמצע חודש אפריל 2013, ועל כן עליו לשלם לו דמי שכירות עד ליום 31.10.13 בסך של 13,100 ₪.

האם הטענות הנוספות אותן העלה הנתבע פוטרות אותו מתשלום דמי שכירות. אשר לטענת הנתבע, כי התובע סירב להאריך לו את תקופת השכירות, הרי שטענה זו אינה עילה לאי תשלום דמי שכירות עבור התקופה בה התגורר הנתבע בדירה, ואין לנתבע זכות קנויה כי התובע יאריך את תקופת השכירות.

אשר לטענת הנתבע כי ביצע עבודות של החזקת הבניין החל משנת 2009, וכי התובע הבטיח לו כי יפחית את דמי השכירות, הרי שהתובע העיד כי בתמורה לעבודות אלה שילם לנתבע ואף לא העלה את דמי השכירות. עוד העיד התובע כי זה מספר שנים שהנתבע אף חדל מלבצע עבודות אחזקה שונות. גם בעניין זה אני מעדיפה את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע. יצוין, כי אילו היתה נכונה גרסת הנתבע, הרי שהנתבע לא היה ממשיך להתגורר בדירה ומאריך את הסכם השכירות מעת לעת.

אשר לטענת הנתבע, כי התובע התנכל לו ואף תקף אותו, הרי שזו אינה סיבה לאי תשלום דמי שכירות.

לעניין טענת הנתבע כי התובע לא תיקן תקלות במושכר ובשל כך נגרמו נזקים לחפציו, הרי שהנתבע לא הוכיח טענה זו ולא פירט את נזקיו הנטענים וטענה זו אף היא אינה מתיישבת עם העובדה שהנתבע בחר להאריך את הסכם השכירות מעת לעת.

אשר לתשלום לחשבון החשמל: התובע הציג חשבון חשמל לתקופה הרלבנטית והבהיר כי הנתבע לא שילם את חלקו היחסי בחשבון ואף בעניין זה אני מעדיפה את גרסת התובע על פני עדותו של הנתבע, אשר לא היתה אמינה עלי. על כן יש לחייב את הנתבע בהשבת סכום זה.

לאור האמור, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 13,100 ₪ בעבור דמי השכירות שלא שולמו וכן סך של 900 ₪ עבור חשבון החשמל, ובסה"כ 14,000 ₪. כן יישא הנתבע בהוצאות התובע בסכום של 1,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.