בפ"ת 6660-06-14 מדינת ישראל נ' דבח

לפני בקשה להארכת פסילה מנהלית עד גמר בירור הדין.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב להיבדק. במקביל, הוגשה בקשה זו במסגרתה נטען כי המסוכנות העולה מנסיבות ביצוע העבירה בשילוב עברו של המשיב מצדיקים להיעתר לבקשה.

מנגד, טוענת ב"כ המשיב כי אין מקום לקבל את הבקשה מן הטעמים הבאים: בנסיבות מקרה זה בו מדובר על עבירת שכרות ראשונה למשיב מכוח סירוב הרי שבקשה זו מהווה אכיפה בררנית שמפעילה המבקשת. מבחני המאפיינים של המשיב, הגם שלא היו תקינים לחלוטין, גם לא היו כאלה המצדיקים את המסקנה כי נשקפה מסוכנות לציבור מנהיגתו של המשיב. המשיב מעשן כבד והדבר גרם לו לקושי לבצע את בדיקת הנשיפה.

דיון והכרעה

הגם שאין חולק על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, ראוי לסקור את חומר החקירה בתיק. בתיק ראיות לכאורה לכך שהמשיב נעצר בביקורת אקראית ברחוב הירקון בת"א. על אף שהמשיב לא ציין כי שתה התברר לכאורה כי נדף ממנו ריח אלכוהול חזק. בדיקת נשיפון שנערכה לו גילתה אינדיקציה לשתיית אלכוהול והוא הועבר לבדיקת ינשוף. מפלטי בדיקת הינשוף עולה כי תוצאות הבדיקה התחלקו בין "נפח נשיפה לא מספיק" שפירושו כי המשיב לא נשף כמות אוויר מספקת לצורך הבדיקה והחיווי "נשיפה פסולה" שפירושה כי המשיב נשף לפני הגיע זמן הנשיפה על פי החיווי במכשיר. בדיקת המאפיינים שנערכה למשיב לא הייתה תקינה בחלקה (החטאת מס' הבאות אצבע לאף וחלק מן הצעדים שבוצעו עקב לצד אגודל). במהלך השימוע והתחקור שנערך למשיב הוא ציין כי ביקש לבצע בדיקת דם אך לא התייחסו לבקשתו. כידוע, אין למשיב אפשרות לקבוע את סוג בדיקת השכרות שתיערך לו. עם זאת, אין מדובר בכלל בל יעבור ויש מקרים בהם נדרש עורך הבדיקה לשקול בחיוב בקשה כזו מצד נבדק. כך למשל מקום בו הנבדק מפרט בפני עורך הבדיקה מדוע אין הוא יכול או מתקשה בביצוע הבדיקה. במקרה שלפני אין בחומר הראיות כל זכר לנימוק שמסר המשיב לקושי בביצוע בדיקת הנשיפה, כמו למשל הנימוק שמסרה ב"כ המשיב בדבר היות המשיב "מעשן כבד". בנסיבות אלה, ולאחר שהמשיב הוזהר לכאורה מפני האפשרות כי עצם סירובו להיבדק יהווה עבירה של נהיגה בשכרות, אני סבור כי ממכלול הראיות עולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב בעבירת הנהיגה בשכרות מכוח סירוב. הטענה, שבשלב זה נטענה בעלמא, בדבר היות המשיב מעשן כבד וככזה התקשה בביצוע בדיקת נשיפה, אינה מכרסמת בחומר הראיות האמור ודין טענה זו להתברר כדבעי במסגרת התיק העיקרי.

כאמור, טענה נוספת שטענה ב"כ המשיב נוגעת לאכיפה בררנית. דין טענה זו להידחות. ראשית, ב"כ המבקשת הצהירה לאחר שנועצה בגורמים בכירים כי המבקשת נוהגת להגיש בקשות דומות במקרים דומים. שנית, עיון בפסיקת בתי המשפט מגלה לא מעט החלטות ממחוזות שונים בבקשות להארכת פסילה שהגישה המבקשת כך שהטענה אינה מבוססת ברמה האמפירית. רק לדוגמה אביא את החלטתו של כב' השופט ניל הנדל בבש"פ 4438/14 נאג'י נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 7.7.14) שעסק בהחלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בעניין דומה לענייננו.

אין בידי לקבל את טענת ב"כ המשיב לפיה מבחני הביצוע של המשיב היו כאלה שלא שיקפו סיכון מאופן נהיגתו. אין חולק כי המשיב נכשל מספר פעמים במבחן הבאת אצבע לאף ובהליכת עקב בצד אגודל. משמע, הקואורדינציה של המשיב לא הייתה במיטבה בלשון המעטה. נתון זה בשילוב סיכוני הדרך הטבעיים והבלתי צפויים מביאים למסקנה כי נהיגתו של המשיב כאשר הוא אינו מסוגל אף לבצע פעולות מכניות פשוטות הדורשות תיאום כאמור באופן מלא ומושלם יוצרות סיכון לא מבוטל ליתר המשתמשים בדרך.

על חומרת העבירה של נהיגה בשכרות אין צורך להכביר מלים וכבר נאמר כי "בתקופה בה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים הנגרמות בעטיין של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום – יום. כדי לקדם את הרעה יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך".( בש"פ 10865/06 ישעיהו נ' מ"י).

בב"ש 090192/07 (מחוזי, ת"א) יניב רדלייך נ' מ"י נקבע כי "לטעמי, עילת נהיגה בשכרות חייבת להיות עילה עצמאית לפסילה עד תום ההליכים, בלא קשר לעבר תעבורתי, בלא קשר לגיל הנוהג, בלא קשר לעיסוק הנוהג. כל מי שייתפס נוהג בשכרות יש למנוע את המשך נהיגתו המסכנת – מיידית".

הנאשם נוהג משנת 2001. מאז צבר לחובתו 26 הרשעות קודמות ובהן הרשעות בעלות גוון בטיחותי כמו עבירות מהירות (ה"ק 26 משנת 2012), נהיגה ללא חגורות בטיחות (ה"ק 5,6), שימוש בטלפון בעת תנועת הרכב (ה"ק 17 משנת 2009 וה"ק 13 משנת 05). למשיב גם עבר פלילי הכולל בין היתר עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, הפרת הוראה חוקית, גניבה מרכב, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, החזקת סכין למטרה לא כשרה ועוד ועוד. קיצורו של דבר, עברו של המשיב הינו מכביד והמסוכנות הנשקפת מן המשיב נוכח עברו כאמור ונוכח נסיבות ביצוע העבירה מצביעות בבירור על המסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו ועל האינטרס הציבורי בהארכת משך הפסילה.

לאור כל האמור אני מקבל את הבקשה ומאריך את משך פסילתו של המשיב עד גמר בירור הדין. אני קוצב את משך הפסילה למשך 6 חודשים.