בפ"מ 1788-12-14 פדלון נ' מדינת ישראל

עניינה של החלטה זו – בקשה לביטול פסילה מנהלית ואיסור שימוש ברכב, אשר הוטלו על המבקש בגין עבירות של עקיפה בדרך לא פנויה ואי ציות להוראת שוטר.

ב"כ המבקש טענה כי בדו"ח לא צוין שהיה קשר עין בין השוטרים לבין הרכב של המבקש, כי לא פורט היכן היה קו ההפרדה וכי המבקש לא יכול היה לזהות שמדובר באנשי משטרה.

כן נטען כי המשך נהיגתו של המבקש אינו מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך וכי רשיונו משמש אותו לפרנסתו.

ב"כ המשיבה טען כי מדובר בארוע חמור והפנה לדו"חות של השוטרים שטיפלו בארוע. כן טען כי המשיב לא העלה הטענות שהשמיעה באת כוחו, לא במעמד רישום הדו"ח ולא במעמד השימוע שנערך לו.

ב"כ המשיבה הוסיף כי לא נפל פגם או פסול בהחלטת הקצין הממונה וביקש לדחות הבקשה.

מהדו"ח שערך פקד אדם ג'יבלי עולה כי ביום 6.12.14 בשעה 13:50 ביצעו 3 שוטרים – עורך הדו"ח ושני שוטרים נוספים – פעילות אכיפה בקשר לטרקטורונים. משהבחינו במבקש נוהג בטרקטורון כחול שמספרו 98-979-69, סימנו לו לעצור, הן באמצעות אורות הניידת והן במערכת הכריזה, אולם המבקש לא עצר. השוטרים נסעו אחרי המבקש, אשר עלה על כביש 653 וסימנו לו פעם נוספת לעצור, באמצעות מערכת הכריזה. פקד ג'יבלי ציין כי המבקש המשיך בנסיעה תוך שהוא עוקף רכבים על פס לבן וגורם לרכבים לסטות ורק מאוחר יותר נעצר.

לדו"ח צורפו דו"ח פעולה, בו המשיך פקד ג'יבלי לתאר נסיבות הארוע ומזכר שערך פקד גל גודורוב, ממנו עולה כי בעת הארוע הוא היה לבוש מדי משטרה.

תגובתו של המבקש בדו"ח היתה: "פחדתי לכן לא עצרתי" ואף בשימוע הוא לא טען הטענות שהעלתה באת כוחו בבקשה, או בדיון היום ולא הכחיש העבירות שיוחסו לו.

בנסיבות אלה, בהן עורך הדו"ח ציין כי הבחין במבקש חוצה קו הפרדה וכי סימנו לו לעצור הן באמצעות אורות כחולים והן בכריזה והמבקש לא הכחיש זאת, אני סבורה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות שיוחסו למבקש.