אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ 7706/16 פלוני נ' פלוני

בע"מ 7706/16 פלוני נ' פלוני

תאריך פרסום : 12/12/2016 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון ירושלים
7706-16
11/12/2016
בפני המשנה לנשיאה:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקשת:
פלוני
עו"ד שלומי באשי
המשיב:
פלוני
עו"ד שירה טולדנו
החלטה
 

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיא י' שנלר, סגן הנשיא ד"ר ק' ורדי והשופט ח' ברנר), מיום 9.8.2016, בעמ"ש 7101-07-15, בערעור על פסק דינו החלקי של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (השופט י' שקד), מיום 14.5.2015, בתמ"ש 44804-09-14. עניינה של הבקשה – מחלוקת בנוגע לזכויות בדירת מגורים.

 

רקע

 

ב.        המבקשת והמשיב הם בני זוג שנישאו בשנת 1971 ולהם ארבעה ילדים בגירים. בסוף שנת 2005 עזב המשיב את הדירה ששימשה למגורי בעלי הדין בתל אביב, היא הדירה נושא ההליך דנא (להלן הדירה). המועד הקבוע לחלוקת הרכוש נקבע בהסכמה ליום 31.12.2005. לא היתה מחלוקת כי בתחילת נישואיהם, העניקו הורי המבקשת לבני הזוג דירת מגורים שנרשמה על שמם בחלקים שוים. דירה זו נמכרה בשנת 1985 ותחתיה נרכש בית פרטי בהרצליה. הבית נרשם תחילה על שם בני הזוג בחלקים שוים, אך בשנת 1988 הועבר חלקו של המשיב ללא תמורה לידי המבקשת. העברת זכויות זו נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ביום 27.8.1990. לימים נמכר הבית, ותחתיו נרכשה הדירה בתל אביב אשר נרשמה על שם המבקשת בלבד.

 

ג.        ביום 18.9.2014 הגיש המשיב תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בה עתר, בין היתר, להצהיר כי מחצית מן הזכויות בדירה שייכות לו. המשיב טען, כי הדירה נרשמה על שם המבקשת בלבד עקב חששו מנושים פוטנציאליים, בהיותו עצמאי בעל עסקים ומפעל טקסטיל. מנגד טענה המבקשת, כי הרישום משקף את בעלותה הבלעדית בדירה, שכן הבית בהרצליה הוענק לה במתנה "כמחוות פיוס", וכי הדירה נושא הבקשה נרשמה על שמה מכוח ההמשכיות, נוכח העובדה שהדירה הראשונה מתחילת הנישואין ניתנה לבני הזוג במתנה על ידי הוריה.

 

פסק הדין (החלקי) של בית המשפט לענייני משפחה

 

ד.        בית המשפט לענייני משפחה קבע, בפסק דין חלקי שדן אך בדירה בה עסקינן, כי הוכח שהיתה כוונת שיתוף כללית בין בני הזוג, אשר היו נשואים זה לזו בהרמוניה במשך כ-35 שנה, וכי אין כל אינדיקציה לקרע שהיה בו כדי לנשל את המשיב מזכויותיו בדירה. נקבע, כי הוכחה כוונת שיתוף לגבי הבית בהרצליה, כוונה אשר המשיכה לחול גם ביחס לדירה נושא הבקשה. עוד נקבע, כי לא הוכחה כוונה להחריג את הדירה ממצבת הנכסים המשותפים, וכי המשיב הוא שנשא בתשלומי המשכנתא הן בעבור הבית בהרצליה (אף שהיה רשום על שם המבקשת בלבד) והן בעבור הדירה נושא הבקשה. על פסק הדין הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי.

 

פסק הדין של בית המשפט המחוזי

 

ה.        בית המשפט המחוזי, בפסק דין מפי סגן הנשיא ד"ר ק' ורדי, ובהסכמת יתר שופטי ההרכב - סגן הנשיא י' שנלר והשופט ח' ברנר, דחה את הערעור. זאת, לאחר שמאמץ בית המשפט להשיג הסדר בין הצדדים בקדם-ערעור לא עלה יפה. נקבע, כי מדובר בערעור על קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא, אשר התרשם התרשמות ישירה ובלתי אמצעית מן העדים והעדיף את גרסת המשיב על פני זו של המבקשת, וכי אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בקביעות אלה. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי גרסת המבקשת, שלפיה מדובר במתנה "כמחוות פיוס" נשללה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, אשר קבע כי המבקשת לא ידעה לפרט באיזה פיוס ובאיזו מחוה מדובר, ואף לא מהן הנסיבות שהביאו להעברת הזכויות בבית בהרצליה על שמה; לעומת זאת, כך נקבע, גרסת המשיב התקבלה, ונמצאו תימוכין בראיות לכך שזכויותיו בבית בהרצליה ובדירה נושא הבקשה הועברו על שמה של המבקשת נוכח חששו מפני נושים. כאמור, הערעור נדחה.

 

           כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה הנוכחית.

 

ו.        לטענת המבקשת, אחיו של המשיב (להלן האח), נכנס להליכי פשיטת רגל שבמסגרתם נקבע בשנת 2009 כי האח, יחד עם המשיב, פעלו להברחת נכסים, בכך שהאח חתם על תצהיר הסתלקות מירושת הוריו לטובת המשיב. נאמני האח ביקשו לעקל את הדירה נושא הבקשה בטענה כי מחציתה שייכת למשיב, אף שהדירה רשומה על שם המבקשת בלבד. אז טען המשיב, כך מפי המבקשת, כי הדירה רשומה על שם המבקשת ושייכת לה. לדברי המבקשת, בית המשפט (השופט (כתארו אז) א' אורנשטיין) לא ראה מקום להטיל עיקול זמני על הדירה "בשים לב שהנכס רשום בבעלות אשת המשיב מזה כחמש שנים, ואין כל אינדיקציה להעברת נכסים לאשה המבססת הטלת עיקול זמני על זכויותיה" (בש"א 6048/09 בפש"ר 2059/04. החלטה מיום 12.3.2009, נספח 7 לבקשה). המבקשת מציינת כי לעומת טענתו האמורה בהליך פשיטת-הרגל של אחיו, הנה בהליך נושא בקשה זו, ביקש המשיב להצהיר כי מחצית הדירה שלו; במלותיה של המבקשת: "פעם 'שחור' ופעם 'לבן'". לטענת המבקשת, מדובר ב"כשל מערכתי הזועק לשמים – ניצול הליכים וערכאות שיפוטיות פעם אחת כדי להבריח רכוש ולחמוק מתשלום חוב ופעם שניה כדי לקבלו בדלת האחורית בטענה כי הוא שלו עוד מימים ימימה". לטענת המבקשת, בתי המשפט הקודמים לא נתנו דעתם לסוגיה זו, אף שהעלתה אותה לפניהם. לדבריה, ברור כי אין כל אפשרות ליתן למשיב סעד שעה שהיתל בערכאות השיפוטיות ובא בידיים לא נקיות. לדעת המבקשת, יש אינטרס ציבורי רחב בבירור הסוגיה, החורגת מן העניין שיש לבעלי הדין במחלוקת.

 

ז.        בהתאם להחלטתי מיום 21.11.2016 – ואציין כאן, כי בעיקר באה בשל הטענה האמורה למצגים שונים מפי המשיב בערכאות שונות – השיב המשיב לבקשה. המשיב מבקש לדחות את הבקשה, בנימוק כי נועדה לתקוף קביעות עובדתיות (לרבות של מהימנות) שקבע בית המשפט לענייני משפחה לאחר שמיעת עדים. לדברי המשיב, הוא והמבקשת מצויים בעשור השביעי לחייהם, נישאו בשנת 1971, חיו יחד במשך 35 שנים ועוד 11 שנים בפירוד, ועודם נשואים נוכח סירובה של המבקשת להתגרש חרף פסק דין של בית הדין הרבני מיום 27.12.2012. המשיב טוען כי בדין קיבל בית המשפט לענייני משפחה את תביעתו וקבע שהוכחה כוונת שיתוף; העברת זכויות המשיב למבקשת בדירה היתה מעשה טכני שנבע מחשש המשיב מפני נושים – חשש שלא התגבש לכדי מציאות; וכי אין מדובר ב"מחוות פיוס", וזו לא הוכחה. לפיכך, לדעת המשיב, בדין נקבע כי הוא הבעלים של מחצית הזכויות בדירה. המשיב מזכיר כי פסק הדין אושר על ידי בית המשפט המחוזי, ומציין כי בטרם מתן פסק הדין ניסה בית המשפט המחוזי להביא את המבקשת לכדי הסכמה להסדר פשרה שיאפשר לה להישאר בעלת הזכויות בדירה, אך לשווא.

 

ח.       המשיב מבהיר כי הטענות שלפיהן לכאורה הצהיר בבית המשפט המחוזי בהליך פשיטת-רגל של אחיו כי דירת המגורים היא של המבקשת, בעוד בבית המשפט לענייני משפחה תבע את מחצית הזכויות בדירה – "לא היו ולא נבראו, אינן אמת, הן שקר". לדברי המשיב, הנאמנים בהליך פשיטת-הרגל של אחיו הגישו בקשה במעמד צד אחד לעיקול זכויותיו בדירה. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטה בבקשה, מיזמתו, כי על פי העולה מנסח הטאבו שהציגו הנאמנים, הדירה רשומה על שמה של המבקשת. לכן דחה את הבקשה להטלת עיקול על הדירה. המשיב מבהיר כי לא הגיש כל עמדה לבית המשפט המחוזי בהליך פשיטת-הרגל של אחיו; ממילא, לא "היתל" בבית המשפט. לדעת המשיב, מטרת המבקשת היא להמשיך לעכב את הגירושין, וכפועל יוצא, את תשלום סכום הכתובה (400,000 ש"ח), שלגביו נקבע בפסק דינו של בית הדין הרבני כי יקוזז מחלקו של המשיב ברכוש המשותף וכי רק לאחר מכן ייקבע מועד לסידור גט, דהיינו – תשלום הכתובה הוא נגזרת של חלוקת הרכוש. לכן, לדעת המשיב, אין מדובר ב"כשל מערכתי הזועק לשמיים", ואין לתת למבקשת יד להטעיית בית המשפט אף אם החליפה ייצוג.

 

ט.       לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. כנודע, בית משפט זה נעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אך במשורה, במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין (ראו בע"מ 2158/16 פלוני נ' פלונית, פסקה יג (1.5.2016); בע"מ 8721/13 פלונית נ' מחלקה לשירותים חברתיים-קריית חיים, פסקה ה (12.1.2014); רע"א 7527/16 לוי נ' קמפל, פסקה י (9.11.2016)). בסופו של יום, ולאחר העיון בתשובה, סבורני כי חרף הטענה לחשיבות הבקשה והסוגיה המועלית בה, ענייננו בסכסוך רכושי קונקרטי בין בעלי הדין ובסוגיות עובדתיות אשר אינם מצדיקים התערבות ערעורית נוספת בהן. אף תחושת הצדק אינה נפגעת בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה שלפנינו, ומכל מקום אין הצדקה לגלגול נוסף.

 

י.        ויובהר: השאלה האם ביקשו בעל הדין להחיל את חזקת השיתוף על הדירה נושא הדיון היא שאלה עובדתית מובהקת, שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה - כל שכן בגלגול ערעורי שלישי (השוו: בע"מ 2948/07 פלונית נ' פלוני, פסקה ו(1) (18.4.2007)). כאמור, בית המשפט לענייני משפחה קבע לאחר שמיעת ראיות כי הוכחה כונת שיתוף בין בעלי הדין, כי העברת זכויות המשיב למבקשת בדירה היתה מעשה טכני שנבע מחשש המשיב מפני נושים – חשש שלא התגבש לכדי מציאות – וכי אין מדובר ב"מחוות פיוס", שכן כזו לא הוכחה על ידי המבקשת. בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום להתערב בקביעות אלה, ואיני רואה עילה להתערב בפסיקתו. הדברים נכונים ביתר שאת נוכח הבהרת המשיב הנוגעת להליך פשיטת הרגל של אחיו, שלפיה בית המשפט המחוזי קבע בהחלטה בבקשת הנאמנים לעיקול הדירה, שעל פי העולה מנסח הטאבו שהציגו הנאמנים הדירה רשומה על שמה של המבקשת ולכן דחה את הבקשה. בנסיבות אלה, בהן המקרה תחום לעובדותיו הספציפיות, חוששני כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח שנתגבשה עילה משפטית להתערבות בגלגול שלישי.

 

יא.      אשר לטענה שיש בה גוון של השתק שיפוטי, בדבר אמירות שונות של המשיב בבית המשפט של פשיטת הרגל אל מול ההליך הנוכחי, לאחר העיון לא שוכנעתי בטענה זו על פי החומר שבתיק, בודאי לא כדי להביאה לגלגול ערעורי נוסף בבית משפט זה. 

 

יב.       משכך, אין בידי להיעתר לבקשה.

 

יג.       שקלתי את בקשת המשיב לחייב את המבקשת בתשלום הוצאות (אותן העמיד על סך של 50,000 ש"ח). ואולם, החלטתי שלא לעשות כן רק כדי שלא להעמיק עוד את הסכסוך, ובשל התקוה כי ניתן להגיע בבית המשפט לענייני משפחה להסדר פשרה בין בעלי הדין, אם ברוח הצעתו של בית המשפט המחוזי, או בכל דרך אחרת שתייתר את המשך ההליכים, וכמובן איני נוטע מסמרות. ויפה שעה אחת קודם. בנסיוני השיפוטי ראיתי לא מעט התדיינויות בין בני זוג שאהבתם משכבר נמוגה והיתה לרגשות עזים הפוכים, התדיינויות הנמשכות לאין קץ בשלוש ערכאות ומכלות את משאביהם הכלכליים, ולא פחות מזה הנפשיים, של הצדדים. אין טוב מהגעה להסדר פשרה, שלעולם אין אדם יוצא בו ומלוא תאוותו בידו, אך הוא מניח מאחוריו את הסכסוך התובעני, ויכול לפתוח דף חדש. גם במקרה זה זו העצה היעוצה.

 

           ניתנה היום, ‏י"א בכסלו התשע"ז (‏11.12.2016).

 

 

 

 

המשנה לנשיאה

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   16077060_T03.doc   רח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ