החלטה
התובעת, חוליות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, הגישה תביעה כספית בסך של 1,904,292 ₪ בשל הפרת חוזה נטענת, כנגד חברת Valsir s.p.a חברה הרשומה על פי חוק במדינת איטליה (להלן: הנתבעת).
כתב התביעה פורש יריעה עובדתית נטענת של פגישות והתכתבויות, החל ממחצית שניה של שנת 2010 ועד לאוקטובר 2011, בין התובעת לנתבעת, שמטרתם שיווק בלעדי של מוצרי הנתבעת בארץ באמצעות התובעת. על פי כתב התביעה, ביום 12/10/11, הודיעה הנתבעת לתובעת, במפתיע, שהחליטה להעביר את זכויות השיווק הבלעדיות וההפצה של מוצריה בארץ לחברת מנדלסון ש.בר בע"מ (להלן: "מנדלסון").
התובעת מבקשת להמציא את כתב התביעה לנתבעת באמצעות מנדלסון וזאת בהתאם לתקנה 482א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנה"). הבקשה הוגשה, לאחר שהתקבלה לתיק, הודעת מנדלסון, בדבר חוסר סמכות לקבל לידיה כתבי בי-דין.
טענות התובעת
הנתבעת, הינה אחת מהחברות המובילות בעולם, בפיתוח ובייצור של צינורות ואביזרים לשפכים, לגשמים (מרזבים) וכן למיכלי הדחה ומחברי צנרת HDPE.
לטענת התובעת, עסקיה של הנתבעת בארץ מנוהלים דרך נציגתה, מנדלסון, שמשווקת ומפיצה באופן בלעדי את מוצרי הנתבעת בארץ.
התובעת מציינת, כי בטרם הוגשה התביעה, פנתה לנתבעת ולמנדלסון, במכתב התראה מיום 25/10/11, וקיבלה תשובה נפרדת מכל אחת מהן באמצעות באי כוחם. בא כוח הנתבעת דחה את טענות התובעת ואף על פי כן ביקש לנהל משא ומתן על המשך ההתקשרות. מאחר ובא כוח הנתבעת סירב להציג ייפוי כוח המסמיך אותו לנהל משא ומתן, החליטה התובעת להגיש את כתב תביעה.
כתב התביעה נמסר למנדלסון, אשר השיבה באמצעות בא כוחה, שהיא אינה נציגת הנתבעת אלא מפיצה בלעדית.
לביסוס הטענה, מפנה התובעת בבקשה, לאתר האינטרנט של מנדלסון, בו מצוין כי מנדלסון הינה הנציגה הבלעדית של מוצרי הנתבעת, לתמונות פרסום של מוצרי הנתבעת, התלויות במשרדי מנדלסון ואף טוענת כי לחיצת השם Valsir Israel מובילה לאתר הבית של מנדלסון.
הבקשה נתמכה בתצהיר של מר אריאל אפלוויג, מנהל השיווק של התובעת ומר שרון וייסמן, סמנכ"ל שיווק של חברת "שאל ציוד טכני בע"מ".
טענות מנדלסון
כאמור, מנדלסון הגישה הודעה בדבר חוסר סמכות לקבל את כתבי בי- הדין. לטענת מנדלסון היא אינה נציגה של הנתבעת אלא מפיצה בלעדית של מוצרים מסוימים של הנתבעת, שתי משפחות מוצרים בלבד. לטענת מנדלסון היא רוכשת את המוצרים מהנתבעת באיטליה ומייבאת אותם לארץ.
עוד טענה מנדלסון, הנתבעת אינה פועל בארץ ואינה מנהלת עסקים בארץ ואין לה כל הסמכה מהנתבעת לשמש כנציגה שלה בארץ ו/או לקבל כתבי בי-דין. דרך המלך, לשיטת מנדלסון, היא בהמצאת כתב התביעה בהתאם לתקנה 500 לתקנות.
הודעתה של מנדלסון נתמכה בתצהיר של גב' אביבה בלסון, המשמשת כחשבת אצל מנדלסון.
דיון והכרעה
לאחר חקירת המצהירים מטעם הצדדים, הוגשו סיכומים בכתב.
התקנה הרלוונטית לענייננו הינה תקנה 482א שזו לשונה:
"היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט".
גישת ההלכה לתקנה, הינה גישה מרחיבה ולא מצמצמת, בהתחשב בהתפתחויות הטכנולוגיות והפעילות העסקית - כלכלית בין לאומית של חברות בעולם.