בע"ח 9051-06-15 מועדי נ' מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש

בפני בקשה לגילוי חומר חקירה בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982 (להלן "החסד"פ").

1.כנגד המבקש הוגש כתב אישום בו מיוחסות לו עבירות של סחר בנשק וקשירת קשר לביצוע פשע. כתב האישום במקור (ת.פ. 4336-04-14) אחז 12 אישומים המיוחסים ל-10 נאשמים.

לאחר תיקון כתב האישום הוא כולל 6 נאשמים ו- 11 אישומים. למבקש מיוחס אישום מס' 8 המיוחס גם לנאשם 1 בתיק - סלימאן עווידה (להלן: "סלימאן").

2.על פי הנטען באישום השמיני, במועד שאינו ידוע למאשימה, בתחילת שנת 2013, נוצר קשר בין סלימאן עווידה למבקש. על פי הנטען, סלימאן מכר באמצעות המבקש נשק לתושב הרשות הפלסטינית. בנוסף, עובר ליום 11.1.14 רכש סלימאן מהמבקש נשק ומסר לו באותו יום את תמורתו. הנאשם 1 ניסה את הנשק כדי לוודא שהוא מסוגל לירות.

3.בימ"ש (כב' השופטת (בדימ') בן שלמה) קבעה ביום 24.4.14 כי קיימות ראיות לכאורה למיוחס למבקש בכתב האישום (מ"ת 4408-04-14). ביהמ"ש ביסס את מסקנתו על שיחות מהאזנת סתר על הטלפון של סלימאן ומעדות מדובב שהוכנס לתאו של המבקש לאחר שנעצר. בית המשפט ציין בהחלטתו כי "מתוך דבריו (של המבקש – ז.ב.) למדובב עולה שהיה קשור בהעברת נשק מהשטחים למשיב (סלימאן - ז.ב.), כך על פי הודעות המדובב. לא ברור שכך גם בהתאם לתמליל".

4.המבקש, מבקש לקבל לידיו את כל עדויות המדובב המכונה "שאדי" בתיקים אחרים ואת ההחלטות השיפוטיות שניתנו בעניינו של המדובב. (בנוסף התבקש תיעוד ויזואלי של חקירת המבקש שנערכה בימ"ר צפון, אך ענין זה אינו עומד יותר על הפרק משבהירה המשיבה כי היא נכונה למסור אותו לידי ב"כ המבקש).

5.לטענת המבקש, החומר המבוקש על ידו מהווה חומר חקירה בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ בהיותו חומר שיש בכוחו "להאיר" את נסיבות החקירה ולתרום לבירור האשמה המיוחסת למבקש.

6.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, עדויות המדובב בתיקים אחרים והחלטות שיפוטיות בתיקים אחרים (ככל שאכן קיימים תיקים אחרים) אינם חומר חקירה, ואין להם כל נגיעה לענייננו. יתרה מכך, הם אינם מצויים בידי המשיבה. הראיה העיקרית בהקשר להפעלת המדובב היא הקלטת עצמה, וזו נמסרה לידי המבקש.

המבקש לא השכיל להצביע על הרלוונטיות של החומר המבוקש על ידו ועל כן יש לדחות את בקשתו.

7.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, דעתי היא שיש לדחות את הבקשה.