בעת קביעת סכום פיצויי הפקעה שאינו שנוי במחלוקת הרשות המפקיעה אינה יכולה לפעול באופן שרירותי

מונחת לפני בקשתם של המבקשים לחייב את המשיבה לשלם למבקשים, או להפקיד בקופת בית המשפט, סך של 7,000,000 ש"ח כפיצויי הפקעה "שאינם שנויים במחלוקת" (להלן: " הבקשה"). לטענת המבקשים, פיצויים אלה מגיעים להם במסגרת תביעתם כנגד המשיבה לקבלת פיצויים בגין הפקעת מקרקעין שנעשתה על ידי המשיבה.

הסוגיה העיקרית העומדת לדיון במסגרת בקשה זו הינה האם במסגרת הסדר דיוני, אשר קיבל תוקף של החלטת בית משפט, לפיו התחייבה המשיבה לשלם למבקשים את סכום פיצויי ההפקעה "שאינו שנוי במחלוקת", מחוייבת המשיבה לשלם למבקשים סכום אשר הוצע על ידה בשנת 2008 במסגרת הצעת פשרה שהועברה למבקשים ונדחתה על ידם.

א.      תמצית העובדות הצריכות לענין

1.            התובענה נושא הליך זה עניינה בתביעה לפיצויי הפקעה בגין מקרקעין הנמצאים בתחום השיפוט של העיר ראשון לציון. המקרקעין הופקעו על ידי המשיבה מהמבקשים לאחר שבוצע הליך תכנוני בו שונה יעוד המקרקעין מיעוד מסחרי ליעוד של שטח ציבורי פתוח (להלן: " שצ"פ").

2.            עובר להגשת תובענה זו ניהלו הצדדים הליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת.א (ת"א) 1954/04) בו טענו המבקשים כי הקרקע לא הופקעה מהם, שכן, לטענתם, בטרם הופקעו המקרקעין נכרת חוזה בינם לבין המשיבה למכירת המקרקעין למשיבה.

3.            במסגרת משא ומתן שהתנהל בין המבקשים למשיבה בדבר זכאותם של המבקשים לקבלת פיצוי או תמורה מוסכמים בגין המקרקעין, הציעה המשיבה למבקשים, במהלך שנת 2008, טרם הגשת התובענה דנן, הצעה לצורכי פשרה לפיה תשלם להם סך של כ- 7,000,000 ש"ח כסכום כולל וסופי בתמורה לזכויותיהם במקרקעין (להלן: " הצעת הפשרה") (ראו מכתבה של עו"ד גלית שיצר, הנמנית על באי כח המשיבה, שנשלח לבא כח המבקשים ביום 3.7.2008 וצורף כנספח ב' לבקשה). המבקשים דחו הצעה זו בסמוך להגשתה אליהם.

4.            ביום 12.7.2009 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו בת.א (ת"א) 1954/04 הנזכר בסעיף 1 לעיל, על ידי כב' השופטת ד. פלפל. בפסק דין זה נקבע כי לא נכרת חוזה למכירת המקרקעין בין המבקשים לבין המשיבה וכי המקרקעין הופקעו על ידי המשיבה. בהתחשב בהחלטתו זו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הוגשה התובענה דנן לתשלום פיצויים בגין הפקעת המקרקעין. בד בבד הוגש על ידי המבקשים ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו אשר, כאמור, בבסיסו עמדה הקביעה שלא נכרת בין הצדדים חוזה למכירת המקרקעין (ע"א 8570/09).

5.            ביום 19.12.2010 התקיימה ישיבת קדם משפט בתובענה דנן במסגרתה נתן בית משפט זה תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה לאחר שהמבקשים ימציאו אישורי מיסים לידי המשיבה, תשלם המשיבה למבקשים את פיצויי ההפקעה אשר אינם שנויים במחלוקת מצידה. כן נקבע כי " במידה וביהמ"ש העליון יפסוק בערעור שהוגש על ידי המבקשים על פסק דינה של כב' השופטת פלפל כי מדובר בעסקה שנעשתה בין הצדדים מכח הסכם, אזי יחשב תשלום הסכום שאינו שנוי במחלוקת כמקדמה על חשבון התמורה נושא ההסכם הנ"ל. היה והערעור ידחה - יחשב התשלום שאינו שנוי במחלוקת כתשלום על חשבון פיצויי ההפקעה שישולמו למבקשים" (עמ' 1 בפרוטוקול הדיון).

6.            בעקבות חליפת מכתבים שנעשתה לאחר ישיבת קדם המשפט, במסגרתה הבהירה המשיבה כי הסכום שלדעתה אינו שנוי במחלוקת מסתכם בסך של 2,577,781 ש"ח נכון ליום 21.12.2010, הוגשה הבקשה שלפני לפיה מתבקש בית המשפט להורות למשיבה לשלם למבקשים, או להפקיד בקופת בית המשפט, סך של 7,000,000 ש"ח אשר לטענת המבקשים מהווים את סכום הפיצוי הנכון שאינו שנוי במחלוקת בין הצדדים.

7.            ביום 15.3.2011 ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין בע"א 8570/09 הנזכר בסעיף 4 לעיל ובו נקבע כי " על יסוד התשתית שפורטה לעיל, מצאנו כי הטיוטה הבלתי חתומה לא השתכללה לכדי חוזה מחייב" [ההדגשה אינה במקור - ב.א.] (בפסקה 20 בפסק הדין), וכי לא נכרת חוזה למכירת המקרקעין בין המבקשים לבין המשיבה עובר להפקעת המקרקעין.

8.            ביום 5.4.2011 התקיימה ישיבת קדם משפט נוספת בתובענה דנן. במהלך הישיבה התברר כי כתוצאה משיבושים במערכת המחשוב לא נמצאו בפני בית המשפט כל כתבי בי-הדין שהוגשו במסגרת הבקשה. במסגרת ישיבה זו הבהירו באי כח הצדדים את עיקר טענות הצדדים המפורטות בבקשה, בתגובה לה, ובתשובה לתגובה, ובמהלך הדיון אף ביקש בא כוח המבקשים לחקור בחקירה נגדית את עו"ד מיטל יצחק הנמנית על באי כח המשיבה אשר הגישה תצהיר חתום על ידה בתמיכה לתגובת המשיבה. בהחלטת בית המשפט שניתנה במהלך הישיבה נקבע כי לנוכח העובדה שלא כל כתבי בי הדין אשר הוגשו על ידי הצדדים נמצאו לפני בית המשפט טרם הישיבה, אזי " בנסיבות אלה יכריע ביהמ"ש בבקשה בהעדר הצדדים. אולם ככל שביהמ"ש יסבור כי יש צורך בחקירת המצהירים על תצהיריהם, יקבע מועד לחקירת המצהירים על תצהיריהם. במידה שביהמ"ש יחליט כי אין צורך בחקירת המצהירים על תצהיריהם, ביהמ"ש ידון בבקשה בהעדר הצדדים ועם מתן החלטתו בעניין יקבע מועד להמשך בירור ההליכים המקדמיים שבתובענה" (עמ' 6 בפרוטוקול).

ב.     עיקר טענות הצדדים

9.            לטענת המבקשים, כמפורט בסעיף 14 בבקשתם, " לרשות המפקיעה שיקול דעת מהו סכום הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת, עם זאת, הרשות נדרשת להפעיל את שיקול הדעת בתום לב ובכנות. לרשות אין זכות לקבוע סכום פיצוי שאינו שנוי במחלוקת ככול שעולה על רוחה, אלא עליה להצדיקו לפי הנסיבות תוך הסתמכות על חוות דעת מקצועית של שמאי מקרקעיו מוסמך". לטענת המבקשים, כאמור בסעיף 23 בבקשתם, הצעת המשיבה אינה מגובה בהערכת שמאי ואף עומדת בניגוד לכל הערכות השמאיות שניתנו לגבי הנכס.

10.        כן טוענים המבקשים כי הצעת הפשרה שהוצעה על ידי המשיבה במסגרת הליכי פשרה במהלך שנת 2008 לפיה הסכימה המשיבה בעבר לשלם להם סך של כשבעה מיליון ש"ח עבור המקרקעין גובתה בזמנו, על פי הנטען על ידי המשיבה עצמה, בחוות דעת שמאית. לפיכך טוענים המבקשים כי הצעת הפשרה מחייבת את המשיבה כסכום פיצויי ההפקעה שאינם שנויים במחלוקת (סעיף 19 בבקשה). את טענתם זו סומכים המבקשים על פסק דין חלקי שנתן בית המשפט העליון בע"א 589/87 בירנבוים נ' משרד השיכון (פורסם במאגרים משפטיים, 1.4.1993) (להלן: " ענין בירנבוים").

11.        יצויין כי את זכותם לקבלת הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת סומכים המבקשים, נוסף על הסכמת הצדדים אשר ניתן לה תוקף של החלטה ביום 19.12.2010, אף על סעיפים 9א ו- 13 בחוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, תשכ"ד - 1964 (להלן: " החוק לתיקון דיני הרכישה").

12.        כן טוענים המבקשים בבקשתם כי אין באפשרותם לדווח לרשויות מיסוי מקרקעין על הפקעת המקרקעין כל עוד לא סוכם גובה פיצויי ההפקעה שישולמו להם בגין ההפקעה.

13.        המשיבה אינה חולקת כי שווי המקרקעין עובר לשינוי יעודם לשצ"פ הינו גבוה מסכום הפיצויים בגין ההפקעה אשר לטענתה אינו שנוי במחלוקת (ראו למשל: סעיפים 12, 16 ו- 19 בתגובתה). אולם לטענתה, ההליך דנן עוסק בפיצויי הפקעה בלבד ואינו כולל פיצוי לפי סעיף 197 בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן: " חוק התכנון והבניה") בגין ירידת ערך המקרקעין כתוצאה מאישור התוכנית אשר שינתה את יעוד המקרקעין מיעוד מסחרי לשצ"פ (סעיף 21 בתגובת המשיבה).

14.        לפיכך טוענת המשיבה כי סכום פיצויי ההפקעה אשר אינו שנוי במחלוקת מבחינתה מסתכם בסך של 2,557,781 ש"ח (נכון ליום 21.12.2010) אשר " אינו מגלם כל פיצוי בגין ירידת ערך המקרקעין" (סעיף 20 בתגובתה), וכי " אין הם [המבקשים - ב.א.] זכאים אלא לפיצויי הפקעה בלבד" (סעיף 21 בתגובת המשיבה).

לטענת המשיבה הסכום הנ"ל שנקבע על ידה כפיצוי שאינו שנוי במחלוקת בגין הפקעת המקרקעין נגזר מסכום הפיצוי בגין הפקעת מקרקעין שקיבל בעבר מר יחזקאל חגולי אשר היה אף הוא בעל זכויות במקרקעין שהופקעו על ידי העירייה. סכום הפיצוי בגין הפקעת מקרקעין שולם למר יחזקאל חגולי במסגרת הסכם פשרה שנכרת בינו לבין המשיבה (סעיף 23 בתגובת המשיבה. הסכם הפשרה צורף כנספח 2 לתגובת המשיבה). לטענת המשיבה " משאושר הסכם הפשרה ע"י ביהמ"ש המחוזי וקיבל תוקף פס"ד, רואה העירייה במנגנון הפיצוי אשר נקבע במסגרתו כמנגנון המחייב אותה" אף ביחס למבקשים (סעיף 5 במכתבה מיום 21 בדצמבר 2010 של עו"ד גלית שיצר הנמנית על באי כח המשיבה אשר צורף כנספח ד' לבקשה). כן טוענת המשיבה, בסעיף 14 בתגובתה, כי ההתקשרות בהסכם עם מר יחזקאל חגולי " נשענה על חוות דעת שמאית שנערכה בעבור העירייה " [ההדגשה במקור - ב.א.] (פסקה 14 בתגובת המשיבה).