אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בס נ' בלאו ואח'

בס נ' בלאו ואח'

תאריך פרסום : 07/03/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
23978-10-12
03/03/2013
בפני השופט:
איילת הרץ

- נגד -
התובע:
רפאל בס
הנתבע:
1. ניסים בלאו
2. הראל חברה לביטוח.

פסק-דין

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 17.1.12 בשומרון.

2. לטענת התובע, נסע בכביש בין עירוני כאשר במושב לצידו יושבת אישתו ההרה ובמושב האחורי שתי טרמפיסטיות. התובע טען כי הרכב הפוגע יצא בפתאומיות מהשול הימני של הכביש בו חנה ופגע ברכב בצידו הימני.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי רכב הנתבעים עמד בצד הדרך וביקש להשתלב בנתיב הנסיעה. בעודו מאותת ומתבונן במראות כדי לוודא כי הדרך פנויה ויכול הוא להשתלב בבטחה, הגיח רכב התובע בנסיעה מהירה, פגע בו וגרם לתאונה.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה נסע בכביש בו חונות מכוניות מצד ימין. התובע טען כי נסע במהירות סבירה כאשר לפתע קלט בזווית העין תנועה והחלון הימני התנפץ. התובע טען כי המשיך לנסוע מאט מאחר וחשב כי יתכן ומדובר בפיגוע וכן מהטעם שמכוניות חנו בצד הדרך ולאחר מספר מטרים של נסיעה איטית, כאשר הדבר התאפשר, נעצר בצד.

אשת התובע העידה כי ישנה בעת התאונה והתעוררה מהרעש. אשת התובע ביקשה מבעלה להמשיך לנסוע מחשש כי מדובר בפיגוע והוא המשיך בנסיעה איטית ונעצר לאחר המכוניות שחנו בצד הדרך.

5. הנתבע 1 העיד וטען כי נכנס לרכב על מנת להשתלב בכביש, הניע את רכבו אך בטרם יצא פגע בו רכב התובע. הנתבע 1 טען כי התובע נסע במהירות גבוהה ועל כן הצליח לעצור והמשיך בנסיעתו עד שנעצר. הנתבע הכחיש כי במשטרה העיד שגלגל קדמי בלט לכביש בנתיב הנסיעה. הנתבע טען כי התובע הגיח מעליה ומכאן ששדה הראיה שלו היה מוגבל. הנתבע עומת עם גרסתו במשטרה לפיה הכביש ישר בעליה וניתן לראות בו למרחוק, אך חזר וטען כי הראות לקויה.

עד מטעם הנתבע טען אף הוא כי הנתבע הניע את הרכב ואותת אך בטרם הספיק לצאת פגע בו רכב התובע אשר נסע במהירות גבוהה ונעצר רק לאחר מספר מטרים ממקום התאונה. כאשר עומת עם גרסתו במטרה לפיה הרכב התחיל ביציאה, שינה גרסתו וטען כי הרכב הוזז במעט אך טרם הספיק לצאת מהשול.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו נסע בכביש במהירות איטית עד שלפתע הבחין בתזוזה בזוית עינו והחלון התנפץ ואז המשיך במהירות איטית עד שנעמד בצד הדרך לאחר שמצא מקום פנוי בין הרכבים החונים ווידא כי אין מדובר בפיגוע. שנית, עדותו נתמכה בעדותה של אשתו שהודתה כי ישנה בעת התאונה אך התעוררה מהרעש והאיצה בבעלה לנסוע מחשש לפגוע והוא המשיך בנסיעה איטית עד שנעצר בצד הדרך.

שלישית, גרסאותיהם של הנתבע ועדו היו בלתי מהימנות וסתרו את העדויות שנתנו במשטרה מייד לאחר קרות התאונה.

כך למשל: בעוד הנתבע 1 טען בעדותו בפני כי רכבו היה בעצירה מלאה טען במשטרה "איך שהתחלתי לצאת". בנוסף הנתבע 1 התכחש לעדותו במשטרה לפיה "הספקתי לבלוט לכביש גלגל קדמי היה בנתיב הנסיעה".

כך למשל: העד מטעם הנתבע העיד תחילה כי הרכב עוד לא יצא אך כאשר עומת עם גרסתו במשטרה לפיה "ממש איך שהתחלנו לצאת האוטו בו ופגע בנו" הודה כי הרכב התחיל לצאת ממקום החניה.

לא מצאתי לנכון ליחס חשיבות להעדר הבאת הטרמפיסטיות לעדות, וזאת מהטעם שעדות התובע מקובלת עלי לפיה פרטיהן אינם ידועים לו שכן הן הזדרזו לברוח מהכפר הערבי בו ארעה התאונה.

רביעית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, פגיעה בצידו של רכב הנתבעים שהחל לצאת בעת שרכב התובע חלף במקום.

סבורה אני כי היה על הנתבע 1 אשר יצא ממקום חניה בניסיון להשתלב בכביש, להסתכל במראות ולהבחין ברכב הנוסע בכביש ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בו. משלא עשה כן הרי הוא אחראי לקרות התאונה. סבורה אני כי אין ליחס אשם תורם לתובע שכן הנתבע יצא באותה עת בה עבר התובע בכביש והתובע הספיק רק לזהות את התנועה בזווית עינו בטרם ארעה התאונה ומכאן שלא יכול היה למנוע אותה.

ברם, באשר לנזק הנתבע , מצאתי ממש בטענת הנתבעים לפיה, למעט הנזק הישיר, הנזק הנתבע הינו מופרז:

רכיב הוצאות יתרות ואובדן זמן בסך של 7,000 ₪ לא הוכח בראיות ומכאן שדינו להידחות.

גם רכיב פניה ליעוץ משפטי דינו להידחות משבתביעות קטנות עסקינן.

באשר לרכיב עוגמת נפש, מבלי להמעיט בלחץ בו מצויה אישה בהריון בעת תאונה, הרי שאין מקום לפסוק 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש בתביעה בגין תאונה בין מכוניות, שלא יכול להיות חולק כי לא נעשתה במזיד ומשלא מדובר בתביעה בגין נזק גוף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ