החלטה
המבקשים:בסט קאר33030-11-10
זוהר יוסף
המשיבה:בנק פועלי אגודת ישראל
החלטה
בפניי בקשה לסילוק תובענה על הסף, מטעם המבקשים, הם הנתבעים בתיק זה, בטענה של העדר עילה והעדר יריבות, ובשל העדר סמכות עניינית ומקומית. לחלופין, מבוקש לעכב ההליכים בתיק, בשל הליך תלוי ועומד.
טוענים המבקשים כי כתב הערבות מיום 26.10.09 נחתם בהסכמת הבנק, בהסתייגות, כפי שהוסף בכתב יד בעמוד האחרון לכתב הערבות, שם נרשם כי "על אף האמור בכתב הערבות, תהיה ערבותם של הח"מ מוגבלת לשווי הנכסים הממושכנים, ועל ידי מימוש הנכסים בלבד, באופן שפרט למשכון הנכסים הממושכנים ומימושם על ידי הבנק, לא תחול על הח"מ בתוקף ערבות זו כל אחריות לפירעון סכום כלשהו מתוך נכסים אחרים של הח"מ".
לאור כך טוענים המבקשים, כי כתב הערבות והאג"חים מסויגים לתנאי כתב הערבות, אשר מבטל את התנאים הקודמים, ואינו מהווה עילה חוזית. כן טוענים הם, כי קיימת הסכמה מפורשת של הבנק שהסכם הערבות מצטמצם למימוש משכון בלבד, ועל כן לא קיימת עילה חוזית, אלא תביעה למימוש משכון שהינה בסמכות ראש ההוצאה לפועל.
לטענת המבקשים, אין למשיב עילה חוזית כנגדם, לאור כך שהוסכם מפורשות בין הצדדים, כי הרכבים ששועבדו למשיב, ימומשו לא כערבות, כי אם באופן של מימוש המשכון בלבד.
המבקשים סבורים כי כתב התביעה רצוף טענות כלליות וסתמיות, חסרות כל בסיס עובדתי או משפטי, והאמור חל גם על הטענות הנזיקיות, מאחר שהמבקשת לא יכולה הייתה לדעת כי הרכבים נמכרו, ולא היה בכוחה למנוע את מכירתם והעברת הבעלות בהם.
לשיטתם, אם המשיב ביטל את השעבוד במשרד הרישוי, ללא שווידא מראש כי בוצע רישום שעבוד מחדש על הרכבים בעת העברת הבעלות עליהם מלקוח אחד לאחר, הרי שהוא הוא שגרם נזק לעצמו, ומחדליו שלו אינם מקימים לו עילת נזיקין כלפי אחרים.
עוד טוענים הם, כי המבקש 2 הינו אורגן במבקשת 1, שפעל כדרך שגרה, ולא מתוך ניסיון למרמה. המבקש 2 חתם אצל המשיב, מטעם המבקשת 1, על רישום שעבודי הרכב על רכבים פעילים שערכם גבוה יותר מחובה של החברה החייבת, ואף גורם במבקשים לא הפיק כל רווח או תועלת מחתימת השעבודים על הרכב לטובת הבנק.
בהמשך הבקשה, שוטחים המבקשים מספק טענות, הנוגעות לרכבים, שעבודים שנרשמו עליהם או לא נרשמו, שעבודים שהוסרו וכיוצא באלה. כן טוענים הם להעדר יריבות משפטית מול המבקש 2, בשל אישיותה המשפטית של החברה.
לעניין הסמכות המקומית, טוענים המבקשים כי ההתקשרות בין הצדדים נערכה בעיר ביתר עלית, בתחום שיפוטו של ביהמ"ש בירושלים, כתובתה ומקום עסקה של המבקשת הינו ירושלים, וכך גם מגורי המבקש. למשיב סניפים בירושלים. מכאן, שבימ"ש זה משולל סמכות מקומית.
המשיב [התובע] בתגובתו טען, כי מהות התובענה הינה נוכח התנהלות חמורה מצד המבקשים, אשר מכרו בחוסר תום לב רכבים שהיו בבעלותם והיו משועבדים לטובת הבנק, והכל בניגוד להסכמי השעבוד עליהם חתמו הנתבעים. כעת,כך המשיב, טוענים הם כי אין כל יריבות משפטית בינם לבין הבנק, וכי היה על הבנק לתבוע את חברת פדרו מוטורס בע"מ.
המשיב אכן הגיש תביעה בסד"מ כנגד חברת פדרו מוטורס, אולם אין בכך כדי לגרוע מהתחייבויותיהם של הנתבעים כלפיו.
טוען המשיב, כי בהסכמי השעבוד עליהם חתם הנתבע 2 בשם הנתבע 1, התחייבה הנתבעת 1 שלא למכור ולא להעביר את הרכבים המשועבדים, בכל אופן שהוא, ללא הסכמת הבנק מראש בכתב. כמו כן הוסכם כי הבנק יהיה רשאי להעמיד את החובות בחשבון לפירעון מיידי, ולדרושם מהנתבעת 1, במידה והיא תפר אחת מהתחייבויותיה על פי ההסכם.
עוד טוען המשיב, כי הנתבעים לא עמדו בהתחייבויותיהם על פי הסכמי השעבוד, כאשר מכרו את הרכבים המשועבדים, ללא הסכמת המשיב מראש לכך. זאת ועוד, הנתבע 2, שהוא מנהלה הרשום של הנתבעת 1, הוא שחתם על מסמכי השעבוד והערבות בשם הנתבעת 1, ואפשר את מכירת הרכבים, ונוכח כך, קמה לו אחריות אישית.
בעניין העילה החוזית, טוען המשיב כי הנתבעת 1, בהיותה חתומה על כתב ערבות ואג"ח לטובת הבנק, חייבת לפרוע את יתרת החוב, מתוקף התחייבותה המפורשת בס' 7א לאגרות החוב.
לעילה הנזיקית טוען הוא, כי הנתבעים התרשלו כלפיו באופן חמור, וברשלנותם זו, גרמו לו נזק של מתן אשראי שלא נפרע על ידי החברה. לשיטתו, הנתבעים ידעו כי הבנק מסתמך על הסכמי השעבוד עליהם חתמה הנתבעת 1 באמצעות הנתבע 2, אך מכרו את הרכבים בכל זאת, בחוסר תום לב, לצדדים שלישיים.
באשר להסמכות המקומית, טוען המשיב כי ס' 27 לכתב הערבות, עליו חתומים הנתבעים, קובע את העיר תל אביב למקום השיפוט לכל צרכי כתב הערבות, ומשכך, אין בסיס לטענתם לחוסר סמכות מקומית.