בנק ערבי ישראלי בע " מ נ' מוחמד ואח'

החלטה

בפניי בקשה לבטל פס"ד, שניתן בהעדר הנתבע מס' 1, ביום 12/5/09, עפי"ו חוייב הנתבע מס' 1 לשלם לתובע – תאגיד בנקאי – סכום של 133,000 ₪.

עיון בכתבי בי-דין מראה השתלשלות העניינים כדלקמן:

כתב התביעה נמסר לידי הנתבע מס' 1 ביום 24/3/09.

התובע הגיש בקשה לקבל פס"ד בהעדר, עקב אי הגשת בקשת רשות להגן, ביום 3/5/09.

הנתבע מס' 1 הגיש בקשת רשות להגן ביום 7/5/09.

ביהמ"ש נתן פס"ד, לפי בקשת התובע וכנראה עקב היסח הדעת, ומבלי לשים לב כי הוגשה בקשת רשות להגן על ידי הנתבע, ביום 12/5/09.

הינה כי כן עולה כי מתן פסה"ד נגד הנתבע מס' 1 מקורה בהיסח דעת כלשהו, בכך שביהמ"ש לא שם ליבו לכך כי הנתבע מס' 1 הגיש בקשת רשות להגן עוד לפני מתן פסה"ד בהעדר, ביום 12/5/09.

אף אם הבקשה לקבלת רשות להגן הוגשה כחלוף המועד הקבוע לכך, לא היה מקום לתת פס"ד בהעדר, כאשר כבר, עוד לפני כן, הוגשה בקשה לקבלת רשות להגן.

יחד עם זאת, יש להביא בחשבון גם כי עיון בבקשת רשות להגן מראה כי הנתבע מס' 1 מעלה טענות כלליות כנגד קיום החוב נגדו.

עיקר טענות הנתבע מס' 1 כי התובע יכל לגבות את החוב מהערב אשר ערב לקיום החוב.

אותו ערב הוא בנו של הנתבע מס' 1, אשר הגיש רשות להגן ובה טען כי נעשתה קנוניה בין התובע לבין הנתבע מס' 1 ועל כן הוא פטור מתשלום סכום הערבות.

הינה כי כן, מדובר בטענות סותרות של שני הנתבעים – אב ובנו.

יש לציין גם כי לבן – הנתבע מס' 2 – ניתנה רשות להגן כנגד הפקדת סך של 10,000 ₪, אשר טרם הופקדו.

בנסיבות העניין נראה לי כי יש לדון בבקשה לביטול פס"ד, ביחד עם בקשת רשות להגן, עפ"י החומר כפי שהונח בפני ביהמ"ש.

בנסיבות העניין, לאור מתן פס"ד עקב היסח דעת ומבלי לשים לב כי הנתבע מס' 1 הגיש בקשת רשות להגן, כן לאור כך כי רשות להגן של הנתבע מס' 1, כמעט לא מעלה כל הגנה כנגד החוב הקיים לתובע – הבנק – הינני מורה כדלקמן:

מבטל פס"ד מיום 12/5/09, שניתן נגד הנתבע מס' 1.

ניתנת בזאת רשות להגן לנתבע מס' 1, כנגד התובענה.

ביטול פסה"ד ומתן רשות להגן מותנה בהפקדת סכום נוסף של 35,000 ₪ על ידי הנתבע מס' 1, תוך 30 יום מהיום, זאת מעבר לסכום של 15,000 ₪ שכבר הופקד על ידו לשם קבלת עיכוב ביצוע פסה"ד.

היה והנתבע מס' 1 לא יפקיד את הסכום הנ"ל ובמועד הנ"ל, אזי פסה"ד מיום 12/5/09 יישאר על כנו.