ת"א
בית משפט השלום באר שבע
|
5286-05
17/12/2010
|
בפני השופט:
עירית קויפמן
|
- נגד - |
התובע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
|
הנתבע:
1. מטה מדבר מרכז חווייתי אלטרנטיבי בע"מ – ניתן פסק דין 2. זיו ציוני 3. טלי גואילי (ציוני) – ניתן פסק דין 4. בנימין ש מילה
|
פסק-דין |
נתבעים 1 . מטה מדבר מרכז חווייתי אלטרנטיבי בע"מ – ניתן פסק דין 2 . זיו ציוני – ניתן פסק דין 3 . טלי גואילי (ציוני) – ניתן פסק דין 4 . בנימין ש מילה הנתבע 4 ע"י ב"כ עו"ד אורי ארבל
פסק דין
בעניין הנתבע 4
1.התובע הגיש כנגד הנתבעים תובענה כספית, בסדר דין מקוצר, על סך 83,282 ₪, בגין יתרת חוב בחשבון הנתבעת 1. הנתבעים 2 – 4 נתבעו בגין ערבותם מיום 5.12.01, על פי כתב ערבות מתמדת ל " כל חוב " שאינה מוגבלת בסכום (להלן: "הערבות").
יוער כי בכתב התביעה נרשם כי תאריך חתימת הערבות הינו 5.4.01, אולם התאריך הנכון הוא 5.12.01, כאמור בעמ' 15 לפרוטוקול הדיון מיום 1.3.10.
2.כנגד הנתבעים 1 – 3 ניתנו פסקי דין.
3.הנתבע 4, מר בנימין שמילה, הגיש בקשת רשות להתגונן ובהסכמת הצדדים ניתנה לו רשות להתגונן. ביום 1.3.10 התקיים דיון לגופו של עניין בתיק העיקרי.
מטעם התובע העידו מר בן ציון ג'אן, גב' מירב בלנק וגב' טלי גואילי (טליק) – הנתבעת 3. מטעם הנתבע 4 העיד הוא עצמו.
4.מעובדות המקרה עולה כי ביום 2.12.01 פתחה הנתבעת 1 חשבון בנק אצל התובע.
הנתבע 4 חתם על כתב הערבות מיום 5.12.01, בעת שהיה בעל מניות בנתבעת 1, ובו ביום ניתנה הלוואה לנתבעת 1 על סך 70,000 ש"ח. יוער כי חשבון הבנק שימש לצרכי ניהול ההלוואה בלבד (ס' 17 לתצהיר נתבע 4).
הנתבע העביר מניותיו לאחרים בהסכם מיום 25.10.02 (נספח א' לתצהירו).
5.במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן, טען הנתבע 4 טענות רבות, כאשר העיקרית שבהן היא כי ערבותו בוטלה בהודעות שמסרו הוא והחברה (הנתבעת 1) לבנק.
6.בכתב ערבות מתמדת ל "כל חוב" שאינה מוגבלת בסכום (נספח ג' לכתב התביעה), נקבע:
" 4. הפסקת הערבות.
א.כל אחד מהערבים יהיה רשאי להפסיק את ערבותו על ידי מתן הודעה בכתב על כך לבנק וערבותו תסתיים בתום 30 ימי עסקים מיום מתן ההודעה. (להלן: "מועד סיום הערבות"). ערבות זו לא תפגע ולא תגרע מאחריותו של הערב נותן ההודעה כלפי הבנק לפירעון החיוב הנערב שייווצר עד למועד סיום הערבות אף לא בכל התחייבויות הערבים הנותרים כלפי הבנק בגינו, כמפורט בס"ק ב' להלן, זאת בין אם הגיע זמן פירעונו של החיוב הנערב כאמור ובין אם לאו. "
7.הנתבע 4 אינו מכחיש חתימתו על כתב הערבות האמור. בנוסף, הנתבע 4 אינו טוען כי מסר לתובע הודעה בכתב על הפסקת ערבותו.
8.טענותיו של הנתבע 4 לעניין זה, הן כי התובע, באמצעות עובדת התובע מירב, היה שותף בפעילותה של הנתבעת 1, ובכלל זה בהחלטה להעביר את מניות הנתבע 4 בנתבעת 1 לאחרים. לעניין זה נטען כי הבנק ידע על הסכם העברת המניות וביטול ערבותו האישית של הנתבע 4. הנתבע 4 טען כי גם הוא וגם בעלי המניות האחרים של הנתבעת 1 הודיעו לתובע בע"פ, באמצעות מירב על חתימתו של הנתבע 4 על הסכם העברת המניות ועל פרישתו של הנתבע 4 מהנתבעת 1 (סעיף 35 לתצהיר).
הנתבע 4 מציין בתצהירו (סעיף 36 לתצהיר) כי: "גם אני באופן אישי, באחד מביקורי האחרונים בבנק, הודעתי למירב על חתימתו הסופית של הסכם העברת המניות ועל הצורך בהחלפת זכויות החתימה בחשבון החברה בבנק והחלפת הערבים להלוואת הבנק, וכן לדאוג לביטול ערבותי להלוואת הבנק, וככל שיידרש על ידי הבנק, להחליף את ערבותי בערב אחר. נעניתי בחיוב על ידי הבנק, באמצעותה של מירב כי דרישתי זו תטופל על ידה".
לעניין מסירת ההודעות בעל פה, המבקש טוען, בסעיף 39 לתצהירו כדלקמן:
"יודגש כי על אף שהודעותי והודעתה של מטה מדבר לבנק בדבר ביטול ערבותי להלוואת הבנק האמור נעשו בע"פ, בשל הקירבה ביחסי הבנק כלפי החברה וכלפי בעלי מניותיה, והיותו של הבנק, הבנק "המשפחתי" של טליק ובני משפחתה, לא דרש הבנק ממטה מדבר או ממני להעלות על הכתב את ההוראות לבנק בדבר ביטול ערבותי כאמור, ואנו ראינו את העניין כסגור, ולפיכך, את עצם ביטול ערבותי כאמור".
בסעיפים 40 - 41 לתצהירו טוען המבקש כי בעקבות פנייתו הטלפונית מיום 18.12.02, התובע, באמצעות מירב, אישר טלפונית כי השינויים שהתבקשו והשינויים הדרושים בוצעו זה מכבר.