אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' מכלוף

בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' מכלוף

תאריך פרסום : 19/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום באר שבע
25820-06-10
19/05/2011
בפני השופט:
יניב בוקר

- נגד -
התובע:
שרון שמחה מכלוף
הנתבע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

החלטה

בפני בקשתה של המבקשת כי אתיר לה להתגונן בפני תביעתו של המשיב, אשר הוגשה כנגדה כתובענה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בתיק מס' 1403579102, על הסך של 9,161 ₪.

התביעה נסבה על כתב ערבות שחתמה המבקשת אצל המשיב, לאבטחת חובו של מר יניב ססי (להלן: "הלווה"), שמקורו בהלוואה בסך 15,000 ₪ שנטל מן המשיב ביום 23/7/2001.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו, בתצהירה של המבקשת, בחקירתה בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הגנתה של המבקשת נמצאת בתחום האפור שבין הגנת בדים להגנה שסיכוייה קלושים, ולפיכך יש להתנות את מתן הרשות בהפקדת ערובה מצד המבקשת.

טענת ההגנה של המבקשת כי לא קראה את תנאיו של כתב הערבות, או, כלשונה "לא היה לי זמן לשבת ולקרוא את זה", היא טענת סרק.

הלכה פסוקה היא שאין לקבל טענה לפיה אדם לא טרח לקרוא על מה הוא חותם אלא במקרים קיצוניים ביותר (ראה למשל ע.א. 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' לופו, פ"ד נ"ד (2) 559; ע"א 467/04 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט (2) 113).

המבקשת לא פירטה את הנסיבות אשר יובילו למסקנה כי המדובר במקרה קיצוני ביותר.

עוד יש לציין כי הטענה כלל לא הועלתה בתצהירה, אלא, לראשונה, בחקירתה הנגדית, כאשר עומתה עם סעיפים מתוך כתב הערבות הסותרים את טענותיה בדבר אופן זקיפת התשלומים שבוצעו על ידי הלווה.

"הכלל הוא (ע"א 413/79 [1], בעמ' 38), שהטענה האמורה אינה עומדת - "... למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאותיה של החתימה. רק מקום בו הונע החותם לחשוב כי המסמך הוא בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר, יהיה בית המשפט נכון להסיק כי החתימה - והמסמך עליו היא מובאת - הם בטלים".

עיון במובאה יעלה, שהיא מגלמת בתוכה שני יסודות עיקריים: הטענה לא תעמוד למי שאינו טורח לקרוא ולהבין את תוכנו של המסמך שעליו הוא חותם; הטענה לא תעמוד למי שמודע לטיבו של המסמך שעליו הוא חותם." (מתוך ע"א 779/87 בליט ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', פ"ד מ"ד (3) 304) (ההדגשה שלי – י.ב.).

טענתה של המבקשת כי לא קיבלה לידיה את המסמכים הנדרשים לשם הכנת הגנתה נסתרה בחקירתה הנגדית והתבררה, אף היא, כטענת סרק.

המבקשת הודתה כי קיבלה מידי ב"כ המשיב את כל המסמכים שביקשה לקבל.

אם נזקקה המבקשת למסמכים נוספים לשם עריכת הגנתה, הרי שלא פנתה בנוגע אליהם, וההלכה היא כי "...במקרה זה לא יוכל המערער להיאחז בטענה שהיעדר הפירוט נובע מחוסר אפשרות להשיג מסמכים מהבנק, שכן כאן לא עמד המערער בדרישה המקדמית לבקש את המסמכים מן הבנק. אילו עמד בכך, והבנק היה מסרב ליתן או להציג לו את המסמכים החיוניים, כי אז היה מקום ליתן לו רשות להתגונן חרף הצגת העובדות החלקית בשל היעדר מסמכים..." (ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66 – ההדגשה שלי – י.ב.).

טענותיה הכלליות והסתמיות של המבקשת אודות "טעויות" באופן חישובו של החוב הנתבע, לא נתמכו בכל תחשיב נגדי מטעמה.

ההלכה בעניין זה היא כי: "בגירסתו חייב הנתבע המבקש רשות להתגונן להיכבד ולהיכנס לפרטי הדברים (ראה: בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברהלבנין בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [5]; ע"א 13/80 הסמינר למורות ובית-ספר מקצועי בית רבקה נ' סולל בונה בע"מ [6]; ע"א 507/85 ב' פנון ואח' נ' שטראוס חברה לשיווק (חש"ל) בע"מ [7], בעמ' 112). חובת הפירוט גבוהה היא במיוחד כשהטענה היא על חישוב של ריבית מופרזת (ראה: ע"א 396/88 ראובן נ' גן יאשיה, מושב עובדים [8], בעמ' 556; ע"א 385/59 החברה הא"י לתעשית כותנה בע"מ נ' רחמני [9]; ע"א 424/86, 431 נאות מרינה בת-ים בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ [10], בעמ' 390)."

(ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פורסם בפדאו"ר-גוגל – ההדגשות שלי – י.ב.).

נותרה אם כן טענתה של המבקשת כי לא קיבלה כל התראה מאת המשיב אודות פיגור בתשלומים מצד הלווה.

אמנם, בחקירתה הנגדית הודתה המבקשת כי ייתכן שמכתב ההתראה שנטען על ידי המשיב כי נשלח להוריה, אכן לא נדרש על ידם.

ברם, אין המדובר בהודאת בעל דין של ממש, ובשלב זה לא הוכח בפני כי המכתב אכן נשלח.

אלא שאין להתעלם מן הטענה האפשרית, כי אם ידע המשיב שהמכתב לא הגיע ליעדו, ספק אם יכול היה להסתפק בכך כמילוי חובתו ליידוע הערבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ