בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' כפרי ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה לביטולו של עיקול זמני שהוטל על נכסיהם של המבקשים.

2.המבקשים הודיעו על הסכמתם שההחלטה בבקשה תינתן על יסוד כתבי הטענות בלא שייערך דיון באולם.

3.העיקול הזמני הוגש במסגרת תביעה כספית לתשלום סך של 3,682,624 ₪ שהוגשה בסדר דין מקוצר נגד המבקשים, בגין ערבותם לחובותיה של חברת תערובות אספלט בע"מ (להלן: "תערובות אספלט"), אשר בשליטתם ותחת ניהולם (באמצעות חברה אחרת).

4.תערובות אספלט ניהלה חשבון בנק אצל הבנק המשיב (להלן: "הבנק"), ונותרה בחשבון יתרת החוב נשוא התביעה. ביום 14.12.2009 ניתן צו פירוק נגד תערובות אספלט.

5.המבקשים טוענים כי יש לבטל את צו העיקול מחמת שורה של טעמים.

6.המבקשים טוענים כי הם מופטרים מתשלום החוב מכוחו של הסדר נושים שאושר לחברת כפרי יעקב בע"מ (להלן: "חברת כפרי יעקב"), חברת האם של תערובות אספלט. דין הטענה להדחות. אמנם, חברת כפרי יעקב מצוייה בהסדר נושים, והמבקשים הופטרו בגדרו של הסדר זה, אלא שעסקינן בהפטר המתייחס לחובותיה של חברת כפרי יעקב בלבד, ואין כל הפטר ביחס לחובותיה של תערובות אספלט.

7.המבקשים טוענים כי סיכויי ההצלחה של התביעה נמוכים, שכן ב"כ הבנק מונה לתפקיד כונס נכסים של תערובות אספלט. כונס הנכסים הגיש תביעת חוב לנאמן של חברת כפרי יעקב בגין חוב של זו האחרונה, וסכומי הגבייה הצפויים על ידו מסתכמים בסך של 3,025,000 ₪. בנוסף, כונס הנכסים אמור לגבות חובות המגיעים לתערובות אספלט מחייבים שונים, בסכום של כ- 1,700,000 ₪.

אין בידי לקבל טענה זו. כעולה מתגובתו המפורטת של הבנק, הנאמן של חברת כפרי יעקב דרש מהבנק למצות תחילה את יתר הבטחונות שבידו, קרי, גם את ערבותם האישית של המבקשים. יצויין כי אותו נאמן מייצג גם המבקשים בהליך דנן, כך שדומה כי הנאמן טוען דבר והיפוכו, פעם אחת בכובעו כנאמן ופעם אחרת בכובעו כב"כ המבקשים. באשר לגביית חובות מחייבים שונים של תערובות אספלט, הבנק הצביע על כך שהמבקשים עצמם הודו בכתב, ביום 31.3.2009, כי גובה החובות הינו 400,000 ₪ בלבד, ומכל מקום, סיכויי הגביה של חובות אלה קלושים על פניהם, שכן תערובות אספלט עצמה לא פעלה לגבייתם בטרם נקלעה לחדלות פרעון. יתר על כן, חלק מהחייבים חדלי פרעון בעצמם, ואפילו רו"ח יובל קדרון, שהגיש חוות דעת בבקשה להקפאת הליכים, כלל לא ציין חובות של חייבים כלשהם במסגרת פירוט נכסי החברה, למעט חובה של חברת כפרי יעקב.

8.זאת ועוד, בצדק טוען הבנק כי לא מוטלת עליו כל חובה להמתין עם הגשת התביעה נגד המבקשים עד למיצוי נסיונות הגבייה באמצעות בטוחות אחרות העומדות לרשותו. זכותו של הבנק לנקוט הליכי גבייה נגד המבקשים, מכח ערבותם, בלא קשר לבטוחות האחרות העומדות לרשותו, מעוגנת היטב בס' 3א' ו- 10 לכתב הערבות.

9.על מנת שתובע יהיה זכאי להטלת עיקול זמני על נכסי הנתבע, שומה עליו להציג ראיות מהימנות לכאורה בענין חובו של הנתבע, ולהראות כי העיקול הזמני דרוש כדי למנוע הכבדה בעת ביצועו של פסק הדין. אין ספק שהבנק קיים אחר תנאים אלה. הוצגו ראיות מהימנות לכאורה לחובם של המבקשים, לאמור, כתב הערבות עליו חתמו לטובת הבנק ודף חשבון המציג את חובה של תערובות אספלט. ברור איפוא שאין ממש בטענת המבקשים לפיה סיכויי התביעה נמוכים, וזאת אף אם אניח כי המבקשים לא הודו מעולם באמיתותו של החוב, כפי שהם טוענים במסגרת הבקשה.

10.כמו כן, ברור שבלא הטלת העיקול הזמני, יתקשה הבנק לגבות את החוב בהנחה שהתביעה תתקבל, שכן המבקשים שקועים בחובות של עשרות מליוני ₪, ונכסיהם המעטים כבר שועבדו לטובת גורמים שונים. כך לדוגמא, המבקשים ערבו לחובותיה של חברת כפרי יעקב בסכום של כששים מיליון ₪.

11.אין ממש בטענת המבקשים לפיה הטלת העיקול מהווה הפרה של הצו האוסר על דיספוזיציה בנכסיהם, צו שניתן במסגרת הסדר הנושים של חברת כפרי יעקב. פשיטא שהצו אוסר על המבקשים לעשות דיספוזיציה בנכסיהם, אך אין הוא אוסר על נושים של המבקשים להטיל עיקול על נכסיהם עקב חובות שבגינם לא הופטרו.

12.לא מצאתי יסוד לטענת המבקשים לפיה הבנק פעל כביכול בחוסר נקיון כפיים שכן הסתיר קיומן של בטוחות העומדות לרשותו. הבנק דווקא גילה במסגרת בקשת העיקול כי מונה כונס מטעמו על נכסיה של תערובות אספלט, ואף ציין כי החוב הנתבע הוא לאחר מימוש בטוחה שהועמדה לטובת הבנק.

13.באשר לטענה לפיה העיקולים אצל שלושה מחזיקים לא הוטלו כדין, משום שמדובר בכספי פנסיה, כספי פיצויים ושכר מינימום, מקובלת עליי תשובתו של הבנק לפיה המבקשים לא צירפו מסמכים ולא פירטו איזה רכיב מהנכסים הוא רכיב של פיצויי פיטורים או רכיב של גמל, ולא הובאו כל ראיות בנוגע לשכר הכולל המשולם למבקשים. על כן, בשלב זה לא ניתן לבחון את טענות המבקשים לגופו של ענין. זאת ועוד, בכל הנוגע לעיקול הכספים בקופת הגמל, עסקינן בעיקול ברישום בלבד ולא במימושו של עיקול.

14.אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו לבנק שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ניתנה היום, י"ח סיון תש"ע, 31 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, רשם

ביהמ"ש המחוזי ת"א