אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' ח'ליל

בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' ח'ליל

תאריך פרסום : 03/11/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום נצרת
10215-03-10
24/10/2013
בפני השופט:
עינב גולומב

- נגד -
התובע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ
הנתבע:
עאוני ח'ליל

החלטה

לפני בקשת המבקש למתן החלטה בבקשה שהוגשה על-ידי המשיב לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר התייצבות ביום 9.1.11.

השתלשלות העניינים בתיק תובא להלן בתמצית, ולאחריה תפורט החלטתי.

רקע:

1.ביום 7.3.2010 הגיש המבקש כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המשיב לתשלום סך 97,426 ₪, יתרת חוב בחשבון המתנהל אצל המבקש. המשיב הגיש בקשה למחיקת כותרת ובקשת רשות להתגונן. בהחלטה מיום 29.9.10 דחתה כבוד הרשמת (כתוארה אז) אוסילה אבו – אסעד בקשת המבקש למחיקת כותרת וקבעה את התיק לדיון בבקשת רשות להתגונן ליום 9.1.11. ביום הדיון משלא הופיע המבקש נדחתה בקשת הרשות להתגונן וניתן פסק דין כנגדו במסגרתו חויב לשלם את סכום התביעה (להלן - פסק הדין).

2.ביום 3.3.11 הגיש המשיב בקשה לביטול פסק הדין וכן בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל של פסק הדין. בהחלטתה מאותו היום קבעה כב' הרשמת כי הליכי ההוצאה לפועל יעוכבו בכפוף לתשלום 2,000 ₪ לקופת בית המשפט. הבקשה לביטול פסק הדין נקבעה לדיון במעמד הצדדים.

3.בדיון שנערך ביום 19.2.12 בפני כב' הרשמת הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ניתנת למשיב ארכה בת 60 ימים להגיע להסדר עם המבקש , והיה ולא יושג הסדר, תינתן החלטה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין. להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה.

4.ביום 15.4.12 הגיש המשיב בקשה להארכת המועד לצורך הגעה להסדר ב- 45 ימים נוספים. כבוד השופטת אבו-אסעד בהחלטתה מיום 15.4.12, דחתה הבקשה בציינה, כי עם מתן פסק הדין בית משפט קם מכסאו ואינו מוסמך לשנות את פסק דינו.

5.ביום 18.4.12 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטה בה נטען כי בית המשפט מוסמך להאריך מועד שהוסכם בין הצדדים. בהתאם להחלטת כב' השופטת אבו-אסעד הגיש המבקש תגובה לבקשה בה התנגד לאורכה, ולאחר מכן הוגשה תגובה לתגובה.

6.בשלב זה, מסיבות שאינן ברורות, "נתקע" הטיפול בתיק ולא ניתנה החלטה בבקשה לעיון חוזר. כמו-כן, לא ניתנה החלטה בבקשה לביטול פסה"ד שניתן בהיעדר, וזאת בהמשך להחלטה מיום 19.2.12 בה נקבע כי ככל שלא יוגש הסדר בתוך 60 ימים תינתן החלטה על דחיית הבקשה.

7.ביום 7.5.13, בחלוף כשנה מהבקשה האחרונה שהוגשה בתיק, הגיש המבקש (הבנק) בקשה למתן החלטה, בה התבקש בית המשפט ליתן החלטה פורמאלית בבקשה לביטול פסק הדין ולדחותה, ולהורות על ביטול ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע הליכי ההוצל"פ שניתנה בשעתו עם הגשת הבקשה הנ"ל. לטענת הבנק, הצדדים הגיעו להסדר, ברם המשיב לא עמד בו, ומשחודשו ההליכים בהוצל"פ טען המשיב כי אלה מעוכבים עפ"י החלטת בית המשפט, וכי החלטה זו לא בוטלה עד עתה, ומכאן, לטענת המבקש, נדרשת החלטה של בית המשפט על דחיית הבקשה לביטול פסה"ד.

8.בקשה אחרונה זו הועברה לטיפולי. יצויין כי תחילה, בשל טעות, סברתי כי מדובר בבקשה לגביה הוגשו התגובות הנדרשות, מבלי שנתתי דעתי לכך שחלפה שנה מאז הוגשו עמדות הצדדים בנסיבות שפורטו לעיל, וקיבלתי את בקשת המבקש. לאחר שהמשיב הגיש בקשה בעניין זה, הוריתי על עיכוב ההחלטה ועל הגשת תגובת המשיב ותגובה לתגובה, ואלה מונחות בפני. מובהר כי משניתנה החלטה תחילה מבלי שהיתה בפני תגובת המשיב, אני מורה על ביטולה.

תמצית טענות הצדדים:

9.המבקש טוען כי נדרשת החלטה בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות, וזאת לנוכח הטענה שהעלה המשיב בהוצל"פ לפיה קיימת החלטה של בית המשפט המורה על עיכוב הליכי ההוצל"פ בזיקה לבקשה הנ"ל, וכי הוא הופנה בעניין זה לבית המשפט על-ידי רשם ההוצל"פ. עוד מציין המבקש, כי בין הצדדים נכרת ביום 17.7.12 הסכם להסדר החוב ואופן תשלומו, אך המשיב לא עמד בו, ובהתאם להוראות ההסכם חידש המבקש את הליכי ההוצל"פ. לטענת המבקש, משלא הוגש לבית המשפט הסדר בתוך 60 ימים כאמור בהחלטה מיום 19.2.12, הבקשה שהגיש המשיב למתן אורכה דינה היה להידחות כפי שקבעה כבוד השופטת אבו אסעד בהחלטה מיום 15.4.12, עליה לא הגיש המשיב ערעור. בנסיבות אלה, ובהתאם להחלטה מיום 19.2.12, יש לראות את הבקשה לביטול פסק דין כבקשה שנדחתה ולהורות בהתאם. עוד טוען המבקש, כי מהתנהלות המשיב ומהוראות ההסכם עולה כי המשיב ראה את פסק הדין שניתן כחלוט ומחייב. לגופם של דברים, מעולם לא הייתה למבקש כל הגנה בפני תביעת המשיב ולכן אין טעם לפתוח התיק מחדש.

10.המשיב טוען כי אין מקום להותיר את פסק הדין שניתר בהיעדר על כנו, אלא יש להורות על ביטולו ומתן רשות להתגונן, ואף למחוק את התביעה. לטענתו, משנחתם בין הצדדים ההסכם מיום 17.7.12, השתנתה כליל התשתית שעמדה בבסיס התביעה המקורית, והאחרונה איננה רלוונטית עוד. לטענתו, ככל שיש למבקש טענות בגין הפרת ההסכם, עליו להגיש תביעה חדשה. בנוסף טוען המשיב כי הוא לא הפר את ההסכם אלא קיימו, ולכן אין הוא חב דבר למשיב.

דיון והכרעה:

11. אם נתמצת את השתלשלות העניינים שפורטה לעיל, הרי שבמסגרת התיק דנן נותרה לכאורה תלויה ועמדת בקשת המשיב לביטול פסק הדין, מבלי שניתנה בה החלטה סופית. כן לא ניתנה החלטה בבקשת המשיב לעיון חוזר בהחלטה אשר דחתה את בקשת האורכה שהגיש לצורך הגשת הסדר מוסכם. מסתבר, כפי העולה מתגובות הצדדים, כי בחלוף הזמן, ולאחר הגשת הבקשות הנ"ל, הגיעו הצדדים להסכמה, במסגרתה חתמו על הסכם הסדר חוב מיום 17.7.12 (להלן – ההסכם או הסדר החוב). ההסכם עצמו לא הוגש לבית המשפט לאחר כריתתו, ולא הוגשה כל הודעה אחרת מטעם הצדדים, עד לבקשה הנוכחית מטעם המבקש אשר הוגשה לאחר שלטענתו המשיב לא עמד בהסדר.

12.אינני רואה להידרש מחדש להחלטה מיום 15.4.12, אשר דחתה את בקשת המשיב למתן אורכה להגיע להסדר מוסכם בטרם דחיית הבקשה לביטול פסה"ד. זאת, הן מאחר שלא הוגש ערעור על החלטה זו ואינני סבורה כי מדובר בנסיבות חריגות המצדיקות עיון חוזר, והן מאחר שאין בעניין זה כדי לשנות נוכח העובדה כי בשום שלב לא ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין בהתאם להחלטה מיום 19.2.12, מחד גיסא, והעובדה כי בפועל הגיעו הצדדים להסדר במועד מאוחר יותר, מאידך גיסא.

13.מוקד העניין הוא, איפוא, הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, בה לא ניתנה לכאורה החלטה סופית. סבורני כי בקשה זו דינה להידחות כפי שיפורט להלן.

14.לא ניתן לקבל את טענת המשיב, לפיה ההסדר שינה מדעיקרא את מערכת היחסים בין הצדדים ביחס לתביעה כפי שהוגשה ופסק הדין שניתן בה, ולפיכך על המבקש להגיש תביעה חדשה ככל שהוא טוען כי המשיב לא קיים את ההסדר, ואילו פסק הדין שניתן איננו יכול לעמוד. מהוראות ההסכם, כמו גם מדברי הצדדים שקדמו לו כפי שהם עולים מהמסמכים שבפני, עולה כי כוונת הצדדים היתה שפסק הדין שניתן בהיעדר, בו חוייב המשיב במלוא סכום התביעה, יעמוד על כנו, אלא שמימושו בהוצל"פ יעוכב כל עוד עומד המשיב בהסדר. כך, במסגרת ההסכם הוצהר כי למשיב חוב לבנק במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח לביצוע פסה"ד. עוד נקבע בהסכם כי "החייב (המשיב- ע.ג) בדק ובחן את החוב ומכיר בו ואין לו כל טענה מכל מן וסוג שהוא ביחס לחוב ו/או אופן חישובו ו/או דרך חישובו". לאחר מכן הוגדר "סכום החוב שבהסדר", ונקבע כי ככל שזה ישולם בהתאם לתנאים שפורטו בהסדר, החייב יופטר מכל חוב, ואילו במידה והמשיב לא יעמוד בתנאי ההסכם, יעמוד מלוא החוב לפירעון מיידי והבנק יוכל לפתוח או להמשיך בהליכים אכיפתיים בגינו. מהוראות אלה של ההסכם עולה כי הנחת המוצא של הצדדים הינה כי החוב הפסוק, בגינו נפתח תיק ההוצל"פ, עומד בתוקפו, דהינו – כי פסק הדין שריר וקיים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ