אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' ג'יריס

בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' ג'יריס

תאריך פרסום : 06/07/2014 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום עכו
4591-04-14
02/07/2014
בפני השופט:
דנה עופר

- נגד -
התובע:
גאסר ג'יריס
הנתבע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב, ותגובת המשיב לטענות ההתנגדות.

המשיב הגיש נגד המבקש תובענה בסכום קצוב של 46,541 ₪, בגין ערבותו לחובו של מר פרנסיס חביב יעקב (להלן: "החייב העיקרי"), על פי כתב ערבות מיום 5.10.98. הערבות הייתה מוגבלת לסכום של 40,000 ₪, והיא נחתמה יחד עם ערב נוסף. כל אחד מהערבים חייב במחצית הערבות, כאשר לסכום הערבות התווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ומכאן סכום התביעה (20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מ-1998).

עוד פורט בכתב התביעה, כי המבקש הינו ערב מוגן. בשנת 2003 הוגשה לביהמ"ש תביעה נגד החייב העיקרי, בגין חובו שעלה אז על 200,000 ₪. ביוני 2003 ניתן פס"ד בתביעה זו, ובנובמבר 2003 נפתח תיק הוצאה לפועל. בשנת 2009 ניתן נגד החייב העיקרי צו כינוס נכסים, ולאחר מכן ניתן היה להגיש את התביעה נגד הערב המוגן, בהתאם להוראות חוק הערבות.

לטענת המבקש, חתם על ערבות להלוואה מסוימת שאותה נטל החייב העיקרי, ולא הוסבר לו כי הוא ערב לכל חוב, אלא לחוב ההלוואה בלבד. לטענתו, החייב העיקרי נטל אז הלוואה בסך של 40,000 ₪. הלוואה זו אף נפרעה, לטענת המבקש, ולעניין זה הוא ביקש מב"כ המשיב מסמכים, ולא קיבל.

עוד טוען המבקש, כי המשיב לא דאג ליידע אותו, בניגוד לחובות המוטלות עליו בחוק הערבות, על כך שהחייב העיקרי אינו מקיים את חיוביו. החוק דורש מסירת הודעה תוך 90 יום מיום שבו לא קיים החייב העיקרי את חיובו, ואילו המשיב כאן הודיע למבקש, לראשונה, על החוב ב-2013, 10 שנים לאחר שהוגשה תביעה נגד החייב העיקרי.

לטענת המבקש, המשיב לא הודיע לו על הגשת התביעה נגד החייב היעקרי, ובכך נשללה ממנו זכותו להצטרף להליך, זכות הקבועה אף היא בחוק הערבות.

לטענת המבקש, נוכח אי קיום החובות כלפיו, הוא פטור מהערבות, על פי הוראות החוק.

בנוסף טוען המבקש, כי התביעה נגדו התיישנה. המשיב יכול היה, לטענת המבקש, לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה להורות על מיצוי ההליכים, כבר בשנת 2004, שכן באותה שנה צורף תיק ההוצאה לפועל נגד החייב העיקרי לתיק האיחוד שנוהל נגדו.

לטענת המשיב, אין בטענות המבקש ממש.

המבקש חתם על כתב ערבות ועל דף מידע לערב, ובו הסבר ברור כי מדובר בערבות לכל חוב. טענות המבקש אינן אלא טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב, ומהוות הגנת בדים.

כן טוען המשיב, כי דאג לשלוח לערבים, בחודש ינואר 2003, העתק ממכתב הדרישה שנשלח אל החייב העיקרי, והודעה על הגשת התביעה, בחודש יוני 2003. המבקש בחר להתעלם ממכתבים אלו.

לטענת המשיב, אין התיישנות, כאשר תנאי להיווצרות עילת התביעה נגד הערב המוגן הוא צו מיצוי הליכים, או כפי שקרה במקרה הנוכחי – צו כינוס נכסים, שמייתר על פי החוק את צו מיצוי ההליכים לצורך תביעת הערב המוגן, ואילו צו כינוס הנכסים ניתן ב-2009, והתביעה הוגשה כחמש שנים לאחר מכן.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ומבלי להרחיב בדיון, אני רואה לנכון ליתן למבקש רשות להתגונן.

טענות המבקש מעלות הגנה אפשרית מפני התביעה שהוגשה נגדו, אם כולה ואם חלקה, ויש לאפשר דיון ענייני בטענות אלו.

בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן ניתן אף להסתמך על טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לכן, לא ניתן לשלול, כבר בשלב זה, הגנה אפשרית הנובעת מטענת המבקש, כי החייב העיקרי קיבל הלוואה של 40,000 ₪, וכנגדה בלבד – ניתנה ערבות זו. זכותו של המבקש לקבל מסמכים הנוגעים לאותה הלוואה ופירעונה, על מנת להתגונן כראוי מפני התביעה.

ככלל, טענותיו של המבקש כערב מעלות הגנה אפשרית, המעוגנת בהוראות חוק הערבות, התשכ"ז-1967. ככל שיתברר, כי המשיב לא הודיע לערב על אי-קיום חיוביו של החייב העיקרי, אפשר שהערב יופטר בשל כך, כדי גובה הנזק שנגרם לו (סעיף 26). המשיב אמנם צרף העתק המכתב שנשלח (ב-2003, שעה שמדובר בערבות מ-1998), אך עדיין לא הוכח משלוח המכתב בדואר רשום, כדרישת החוק (סעיף 26(ה) ), ולא הוברר מתי "לא קיים החייב את חיובו", ואם אמנם נשלחה ההודעה תוך 90 יום ממועד זה, כדרישת סעיף 26(א). כך גם ביחס לטענה שלא ניתנה למבקש הזדמנות להצטרף להליך, בהעדר הודעה כנדרש בסעיף 27(ג) לחוק.

לא ניתן אף לשלול את טענת ההתיישנות, ובהחלט ראויה לבירור ענייני השאלה מתי נולדה עילת התביעה נגד הערב המוגן, והאם היה זה רק כאשר ניתן צו כינוס ב-2009, ולא קודם לכן.

לאור כל האמור, אני מורה על קבלת ההתנגדות, ועל מתן רשות להתגונן.

הליכי הוצל"פ מעוכבים. התצהיר ישמש כתב הגנה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ