אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי-טפחות סניף ראשי נ' לזרוב ואח'

בנק מזרחי-טפחות סניף ראשי נ' לזרוב ואח'

תאריך פרסום : 24/01/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
32821-08
23/01/2011
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי-טפחות בע"מ
הנתבע:
1. אנגל לזרוב
2. אלבנה לזרוב
3. זאב חריש
4. אטנס ווצ'קוב
5. דיבין ולדימיר

החלטה

המבקשים הם הנתבעים 3, 4 בכתב התביעה בתיק העיקרי שהוגש על ידי הבנק התובע [ להלן: "הבנק" ] ב"סדר דין מקוצר" נגד לווים שלקחו הלוואה מובטחת משכנתא, הם הנתבעים 1, 2 שאינם רלבנטיים להחלטה זו [ להלן: "החייבים" ] ונגד המבקשים והנתבע מס' 5 שהם ערבים לאותה הלוואה, כפי הסכם ההלוואה נספח א' לכתב התביעה [ להלן: "הסכם ההלוואה" ]; נתבע 5 עזב, ככל הנראה, את הארץ ואינו צד להליכים אלו.

התביעה היא לתשלום יתרת החוב המגיעה לבנק לאחר שרובו הגדול של החוב נפרע ממכירת דירת החייבים בהליכי מימוש משכנתא וראה סעיף 4 לתצהירו המשלים של הנתבע מס' 3, זאב חריש [ להלן: "חריש" ]; בהסכמת הצדדים נחשבים תצהיריו וחקירתו של חריש גם כתצהירו וחקירתו של הנתבע מס' 4 [ עמ' 4 לפרוטוקול שורה 27 ].

בתצהיריו אין חריש מכחיש את גובה יתרת החוב לבנק, למעט טענות סתמיות וכלליות שאין הוא יכול לחשב את החוב והוא תמה עליו וכו', דברים שאין בהם כדי להקים הגנה לעניין גובה החוב הנתבע [ סעיפים 4 ו 5 לתצהיר המשלים ].

שתי טענות עיקריות למבקשים ואין בהן כל ממש; האחת, לכך שחריש לא ידע על מה הוא חותם בעת חתימתו על כתב הערבות, הכלול במסגרת הסכם הלוואה.

טענה זו הופרכה מעשית בחקירה הנגדית שם מודה חריש כי חתם על כתב הערבות כ"ערבות" לטובת החייבים, שהם אחותו וגיסו [ עמ' 2 לפרוטוקול שורות 26 עד 32 ]. מכאן, שחריש ידע היטב את מהות המסמך עליו הוא חתום ואין טענה כי סעיף כזה או אחר לא היה מובן לו באופן השולל את כלל ההתחייבויות של המבקשים לבנק.

טענה שנייה, על כך שחריש לא קבל התראות מהבנק או מידע על ארכות שקבלו החייבים מהבנק ובכך נפגעו זכויותיו, גם היא אין בה כלום [ פרק ד' לתצהירו הראשון של חריש ].

די לדחייתה של טענה זו בכך שחריש אינו מצליח להסביר מה יכול היה לעשות במקרה והיה יודע על כך שהחייבים מפגרים בתשלום חובם, לבד מ"לדבר איתם", מה עוד שבעת עזיבתו של החייב מס' 1 את הארץ, כפי המסתבר [ מוצג במ/1 ] , לא היה קיים עדיין חוב [ פרוט התשלומים, מוצג במ/2 ].

טענה אחת של המבקשים ראויה לברור, והיא הועלתה רק במסגרת התצהיר המשלים ועניינה התיישנות התביעה נגדם.

אין חולק על כך שמרוץ ההתיישנות מתחיל במועד בו נולדת עילת התביעה [ סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958; להלן: "חוק ההתיישנות" ]; מועד זה במקרה זה, הוא, לטענת המבקשים ,יום משלוח מכתב ההתראה של הבנק לחייבים בעקבות הפיגור שלהם בתשלומים: 1.6.01; כך עולה מפרוט התשלומים.

טענות הבנק לכך שלא הוכח כי אכן ביום זה נשלח מכתב ההתראה או לא ניתן ללמוד מפרוט התשלומים את אשר לומדים ממנו המבקשים, עשוי שהן נכונות, אך הן מוקדמות ודי בכך שהמבקשים הראו שיש בסיס לטענת ההתיישנות שלהם, כדי להעניק להם הגנה בטענה זו.

אוסיף עוד, כי מפרוט התשלומים עולה כי היו הרבה מאוד תקבולים לאחר מכתב ההתראה ביום 1.6.01, כך שייתכן ואותו מכתב השיג את מטרתו ועילת התביעה הנוכחית נולדה בשלב מאוחר הרבה יותר; הבנק לא טען דבר בעניין זה ואניח אותו לשלבים המאוחרים יותר.

טענתו העיקרית של הבנק היא כי היה על המבקשים לטעון את טענות ההתיישנות בהזדמנות הראשונה [ סעיף 3 לחוק ההתיישנות ] וזאת לא עשו בבקשתם המקורית למתן רשות להתגונן [ ראה תגובת הבנק לבקשת המבקשים להוספת התצהיר המשלים; להלן: "התגובה" ].

לגישת המבקשים, לא נודע להם על יסודותיה העובדתיים של הטענה אלא בעת שקבלו מהבנק את פרוט התשלומים ולאחר מכן, בהזדמנות הראשונה, ביקשו להגיש תצהיר משלים על מנת לתמוך בטענת ההתיישנות.

לכאורה יש ממש בדברים אלה; בתגובה [ סעיפים 8 עד 35 ] עורך הבנק חישובים מחישובים שונים, של מסמכים ומועדים, על מנת להראות שהיה בידי המבקשים לדעת על מועד היווצר העילה בעת היווצרותה או בסמוך לכך ולא רק בעת קבלת פרוט התשלומים.

לא ניתן לקבל גישה זו; המבקשים אינם אמורים לבחון בזכוכית מגדלת את המסמכים המצויים בידיהם, לצרף פרט לפרט, על מנת לברר מתי, אולי, נולדה התביעה נגדם.

הבנק לא הצליח להראות כי מהמידע הגלוי, הזמין והברור שהיה למבקשים בעת הגשת התביעה, יכלו להסיק שהתביעה נגדם התיישנה; וכך עומדת, לפחות בשלב זה, טענת המבקשים על מקומה לשני ראשיה: האחד, עצם ההתיישנות; השני, מועד התגלות העובדות הרלבנטיות למבקשים הדרושות לטיעון הנ"ל [ סעיף 8 לחוק ההתיישנות ].

לאור האמור לעיל, אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן של המבקשים למעט לעניין טענת ההתיישנות, וקובע את התיק לקדם משפט ליום 3.4.11 שעה 12.30.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"א, 23 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ