אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי-טפחות סניף מ. עסקים נ' אפשטיין ואח'

בנק מזרחי-טפחות סניף מ. עסקים נ' אפשטיין ואח'

תאריך פרסום : 14/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
5621-08
08/02/2010
בפני השופט:
יהושע רטנר

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי-טפחות סניף מ. עסקים
הנתבע:
1. חיים אפשטיין – ניתן פס"ד ביום 17.6.08
2. לניס אפשטיין – ניתן פס"ד ביום 28.6.09

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן בהעדר התייצבות הנתבעת לדיון שנערך ביום 28.6.2009 (להלן: "פסק הדין").

התביעה העיקרית הוגשה בסדר דין מקוצר, על סכום של 796,9220 ₪.

נגד הנתבעים ניתן ביום 17.6.2008 פסק דין בעדר הגנה. הנתבעים הגישו בקשה לביטול פסק דין זה ולמתן רשות להתגונן.

ביום 26.11.2008 ניתן ע"י כבוד הרשמת גילה ספרא ברנע, החלטה הקובעת, כי לנתבעת 2 הגנה הראויה לבירור ומצדיקה את ביטל פסק הדין מיום 17.6.08. באשר לנתבע 1 נקבע כי אין לו כל הגנה לגופו של עניין ולכן נדחתה בקשתו לביטול פסק הדין.

התיק הועבר לשמיעה בפני. ביום 18.12.2008 ניתנה החלטה, כי על הצדדים להגיש תצהירים וכן נקבע התיק לקדם משפט ליום 28.6.2009.

למרות האמור הנתבעת לא הגישה תצהיר מטעמה, ולא התייצבה לדיון שהיה קבוע ליום 28.6.2009. לפיכך ביום 28.6.09 ניתן פסק דין המקבל את התביעה נגד הנתבעת 2 פעם נוספת.

ביום 16.7.2009, הוגשה ע"י הנתבעת בקשה לביטול פסק דין. לטענת בא כוחה, עקב טעות משרדית, לא נרשמה אצלו החלטת בית המשפט מיום 18.12.2008 ולכן לא התייצב ולא הגיש תצהירים. זאת למרות שההחלטה התקבלה במשרדו.

לטענתו סיכויי ההגנה נגד התביעה טובים והם פורטו בהחלטת כבוד הרשמת ברנע מיום 26.11.2008, בה בוטל פסק הדין הקודם כנגד הנתבעת 2 ונתנה לה הרשות להתגונן.

התובע מתנגד לבקשה. לטענתו זוהי הפעם השלישית בה מוגשת בקשה לביטול פסק דין ע"י הנתבעת. כן טוען הנתבע כי זילזולה של הנתבעת בבית המשפט מתבטא בעובדה כי הבקשה לביטול פסק הדין הומצאה לה רק 5 חודשים לאחר שהוגשה לבית המשפט.

דיון

כידוע בבואו של בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו לשם ביטול פסק דין עליו לשקול שניים אלה: האחד, סיבת אי ההתייצבות בבית המשפט; השני, והוא עיקר, סיכויי ההגנה.

הנתבעת טוענת, כי אי התייצבותה לדיון ואי הגשת תצהיריה נבעה מקיומה של תקלה משרדית של בא כוחה.

זכות הגישה לערכאות הוגדרה בפסיקה כזכות יסוד. ככזו, היא מוכרת כחלק מ"תקנת הציבור" בשיטת המשפט שלנו היא מאפשרת לבני החברה להגן על זכויותיהם השונות ולממשן (ראו למשל ע.א. 3115/93 יעקב נ. מנהל מס שבח, פד"י נ' (4) 549 שם בעמוד 558).

 

"ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון מהותי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו" (רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נגד שמואל לוינסון ואח', תק-על 2001(1), עמ' 1121)". 

הדברים יפים אף אם הייתה רשלנות של הנתבע, כפי שמדגיש כב' השופט ג. בך בפסק דינו בע"א 32/83- ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3), 431:

 

"מהי הסיבה, אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל. אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי-הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא-כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן. במקרה כזה יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת (ראה: ע"א 717/72, בעמ' 799, וכן: ע"א 84/81 (בר"ע 25/81)). ...נראה לי, כי במקרה שלפנינו, לאור העקרונות שפורטו לעיל, היה מקום להיעתר לבקשת המערערת ולבטל את פסק הדין השלישי של בית-משפט השלום,

אשר על כן בפס"ד לעיל נקבע כי אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ