החלטה
1.המשיב (להלן: "הבנק") הגיש כנגד המבקש ושני אנשים נוספים, תביעה בסדר דין מקוצר, ובה תבע מהם כערבים להלוואת האדונים איזנברג סלומון וגלינה (להלן: "החייבים"(, את יתרת החוב נשוא ההלוואה בסך של 164,415 ₪.
2.המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן ובה טען שהתביעה התיישנה לנוכח העובדה שההלוואה ניתנה לחייבים לפני למעלה מ-16 שנים והבנק לא פרט מתי יצאו החייבים מן הארץ. לטענתו לא היה כל קשר בינו לבין החייבים מעת שנלקחה ההלוואה על ידם ולכן לא ידע מה עלה בגורל ההלוואות שנלקחו. המבקש גם טען לשיהוי ניכר מצד הבנק אשר לא פעל במהירות ובאמצעים סבירים כנגד החייבים. כן טען שהוא ערב מוגן כקבוע בחוק הערבות, התשכ"ז- 1967 (להלן: "החוק") והבנק לא הודיע לו מאומה על מצב החוב ובכך מנע ממנו למזער נזקיו.
כך גם טען המבקש שהבנק מנע ממנו להצטרף כצד להליכים שנפתחו כנגד החייבים ואף טען שהבנק לא צרף כל אסמכתא לעניין הליכי מימוש המקרקעין. כן טען שמאחר ולא גילה לו הבנק הנתונים הנדרשים בהתאם להוראות סעיף 22 לחוק הערבות הרי שהוא פטור מערבותו בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק. כן טען שהמשיב לא עמד בחובותיו להודיע לו על אי קיום חיובי החייב בהתאם להוראות סעיף 26 לחוק הערבות ולכן הוא פטור מערבותו. המבקש טען שמעולם לא קיבל כל פנייה מהבנק לפיה ננקטו הליכים כנגד החייבים ואף הוסיף וטען שהסכם הערבות נחתם בטעות, שהינה תוצאה של הטעייה שהטעה אותו הבנק, שכן לא הוסבר לו על ידי נציגי הבנק על מה חתם ולא תורגמו לו מסמכי ההלוואה.
בנוסף, טען שלא קיבל את מסמכי כתב הערבות לידיו טרם שחתם על ההסכם ואף הוסיף שמסמכי ההסכם לא תורגמו לשפה המובנת לו. אשר על כן, טען המבקש שנגרם לו נזק עד גובה סכום ערבותו.
בסיכומיו טען המבקש טענות נוספות, אשר אין להן זכר בבקשת הרשות להתגונן ואף צרף ראיות חדשות לתמיכה בבקשתו ומכך, אין להידרש לכל הטענות והראיות הללו. כך גם לא הגיש ב"כ המבקש סיכומיו בהתאם להחלטתי ממועד הדיון ללא הסבר מניח הדעת ולפנים משורת הדין, אדרש לסיכומים כפי שהוגשו.
3.מנגד, טען הבנק שבשים לב למועד חתימת המבקש כערב, הרי שמדובר ב"ערב יחיד" ובעניינו חלות הוראות תיקון תשנ"ב לחוק הערבות . בעניין טענת ההתיישנות, טען המשיב שהואיל והמשכון מומש רק בשנת 2008 התביעה לא התיישנה. בענין טענות המבקש לקיומם של נזקים, טען המשיב כי טענתו לא פורטה דיה. כן טען שהמבקש לא הודיע לבנק על שינוי כתובתו וזאת בניגוד להסכם. באשר לטענת המבקש כי לא ידע על מה חתם, טען המשיב שהלכה פסוקה היא שאדם החותם על מסמך, לא יישמע בטענה שלא קרא המסמך ולא ידע על מה חתם ואף הוסיף שטענות המבקש בנוגע לחוק הערבות, אינן רלוונטיות לנוכח מועד החתימה. אשר על כן, טען שיש לדחות הבקשה.
4.דיון
אדרש תחילה לטענת המבקש לפיה התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, שכן קבלת טענתו תוביל למחיקת כותרת התביעה. כהערת אגב אעיר, שככל שעומדת טענה זו בעינה, היה על המבקש להגיש בקשה מתאימה להורות על מחיקת כותרת התביעה ולא כפי שעשה בפועל. עם זאת וכידוע, שלושת התנאים להגשת תביעה בסדר דין מקוצר מנויים בתקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"): תביעה על סכום קצוב, תביעה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ותביעה שיש עליה ראיה בכתב.
משצורף כתב הערבות עליו חתם המבקש ובו התחייב הוא לשלם למשיב כל סכום שיידרש על חשבון סכום הערבות וכן הסכים כי תינתן עדיפות ראייתית למסמכי הבנק ורישומי הבנק ייחשבו כנכונים וישמשו הוכחה מספקת נגדו לכל פרטיהם, עמד הבנק המשיב בדרישות התקנות ולפיכך, מדובר בתביעה המתאימה להתברר בסדר דין מקוצר. כידוע, כאשר מדובר בתביעתו של בנק כנגד לקוח, יוצא הבנק ידי חובתו בצירוף ההסכמים ובפירוט היתרה הסופית (ראה לעניין זה ע"א 688/89 הלולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188).
עם זאת, אין מחלוקת שסכום החוב על פי מסמכי הבנק עומד על סך של 186,768.6 ₪ ובפועל נתבע סכום נמוך מזה בסך של 164,415 ₪ בלבד ומן הראוי היה להסביר בכתב התביעה כיצד הגיע הבנק לסכום זה, אלא שלנוכח העובדה שמדובר בסכום הנמוך מזה שנטען במסמכים שצורפו, לא מצאתי שנגרם נזק כלשהו למבקש כתוצאה מהיעדר פירוט לעניין זה.
5.הלכה היא כי בעניין בקשת רשות להתגונן מקום שמועלית הגנה ולו הדחוקה ביותר, יש ליתן רשות להתגונן, וזאת אף אם מדובר בטענה שסיכויה להתקבל נמוכים. בית המשפט רשאי לדחות בקשה רק כאשר משתכנע כי לנתבע אין טענת הגנה כלשהי, וכי לא התעוררה אף נקודה הגיונית שאפשר לתלותה לטובת הנתבע (ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם)). יחד עם זאת, כלל ידוע הוא כי על המבקש רשות להתגונן להתכבד ולפרט פרטי הגנתו (ע"א 18/66 חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ, פ"ד כ(3) 265). הדיון בבקשה אינו בא במקום המשפט עצמו, ובמסגרת הבקשה בית המשפט אינו שוקל מהימנות המבקש ואין המבקש צריך לשכנע בנכונות טענותיו כפי שפורטו בתצהיר, כך אף טענה שהעלה המבקש בעל פה כנגד מסמך יכולה לבסס הגנה לכאורה (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41, 46; ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"ד מו(4) 193, 196).
כהערה מקדימה אעיר שחרף הטענות הרבות שנטענו בבקשה, הרי שההוראות החלות בענינו של המבקש אשר חתם על הסכם הערבות בשנת 2004, הן הוראות תיקון תשנ"ב לחוק הערבות ולא הוראות תיקון תשנ"ח לחוק. לפיכך, ובהתאם לתיקון תשנ"ב לחוק, המבקש הינו ערב יחיד ולא ערב מוגן, אשר הוגדר לראשונה בתיקון תשנ"ח לחוק.
6. בעניין הנדון, טען המבקש כי המשיב נהג בחוסר תום לב וברשלנות בכך שהחתים אותו
על כתב הערבות תוך ידיעה כי המדובר בעולה חדש שהשפה העברית זרה לו. ככלל,
אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו והבין את תוכנו. המבקש לסתור חזקה
זו צריך לפרוט טענתו לפרוטות ולהבהיר את מלוא הנסיבות שהביאו אותו לחתימה על
ומסמך בהעדר הבנה (ע”א 1513/99 דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד
(3) 591).
בעניין הנדון, חרף טענות המשיב, לא נסתרה גרסת המבקש לפיה הוא היה עולה