אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי טפחות בעמ נ' לופו לופו 2002 בע"מ ואח'

בנק מזרחי טפחות בעמ נ' לופו לופו 2002 בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 01/10/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
37608-10-10
27/09/2011
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות בעמ
הנתבע:
1. לופו לופו 2002 בע"מ
2. יצחק לופו
3. שלמה קאופמן
4. בא לי פוד בע"מ

החלטה

מבוא

בפניי שתי בקשות רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 4,144,999 ₪ ביחס לנתבעים 1, 2 ו- 4, וסך של 650,000 ₪ ביחס לנתבע 3.

הנתבעת 1, חברה שעסקה בשיווק, יבוא וייצור של חומרי גלם לתעשיית המזון (להלן: "הנתבעת"), פתחה חשבון אצל התובע, בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק"). הנתבעים 2 ו- 4 חתמו ביום 23.11.2003 וביום 17.12.2008 על ערבות לחובותיה של הנתבעת. הנתבע 3, שלמה קאופמן (להלן: "קאופמן") חתם על ערבות מוגבלת בסך של 650,000 ₪ לחובותיה של הנתבעת, וזאת ביום 21.9.2010. משלא נפרע חובה של הנתבעת כלפי הבנק, הוגשה התביעה שבפניי.

הנתבעים 1, 2 ו- 4 ביקשו רשות להתגונן, וכך גם עשה בנפרד קאופמן.

נדון תחילה בבקשתו של קאופמן.

דיון בבקשתו של קאופמן

קאופמן טען להגנתו כי חתם על שתי ערבויות (ערבות מוקדמת והערבות נשוא התביעה) עקב מצגי שווא שהציג בפניו הבנק, לפיהם בכוונתו להגדיל באופן משמעותי את מסגרת האשראי של הנתבעת ולהעמידו על סך של 1.5 מליון ש"ח, לאחר שזו קוצצה קודם לכן. כמו כן הוצג בפניו מצג לפיו הבנק יסיר שעבוד שוטף שנרשם על נכסי הנתבעת, על מנת לאפשר לה תנאים טובים יותר לפעילותה המסחרית. דא עקא, בדיעבד התברר לקאופמן שהבנק הוליך אותו שולל וכי כל מטרתו של הבנק היתה להיטיב את מצבו של הבנק ערב קריסתה של הנתבעת, באמצעות קבלת בטוחה נוספת בדמות ערבותו של קאופמן. עוד טוען קאופמן כי הבנק הבטיח לו כי בכל עת יוכל להשתחרר מערבותו זו כנגד הפקדת שיקים של לקוחות הנתבעת בסכום של 250,000 ₪, אך כאשר ביקש לעשות כן, הבנק התנער מהבטחתו זו.

הבנק טוען כי מדובר בהגנת בדים. לראיה, טופס גילוי נאות לערב מלמד כי הבנק אכן העמיד לנתבעת מסגרת אשראי זמנית בסך 230,000 ₪ כמובטח. עוד טוען הבנק כי גם אם נניח שהמסגרת הזמנית לא אושרה, אין ליתן אמון בטענתו של קאופמן לפיה הסכים לחתום על ערבות נוספת בשים לב לכך שראה כי בפועל הבנק איננו מאשר את הגדלת האשראי. מכאן שלא הוצג בפני קאופמן מצג כלשהו עובר לחתימתו על כתבי הערבות.

עסקינן בהליך של בקשת רשות להתגונן. הכלל הוא שבית המשפט איננו שוקל שיקולי מהימנות, ולא בנקל תידחה בקשת רשות להתגונן:

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש"סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו..." ... ולעניין זה, "אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה 'הגנה לכאורה"' ... מכיוון שכך: "די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח". ... "

ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (1990) , פ"ד מה (1) 66, 69- 70.

"בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו ... החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן ... כך הוא אף אם הטענה אותה מעלה הנתבע הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב ... מכאן, שבירור בקשת הרשות להתגונן לא ישמש תחליף לדיון בתביעה גופה והוא לא יכול לבוא במקום משפט בתיק."

ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (2009) (פורסם באתר משפטי).

על רקע כללים אלה, לא ניתן לקבוע כי הגנתו של קאופמן היא הגנת בדים הנסתרת על פניה מתוך חקירתו הנגדית ומתוך חומר הראיות. אכן, הבנק מצביע בסיכומיו המפורטים על שורה של תהיות ותמיהות שונות העולות מתוך גרסתו של קאופמן, כגון, כיצד זה איש עסקים מנוסה כמוהו היה מוכן לחתום על ערבות על יסוד הבטחות שווא בדבר הגדלה צפויה של מסגרת האשראי. טענות אלה כבודן במקומן מונח, אך מדובר בשיקולים של מהימנות שמקומם לא יכירם בשלב הדיוני הנוכחי, או בטענות עובדתיות המצריכות הבאת ראיות מטעם הבנק (ראה למשל ס' 44 ו- 51 לסיכומי הבנק). כך למשל, לא ניתן ללמוד מתוך חומר הראיות שהוצג בפניי, בלא שמיעת עדויות מטעם נציגי הבנק, מה היו שיקולי הבנק בכל הנוגע להעמדת האשראי הנוסף שהתבקש להעמיד, ומה בדיוק הובטח או לא הובטח לקאופמן. גם הטענה לפיה קאופמן החמיץ את המועד להודיע על ביטול הערבות מחמת הטעייתו, היא טענה כבדת משקל, אך יש לברר במסגרת שמיעת הראיות מהו המועד הסביר למתן הודעת ביטול מחמת ההטעייה הנטענת, והאם קאופמן אכן החמיץ את המועד לכך.

יחד עם זאת, אין ליתן לקאופמן רשות להתגונן בטענה לפיה הבנק הפר את התחייבותו להגדיל את מסגרת האשראי בסך 230,000 ₪ בקשר עם חתימתה של הערבות הראשונה. הטעם לכך הוא שהנתבע 2, מנהלה של הנתבעת, אישר בחקירתו הנגדית כי המסגרת אכן הוגדלה, הגם שלדבריו, הדבר נעשה רק כעבור חודשיים במקום כעבור שבוע, כפי שהובטח לו (ע' 4 לפרוטוקול).

לפיכך, יש ליתן לקאופמן רשות להתגונן כמבוקש, למעט בטענה שעניינה הגדלת מסגרת האשראי בסך של 230,000 ₪.

דיון בבקשתם של הנתבעים 1, 2 ו- 4

הנתבעים 1, 2 ו- 4 (להלן: "הנתבעים"), טוענים כי הבנק הוא שהביא לקריסתה של הנתבעת, שכן החליט באחת להפסיק את מסגרת האשראי וחדל לכבד שיקים שלה. הצרת צעדיה של הנתבעת החלה בחודש פברואר 2010, כאשר מסגרת האשראי הופחתה באופן חד צדדי בחצי מליון ₪, לסך של 970,000 ש"ח. לאחר מכן, ביצעו הנתבעים פעולות שונות על פי דרישת הבנק, אך זה שב והקטין באופן חד צדדי את מסגרת האשראי בחודש יוני 2010 והעמידה על 770,000 ₪ בלבד. בחודש יוני 2010 הבטיח הבנק כי אם קאופמן יחתום כערב נוסף, תוגדל מסגרת האשראי כדי 1.5 מליון ₪, אלא שהבנק לא קיים הבטחה זו. בחודש ספטמבר 2010 החליט הבנק לסגור את פעילותה של הנתבעת וחדל לכבד שיקים שמשכה. עקב כך פרצו ספקים של הנתבעת למחסניה ונטלו סחורה בשווי של 2.5 מליון ₪. הנתבע 2, יצחק לופו (להלן: לופו") אף מכחיש את חתימתו על כתב הערבות. עוד טוענים הנתבעים כי הבנק לא גבה חוב בסך 600,000 ₪ של מאפיית ברמן כלפי הנתבעת. כמו כן טוענים הנתבעים כי הנתבעת לא חתמה על מסמכי פתיחת החשבון.

לא מצאתי ממש בטענה בדבר העדר חתימה על מסמכי פתיחת החשבון. בצדק טוען הבנק כי מסמכים אלה נחתמו על ידי הנתבעת תחת שמה הקודם, קודם ששונה לשמה הנוכחי. אין גם כל הכרח להחתים את הלקוח בנפרד על כל אחד מדפי הסכם פתיחת החשבון. די בכך שהלקוח חותם על העמוד האחרון למסמכי פתיחת החשבון (אלא אם מועלית טענה לפיה הבנק זייף את ההסכם והוסיף אליו דפים שלא היו בו מלכתחילה. טענה כזו לא הועלתה כאן). לכן, אין ליתן רשות להתגונן בטענה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ