בנק מזרחי טפחות בעמ נ' גד - אור שרותים פיננסיים בע"מ

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע שני שקים על סך 7,800 ₪ כל אחד אשר מועד פירעונם 28.5.12 ו- 28.6.12.

לטענת המבקשת מסרה את השקים מראש לידי חברת מוניות ג.א. שלי בע"מ באמצעות מנהלה אלכס גרין (להלן: "החברה"), להבטחת ביצוע שירותי הסעות ושליחויות מיוחדות במהלך החודשים מאי ויוני 2012.

השקים נשוא ההתנגדות הוסבו למשיב לניכיון בחשבונה של החברה אך המבקשת הורתה על ביטולן.

לטענת המבקשת לא קיבלה כל תמורה בגין השקים הנ"ל היות ומנהלה של החברה ברח מן הארץ בעודו משאיר מאחוריו שובל של חובות וגרם לקריסתה של החברה.

כמו-כן  טוענת המבקשת כי והנני לצטט מסעיף 13 לתצהיר התומך בהתנגדות: "..כי התנהלותו של המשיב (או של מנהל הסניף) בעת סיחור השיקים וקבלתם מנציג החברה אלכס גרין (לאחר שתוכיח כי נתנה בעדם ערך אם בכלל) נגועה בהעדר תום לב, בעוד מר אלכס גרין רקח מעשה תרמית שהיה על המשיב ונציגי הבנק לפקוח עין על מהלכיו ולא יתן לו אשראים או כל תמורה אחרת בתקופה הסמוכה למעשה פשיטת הרגל שביצע".

2. לאחר הגשת ההתנגדות לביצוע שטר ובטרם קיומו של הדיון, המציא ב"כ המשיב דפי חשבון בנק של החברה מיום 5.2.12 עד למועד הסבת השקים וכן תדפיס אודות ניכיון השקים.

בהודעתה מיום 14.1.13, הודתה המבקשת כי מעיון בדפי החשבון עולה כי המשיב אכן נתן תמורה בגין השקים באמצעות זיכוי החשבון בערכם ביום 4.3.12.

בסיכומיה, הוסיפה וטענה המבקשת טענות עובדתיות נוספות שלא בא להן זכר בהתנגדות ובתצהיר התומך בהתנגדות, כגון אי הסכמתה של המבקשת כי השקים יופקדו לניכיון וכי נמסרו למבקשת המחאות נגדיות של החברה.

הנני למחוק טענות עובדתיות אלו מסיכומי ב"כ המבקשת.

יתר האמור בסיכומי המבקשת מתרכז בשאלת חבותו של המשיב לפקוח עין על החברה והתנהלותה ולוודא שאכן בוצעה עסקה כלשהיא אשר השקים היוו את תמורתם.

עוד טענה המבקשת כי ההמחאות לא נוכו כלל אלא נועדו להגדלת יתרות החריגה של החברה בחשבון הבנק. כראיה, טוענת המבקשת כי יומיים לאחר הפקדת השקים בחשבון הבנק, צמחה יתרת החובה מסך 112,868 ₪ ל- 333,027 ₪.

לבסוף טענה המבקשת כי בחודש מרץ כבר היתה החריגה מהאשראי בעיצומה וכי המשיב עשה יד אחת עם החברה על מנת לקבל לידיו כמה שיותר שקים לעיבוי הביטחונות וזאת מבלי לערוך בדיקה כלשהיא למהות ההמחאות ותוך כדי ידיעה ברורה בדבר מצבה הכלכלי הקשה של החברה.

המבקשת טוענת כי בעליה הרשומים של החברה היתה אשתו של מר גרין למרות שניהול החברה בוצע באופן בלעדי על ידי מר גרין וכי בחודש מרץ כבר לא שהתה בארץ בעוד מיופה הכח מטעמה, הוא מר גרין, מגלגל את העסק לאבדון כפי שעשה בעבר בחברות אחרות.

טענת המבקשת היא כי המשיב התרשל בניהול החשבון ועל כן עליו לשאת בתוצאות.

3. מאידך טוען ב"כ המשיב כי המבקשת לא מפרטת במדויק אילו עבודות היו צריכות להתבצע, כי המשיב נתן ערך בגין השקים וכי אחד השקים (לתאריך 28.5.12) חולל ע"י הבנק הנמשך מסיבת א.כ.מ ולא בהוראת בטול כנטען.

עוד טוען ב"כ המשיב כי סיחור השקים היה בטרם נכשלה התמורה כך שגם אם אכן נכשלה התמורה, עדיין יש לראות במשיב אוחז כשורה הזכאי לפירעון.

4. שאלת כשלון התמורה המלא אכן שנוי במחלוקת ואינו ניתן לבירור בשלב זה של הדיון, אך בירור שאלה זו מיותר ככל שהמשיב אוחז כשורה בשקים.

אין מחלוקת כי השיקים סוחרו לפני המועד שבו היה על החברה ליתן תמורה למבקשת וכי המשיב נתן תמורה בעדם.

המחלוקת היחידה היא בשאלת תום ליבו של המשיב.