בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' שלום ואח'

החלטה

בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב, שהוגשה במסגרת תיק הוצל"פ 01-76826-09-5.

סכום החוב נכון להיום - 52,981 ₪.

לטענת המבקשים, המשיב פנה אליהם בהצעה לנטילת כרטיס אשראי שסך האשראי בו 100,000 ₪. לטענתם, הסכימו להצעת המשיב, כיוון שהיו זקוקים באותה עת לאשראי, מאחר והמשיב הבטיח להעביר האשראי ללא כל דיחוי, המבקשים לא פנו לגוף עסקי אחר בבקשה לאשראי נוסף. נטען כי המשיב לא עמד בהבטחתו והעמיד אותם במצב בעייתי. כאשר מחד, חתמו על מסמכי פתיחת חשבון וקבלת אשראי נוסף, ומאידך, היו זקוקים לאשראי נוסף ומהיר. לפיכך, ועל מנת לפתור את מצוקת האשראי המיידית שלהם, הציע המשיב, מסגרת אשראי נוספת עד לסכום של 30,000 ₪ ועם קבלת 100,000 ₪ באמצעות כרטיס האשראי, תכוסה מסגרת האשראי בחשבון. נטען כי, מדובר בניצול מחפיר של מצב אשר המבקשים היו זקוקים לאשראי באופן דחוף, ובאופן שחויבו בריביות הגבוהות (ריבית חובה וריבית חריגה) מאלה שהתכוונו ליטול על עצמם במסגרת פתיחת החשבון ובלית ברירה הסכימו להצעת המשיב. נטען כי, רק ביום 14.10.07 הוגדלה מסגרת האשראי בחשבון. המבקשים פעלו על פי המלצת המשיב, ועשו שימוש בכ-80,000 ₪ מתוך מסגרת אשראי של 100,000 ₪, כאשר סברו כי ההפרש בסך של 20,000 ₪ בתוספת 10,000מהון עצמי ישמשו לכיסוי מסגרת האשראי בחשבון.

המבקשים טוענים כי נדהמו לגלות שהמשיב העביר לחשבון 80,000 ₪ בלבד ולא100,000 ובניגוד גמור לסיכום ביניהם, כתוצאה מהפרת המוסכם ע"י המשיב, לא יכלו המבקשים לעמוד בסיכום. לטענתם, המשיב לא טרח לספק להם את הסיבות להקטנת מסגרת האשראי, כאשר עמדו בכל התחייבותם מול המשיב, לרבות בתשלומי המשכנתא. לטענתם, נתקבל מהמשיב מכתב לסילוק מיידי של החוב, והוצעו על ידם מספר הצעות להסדר החוב שנענו בשלילה, וללא כל נימוק ענייני.

המשיב טוען כי, המבקשים נטלו מסגרת אשראי זמנית בחשבון עו"ש אצל המשיב בסך 36,000, וידעו כי מדובר במסגרת זמנית ומחובתם לפרוע בתום התקופה, לטענת המשיב סוכם כי המבקשים ישלמו סך של 10,000 ₪ מהון עצמי ו20,000 ₪ ישולם בכספי כרטיס אשראי, המשיב מציין כי כרטיס האשראי מקושר למשכנתא ותלוי במסגרת הלוואת משכנתא כאשר בפועל המבקשים נטלו מחשבונם סך גבוה יותר, ולא סילקו את יתרת החוב. המשיב טוען, כי המבקשים לא צרפו חוות דעת מומחה לביסוס טענותיהם בגין חיובי הריבית, המבקשים גם לא פרטו באיזו ריבית חויבו ומה שיעור הריבית החריגה ונטענה טענה סתמית וללא כל פירוט.

על מנת שבקשת הרשות להגן , תתקבל, די בכך שהמבקש יראה הגנה לכאורה. דהיינו, המבקש יהיה זכאי לקבל רשות להתגונן, אם טענותיו, בהנחה שהן נכונות, מגלות הגנה כנגד התביעה, אפילו תהיה זו הגנה דחוקה.

ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 310.

ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית (2006) מעודכנת מתוקנת,

עמ' 155 ועמ' 200 - 209.

וכן, נתבע המבקש רשות להגן חייב להיכנס לפרטי העובדות, ובייחוד אמורים הדברים כאשר הנתבע מתגונן בטענת מרמה, קנוניה וטענות דומות להן. המבקש לא יקבל רשות להתגונן על יסוד טענה סתמית ומעורפלת.(ד.בר-אופיר,סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית (2006), עמ' 158.

בענייננו לאחר שבחנתי את הבקשה והתצהיר ולאחר ששמעתי את הצדדים, אני סבור כי אין למבקשים הגנה אפשרית. שכן, אין חולק כי המשיב נתן מסגרת אשראי זמנית וכן כי נמשך סכום גדול הרבה יותר ממסגרת האשראי שהועמדה להם, המבקשים הן בתצהיר והן בחקירה לא חולקים על עובדה זו (עמ' 2 ש' 1-8 לפרוטוקול). המבקשים לא מתכחשים לחוב בעיקרו, ונעשה נסיון להגיע להסדר וכן צוין כי הצעתם עדיין בתוקף. לגבי הטענה לעניין החיוב בריביות גבוהות, אני סבור כי מדובר בטענה כללית ולא מפורטת, והיה על המבקשים להיכבד ולהכנס לפרטי העובדות ולפרט מה גובה הריביות שנגבו, ולכמת את הנזקים שנטען שנגרמו. מכל מקום בגין הנזק הנטען בפערי הריבית (סע' 6 לסיכומי המבקשים) לא ראיתי מקום ליתן רשות להגן, ובגין טענת קיזוז, יחד עם זאת אין בהחלטה זו, למנוע מן המבקשים לתבוע נזקם האמור וכנטען בגין פערי הריביות, על דרך של תובענה נפרדת וכפי שימצאו לנכון.

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. הליכי ההוצאה לפועל בתיק מס' 01-76826-09-5, יימשכו כסדרם. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪ בצרוף מע"מ, נושא הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אייר תש"ע, 10 מאי 2010, בהעדר הצדדים.