בנק לאומי תל אביב סניף עמק ברכה 10624 נ' בחרי

החלטה

הובאה לפני הודעה בדבר פקיעת צו העיקול הזמני ובקשה להורות על מחיקת הרישום של העיקול אצל המחזיק.

הבקשה נסמכת על כך שצו העיקול לא נמסרו במועד שנקבע בתקנות ובהחלטת העיקול ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים. מאחר והצו לא נמסר במועד הרי שהצו פקע.

כמו-כן, טענה הנתבעת בתצהירה אשר עליו היא לא נחקרה כלל ודבריה לא נסתרו שלמעשה עד היום היא לא קיבלה את הבקשה להטלת העיקול הזמני והנספחים לה. גם טענה זו מבססת כראוי את פקיעת צו העיקול.

התובע לא הגיש תצהיר נגדי בנוגע לטענות הפקיעה של הנתבעת. במהלך הדיון הגיש ב"כ התובע אישור מסירה וממנו הוא ביקש להראות שהבקשה אכן נמסרה לנתבעת. אולם לא ניתן להגיש מסמך שלא באמצעות עד, מה עוד שאישור המסירה לאקוני ולא נרשם בו כלל במקום המיועד לכך מהו המסמך שנמסר באמצעות אישור המסירה, האם נמסר באמצעותו לנתבעת כתב תביעה, צו העיקול או מסמך אחר. השאלה הזו מקבלת את תשובתה בתצהיר שהוגש על ידי הנתבעת והוא התצהיר היחיד שמונח לפני ועדות זו כאמור לא נסתרה ולפיה התובע לא מסר לנתבעת את בקשת העיקול.

מסקנת הדברים העולה מהאמור לעיל היא שצו העיקול פקע. מאחר וצו העיקול פקע הרי שאין צורך לבטל אותו משום שהוא בטל מעצמו.

ב"כ התובע ציין שלמעשה לא מדובר כאן בטענות מהותיות אלא בטענות פרוצדוראלית בדבר פקיעת צו העיקול וכי הנתבעת לא טענה לגופו של ענין לעצם הטלת העיקול ולא הכחישה את קיום החוב או את קיום הדרישות למתן צו עיקול זמני.

איני מקבל את עמדת ב"כ התובע ונראה לי שב"כ התובע מתעלם ממהות ההליך בו מדובר. המדובר בסעד זמני שניתן עוד בטרם קנה התובע זכות שבדין למתן פסק דין לטובתו. כמו-כן ניתן לפי בקשת התובע צו עיקול זמני במעמד צד אחד תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעיים ותוך פגיעה בזכות הטיעון של התובעת מבלי לשמוע אותה כלל והתוצאה היא פגיעה ברורה בזכות הקניין שלה. מנגד ביקש מחוקק המשנה לאזן את האינטרסים המנוגדים של שני הצדדים על ידי כך שחייב את התובע לעמוד בדרישות דווקניות כגון מסירה אישית של המסמכים לידי הנתבעת וכן עמידה בלוח זמנים קצוב למסירת המסמכים, לכן אין מדובר כאן בענין של מה בכך או בענין שולי או אף בענין פרוצדוראלי אלא בענין מהותי שיורד לשורש הענין ולשרשן הזכויות הקנייניות של בעלי הדין.

ב"כ התובע טען עוד שלא היתה מניעה מצד הנתבעת לעיין בתיק ולדלות משם את הבקשה. גם טענה זו מחטיאה את המטרה של ההליך ואני מתקשה לקבל אותה ולא ברור לי כלל כיצד היא נטענה בהליך זה משום שהנטל על התובע לבצע את המסירה באופן אישי לנתבע ולא לטעון שהנתבע יכול היה לאתר את הבקשה בתיק.

איני מקבל גם את הטענה הנוספת של ב"כ התובע ולפיה מדובר באיחור קצר למסירת צו העיקול משום שגם איחור של יום אחד הוא איחור שצריך להסביר אותו ולבקש הארכת מועד בגינו ולא להתעלם מהוראות התקנות והוראות בית משפט. במקרה זה לא הוגשה כלל בקשה להארכת המועד לא לפני פקיעת צו העיקול ולא לאחריו. יתרה מזאת, התובע גם לא מסר עותק מהבקשה לנתבעת גם כאשר נודע לו על טענתה שהיא לא קיבלה את הבקשה.

איני מקבל גם את טענתו הנוספת של ב"כ התובע ולפיה עלול להגרם לו נזק כתוצאה מההחלטה להורות על פקיעת צו העיקול. על המצב אליו הגיע התובע היה על התובע עצמו לחשוב בטרם פקע הצו ואין לו להלין אלא על עצמו. מה עוד שהתובע מנוע מלראות רק את הנזק האישי שלו והוא לא יכול להתעלם מהנזק בזכות הקניין של הנתבעת. התובע הוא זה שהפר את הוראות התקנות והחלטת בית המשפט שבאו לאזן כראוי בין האינטרסים המנוגדים של שני הצדדים ולכן הוא לא יכול להשתמש בהפרה זו כנגד הנתבעת.

איני מקבל גם את טענת התובע ולפיה לא נגרם נזק לנתבעת. טענה זו אינה מתקבלת על ידי משום שלענין פקיעת צו העיקול אין כל קשר לקיומו או העדרו של נזק מצד הנתבעת. יתרה מזאת איני מקבל טענה זו משום שברור שנגרם נזק לנתבעת ולא ניתן להקל ראש בעיקול שפוגע בזכות הקנין של בעל דין במקרה זה הנתבעת ולכן לא ברורה לי טענתו של ב"כ התובע בענין זה שלא נגרם נזק לנתבעת על ידי הטלת העיקול על זכויותיה.

יצויין שבית המשפט אינו עוקב אחרי התובע ואינו בודק האם הוא ביצע את הוראות התקנות ואת הוראות החלטת העיקול הוא יוצא מהנחה שהדברים אכן מתבצעים כדין ולכן בית משפט רואה בחומרה את הפרת הוראות התקנות והוראות החלטת העיקול. במיוחד במקרה זה בו לא רק שצו העיקול נמסר באיחור אלא שאף בקשת העיקול עצמה על נספחיה לא נמסרה כלל לנתבעת.

לפיכך אני מורה על קבלת הבקשה ולפיה צו העיקול אכן פקע ולמען הסר ספק אני מורה על ביטול צו העיקול.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 4,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום כ"ב אדר ב תשע"א, 28/03/2011 במעמד הנוכחים.

משה כהן, רשם

הוקלד על ידי: איריס שלומוב