בנק לאומי סניף באקה נ' פאיז

החלטה

בפניי בקשת רשות להתגונן, במסגרתה טוען המבקש כי התביעה הוגשה בטרם עת, שכן טרם הגיע מועד הפרעון של הלוואה שנטל ואשר בגינה תובע המשיב.

המבקש מסביר כי בשנת 2005, בהיותו בעלים של מרפאת שיניים, ביקר אצלו נציג ארגון מט"י והציע לסייע לו בגיבוש תוכנית עבודה עסקית. במסגרת הייעוץ שקיבל, הובהר לו כי יוכל לקבל הלוואה אשר תאפשר לו להשקיע כספים בקליניקה לשם הגדלת ההכנסות, הלוואה אותה יידרש להחזיר בתום 5 שנים, ובהתאם לתנאי החזר שייבחנו בתום התקופה.

לטענתו, הסביר לו נציג מט"י, כי למט"י יש הסדר עם בנק לאומי לפיו הבנק מעמיד הלוואה לעסקים בהתאם להנחיות של מט"י.

המבקש הסביר כי נציגים של מט"י, לרבות רו"ח, בדקו את ספריו ואת דיווחיו למע"מ, ובהתאם לכל אלו אושרה לו ההלוואה האמורה.

המבקש התייצב עם נציג מט"י בבנק לאומי סניף באקה, וחתם על מסמכים לפתיחת חשבון לצורך העמדת ההלוואה לזכותו. אשר על כן, טוען המבקש כי משטרם הגיע מועד הפרעון של ההלוואה, לא היה מקום כלל להגיש את התביעה. בנוסף טוען המבקש, כי הוא אמור להחזיר רק את קרן ההלוואה בתום התקופה, כך הוסבר לו לטענתו, ע"י נציג מט"י.

המבקש נחקר על תצהירו, חזר על הטענות והרחיבן, הסביר שסבר כי מדובר בכספים שניתנים ע"י מט"י ותשלומם נעשה באמצעות בנק לאומי, וכי הוא איננו סבור שמדובר בכספים של בנק לאומי (המשיב).

עוד טען המבקש כי לא חתם למט"י על כך מסמך, כי כך הוצגו לו הדברים בפגישה שנערכה בנוכחותו ובנוכחות מנהל סניף הבנק ונציג מט"י, וכי המסמך היחיד שברשותו אשר יכול בשלב זה לאמת את דבריו, הוא מכתב ממט"י המשולש, בו צויין כי אושרה למבקש הלוואה ארוכת טווח, ביום 10/12/05, אשר הדרך להחזרתה תיבחן בחלוף 5 שנים.

במהלך החקירה הוצגו בפני המבקש דפי ח-ן של הבנק, מהם עולה כי המבקש משך בסה"כ כ- 28,000 ₪ בין התאריכים 13/12/05 עד 15/1/06, וכי ממועד זה ואילך לא נעשו פעולות בחשבון, לחובה או לזיכוי.

נראה בעיני כי יש במסמכים שצירף המבקש ושהוצגו ע"י המשיב במהלך החקירה, כדי לתמוך בגירסת המבקש, כי אמנם הוצג בפני המבקש כי הוא נוטל הלוואה שמועד השבתה בחלוף כ- 5 שנים, ובשלב זה של הדיון די לי בכך שמדובר בטענת הגנה אפשרית ולו גם קלושה, המסתמכת על טענות בע"פ, כדי ליתן למבקש את הרשות להתגונן ולפתוח בפניו שערי ביהמ"ש.

השאלה האם אמנם הועמדה הלוואה כאמור, מי אמור היה לממן את כספי ההלוואה, האם קיים הסדר כלשהו בין מט"י, משרד התמ"ת ובנק לאומי, לצורך מתן הלוואות לעסקים קטנים אם לאו – צריכה להיבחן עפ"י ראיות שיוצגו בפני ביהמ"ש, וכך גם השאלה מהם התנאים להחזר ההלוואה, ככל שניתנה.

העובדה שהמבקש לא ביצע כל פעולה בחשבון הבנק מאז ינואר 06' ועד להגשת התביעה, מלמדת לכאורה כי יש ממש בטענות שהחשבון נפתח אך ורק לצורך קבלת כספי ההלוואה האמורה. מכתבה של מט"י מלמד לכאורה כי אם יש ממש בטענת המבקש – הרי שהתביעה הוגשה טרם שקמה הזכות לקבלת החזרה ההלוואה.

בנסיבות אלה אני מקבלת את הבקשה ונותנת בזה למבקש רשות להתגונן.

הוצאת הישיבה היום בסך 2,000 ₪ ומע"מ כדין - יושתו בהתאם לתוצאות בתיק העיקרי.

התיק יועבר למחלקת המנ"ת, ע"מ שיינותב לשופט וייקבע לדיון.

ניתנה היום, י"ז שבט תש"ע, 01 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.