החלטה
1.בפני בקשת רשות להתגונן בפני תביעה כספית על סך כ-405,000 ₪, שהוגשה לפי סדר דין מקוצר ע"י המשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ, נגד המבקשים מאי בטחון בע"מ (להלן:"החברה") ומנהלה, מר סטיבן בלאו (להלן:"המבקש"), בגין יתרת חוב הן בחשבון החברה והן בחשבון המבקש.
על פי הבקשה, על קצה המזלג, נפלה טעות בסכומי כתב התביעה, בהשוואה לנספח הבקשה לרשות להתגונן, באופן השולל מסכום התביעה את קציבותו לצורך סדר הדין המקוצר, ועל כן דין הכותרת להימחק.
בנוסף, לטענת המבקשים, המשיב הוא שגרם להפרת ההסכם מצידם, בכך שהתרשל ולא שיעבד לטובתו קופת גמל של המבקש, שהועמדה כבטחון לחובות המבקשים; ואילו, לאחר שהתקבל עיקול על הקופה מצד ג', נושה אחר, טען המשיב להעדר בטחונות והעמיד את יתרות החוב לפרעון מיידי, למרות שעד אותו מועד עמדה החברה בהתחייבויותיה.
2.המשיב ויתר על חקירת המבקש, והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. המבקשים חזרו על טענותיהם, ואילו המשיב טען כי התאמתה של תביעה לסדר דין מקוצר יכולה להבחן רק מתוך כתב התביעה ונספחיו. לעניין קופת הגמל טען המשיב, כי על פי ההסכמות, היה זכאי להעמיד את ההלוואות לפרעון מיידי אם יוטל עיקול על הקופה, ללא קשר לשאלת שיעבודה, וממילא השעבוד לא היה יכול למנוע את עיקול הקופה ע"י צד ג', ואת מימוש העיקול.
עוד טען המשיב כי הבקשה נשענת על טענת קיזוז וזו לא פורטה דיה. כן טען, כי על פי תקנה 47 (ב) לתקנות מס הכנסה (כללים לגישור וניהול גופת גמל) התשנ"ג – 1964, לא ניתן כלל לשעבד קופת גמל שאינה נזילה.
3.עיון בכתב התביעה מלמד כי אין מנוס אלא להיעתר לבקשה, גם אם לא מנימוקיה, שכן כתב התביעה עצמו אינו מגלה עילה, ומכל מקום אינו מגלה עילה על מלוא סכום התביעה. כתב התביעה מפרט את האשראים שהועמדו ושהמבקשים התחייבו לפורעם עם דרישה ראשונה, אולם אינו כולל כל טענה כי דרישה כזו כלל הוצבה. גם בסעיף 10, היחיד המייחס למבקש אי עמידה כלשהי בתנאים, נכתב רק שמעשיו הקנו למשיב את הזכות להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי, אולם לא נכתב דבר בדבר העמדת ההלוואה בפועל לפרעון מיידי.
משכך, לטעמי אין כתב התביעה מגלה עילה, כפי שהוא מנוסח כעת, ודי בכך, למצער, כדי להצדיק מתן רשות להתגונן.
4.מעבר לאמור אוסיף, שאף לגופה דין הבקשה להתקבל, שכן לא טענת קיזוז בפי המבקשים אלא טענה כי המשיב הוא שגרם להפרת ההסכם, ככל שזה הופר, במחדלו לשעבד את קופת הגמל. אם תוכח טענתם, ומשעילת התביעה הלכאורית היא הפרת המבקשים את ההסכם, יש סיכוי (שאינו קלוש) שהתביעה תידחה, בחלקה או בכולה.
בהקשר זה, לא מצאתי ממש בפרשנות המשיב את תקנה 47 הנ"ל, שכן לפי לשונה, המצוטטת בסיכומים, דווקא ניתן לשעבד קופת גמל, אלא שלשעבוד זה כללים והוראות שונים, כמובא בתקנה. ובעניין קשור: נכון, כי עצם השעבוד לא היה מונע את העיקול, אולם בהחלט יתכן שהיא מונע את מימושו, או לפחות מעכב את מימושו עד למועד בו היתה הקרן הופכת נזילה – ובכך היה נפרע עיקר החוב ואולי כולו.
אעיר, כי לא מצאתי ממש בטענות המבקשים לעניין מחיקת הכותרת, ובעניין זה דעתי כדעת המשיב.
5.אני נותן למבקשים, איפוא, רשות להתגונן, באופן שהתצהיר ישמש כתב הגנה.
בנסיבות – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' טבת תש"ע, 06 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.