בנק לאומי לישראל בע"מ סניף תל מונד 835 נ' ביצ'צ'ו

פסק דין

רקע

1.התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ע"ס 221,912 ₪ נכון ליום 31.1.2011.

הנתבע הגיש בקשת רשות להגן ובהחלטה מיום 2.11.2011 נקבע כי המשיב זכאי לפסק דין חלקי, עפ"י החישוב שנעשה ע"י הנתבע בס' 4 לתצהירו בבר"ל בו אישר כי יתרת החוב בגין ההלוואות מסתכמת בסך 111,352 ₪.

2.בהתאם להחלטה בבר"ל, ניתן ביום 30.11.2011 פסק דין חלקי ע"ס 111,352 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין.

3.בגין יתרת סכום התביעה ניתנה הרשות להגן והוגשו תצהירי הראיות. הנתבע לא התייצב לקדם המשפט שנקבע ביום 1.2.2012. ובו נקבעו מועדים להגשת תצהירי ראיות. הנתבע לא הגיש תצהירי הראיות במועד ולא שנעתרתי לבקשותיו להארכת מועד (החלטה מיום 17.10.2012), נקבע התיק להוכחות ליום 28.10.13.

4.הנתבע לא התייצב למועד ההוכחות. אי לכך ומאחר והנטען בתצהיר מטעם התובע לא נסתר, נקבע ביום 28.10.2013, כי התובע זכאי לפסק דין באשר ליתרת סכום התביעה, בהפחתת סך 40,068 ₪ שהתקבל ממכירת הרכב השני.

6.בבקשה שהגיש הנתבע לביטול פסק הדין, הבהיר הנתבע נסיבות אי התייצבותו. בהחלטה מיום 4.2.14 בוטל פסק הדין מיום 28.10.2013. התיק נקבע להוכחות ליום 1.4.2014.

טענות התובע

7.בתצהיר הראיות מטעם התובע נטען כי הבנק והנתבע התקשרו בהסכמי הלוואה; כי להבטחת ההלוואה שיעבד הנתבע לטובת הבנק שני רכבים; כי הנתבע הפר את התחייבויותיו כלפי הבנק ונכון ליום 25.11.2009 הגיע שיעור חוב הנתבע לבנק לסך 318,225 ₪; עובר להגשת התביעה פתח הבנק כנגד הנתבע שני תיקי הוצל"פ מכוח שטרי המשכון לשם מימוש הרכבים ועל מנת להקטין את יתרת החוב בהלוואה שנטל הנתבע;

8.במסגרת תיקי ההוצל"פ נמכר רכב אחד מסוג קרייזלר בסכום של 113,000 ₪. ממכירתו יש להפחית הוצאות כינוס בסך 11,659 ₪.הרכב השני נמכר בסך 55,000 ₪. הוצאות הכינוס בגין מכירתו הסתכמו בסך 14,931 ₪. לפיכך, כאשר מפחיתים מסכום החוב המקורי סך 141,409 ₪ שזהו הסכום הכולל של מכירת שני הרכבים בניכוי הוצאות הכינוס מתקבלת יתרת חובה בסך 176,816 ₪. מסכום זה יש להפחית סך 111,352 ₪ כולל הצמדה וריבית שזהו סכום פסק הדין החלקי. מכאן שיתרת החוב הינה סך 65,464 ₪. לסכום זה יש להוסיף ריבית והצמדה באופן שיתרת החוב שנותרה לנתבע מסתכמת ב-94,307 ₪ (דו"ח חישוב הריבית צורף כנספח א' לתצהיר).

טענות הנתבע

9.הנתבע בתצהירו טען, כי החל מחודש ספטמבר 2008 הפקיד בכל חודש סך 1,213 ₪ לחשבון ההלוואה ועוד 238 ₪ ריבית; התנהלות הבנק ב"מחטף" הרכבים גרמה לירידת ערכם; מדובר ברכבי יוקרה וערכם יורד עת נמכרים בהליך כינוס; לאור מכירת הרכבים ולאור תשלומים שוטפים אותם שילם למעלה משנה, אין לנתבע יתרת חוב לבנק, למעט הכספים שנפסקו בפסק הדין החלקי.

10.יש להפחית סכום נוסף של 9,000 ₪ אותם חילט הבנק לצד ג' שחזר בו מהסכמתו לרכוש את אחד הרכבים.

דיון והכרעה

12.פסק הדין החלקי ניתן ע"ס 111,352 ₪ עפ"י חישוב שנעשה ע"י הנתבע בבקשתו לרשות להגן. במסגרת הבקשה טען הנתבע כי סכום התביעה שגוי.

13הנתבע לא טען כל טענה לעניין זכותו של התובע להעמיד את ההלוואות לפירעון מיידי מכח הסכמי ההלוואה. בהעדר טענה מצד הנתבע לעניין עצם זכותו של התובע להעמיד ההלוואה לפירעון מיידי לא הובאו מטעם התובע ראיות לעניין זה. לא צורף את הסכם ההלוואה ולא צורפו ראיות לענין הפרתו. למותר לציין כי תצהירה של חיה זייגר(נספח ג' לתביעה), אינו יכול להוות ראיה לעניין תוכנו.

14.בחקירתו את נציג הבנק ניסה הנתבע להרחיב את החזית בטענה, כי עובר לתפיסת הרכבים ומימושם, הסתכמה יתרת הפיגורים בהלוואה בסכום זניח ולא היתה עילה להעמדת ההלוואה לפירעון מיידי. המצהיר מטעם הבנק טען תוך הפניה לנספח ג' לכתב התביעה, (תצהירה של איריס זייגר), כי הנתבע הפר את תנאי שטר המשכון.

15.הנתבע אישר בחקירתו הנגדית, כי אישר את מכירת הרכבים במסגרת תיק ההוצל"פ. הנתבע אישר כי חובותיו לגורמים שונים מסתכמים בכמיליון ₪. לטענתו, התדרדרותו הכלכלית החלה לאור חזרתם של שיקים שניתנו לו ע"י לקוח ע"ס כולל של 580,000 ₪ ב-30.9.2009 וביום 31.10.2009 (ע' 16 ש' 28), אלא שהבנק לא ידע על כך עובר להחלטתו לממש את הרכבים. הנתבע טען כי יכול היה למכור את הרכבים בעצמו ולפרוע את ההלוואה.

16. לפי ההלכה הפסוקה בעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהותוותה בכתבי הטענות ו'להרחיב חזית', אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא (ראו: ע"א 1184/04 גרשון קרויזר ואח' נ' אנטשיל שוורץ [פורסם בנבו] תק-על 2007(2), 245; גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית – 2009) בעמ' 89).