בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רחמין ואח'

החלטה

הנתבעים בת"א 25513-08-11 (להלן – הנתבעים) עותרים להסרת מוצגים 3 עד 5 מתיק מוצגים שהוגש לבית המשפט מטעם התובעים באותו תיק (להלן – רחמין), ואשר אוזכרו בתצהירו של מר יאיר רחמין; כן עותרים הם למחיקה על הסף של התובענה הנ"ל כנגד נתבעים 2 ו- 3.

מוצגים 3 ו- 4 הם חוות דעת שמאיות ומוצג 5 הוא חוות דעת כלכלית. מוצגים אלו, המיוחסים לשנים 2007-2009, אוזכרו בתצהיר שמטעם רחמין, אך הם לא הוגשו כראיה באמצעות עורכם. כמו כן, לטענת הנתבעים לא הוזכרו מסמכים אלו בתצהיר גילוי מסמכים, ואף בשל כך אין להתיר הגשתם כראיה.

אכן, אי איזכור המסמכים בתצהיר גילוי מסמכים הוא בבחינת התנהלות דיונית פגומה. אולם אחר שהמסמכים הועמדו לעיון הצד שכגד חודשים ארוכים קודם המועד שנקבע לשמיעת ראיות; ואחר שלא נראה כל עיוות דין שייגרם לנתבעים כתוצאה מהצגת המסמכים, חרף זאת שלא אוזכרו בתצהיר גילוי מסמכים, סבורה אני כי ניתן היה להתיר הגשתם על אף פגם זה.

עם זאת, הגשת המסמכים כראיה, באופן שבו הוגשו, מעוררת קושי. ככלל, הבאת מסמך כראיה לתוכנו, מחייבת הגשתו בידי מי שערך את המסמך. המוצגים האמורים לא הוגשו בידי מי שערכם, כך שלא נראה כי הם קבילים כראיה לתוכנם. בנוסף, אין הם קבילים כראיה כ"חוות דעת מומחה", כאמור בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן – פקודת הראיות), שכן גם חוות דעת צריכה להיות מוגשת בידי עורכה, ולא כנספח לתצהירו של אחר (ראו: בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי, פ"ד מג(2) 172 (1989); ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק המזרחי, פ"ד מ"ה(1) 66 (1990)). בנוסף, המסמכים כלל לא נערכו כ"חוות דעת מומחה" כדין, והם אינם כוללים כל הצהרה מטעם עורכם בדבר אמיתותם, ובדבר היותם תחליף לתצהיר, כאמור בתוספת הראשונה לפקודת הראיות. ברור איפוא שאין לקבלם כ"חוות דעת מומחה" כמשמעה בפקודת הראיות, ובמצב זה אין הם מהווים ראיה לתוכנם.

כמו כן, אינני סבורה כי יש מקום להבאת המוצגים כראיה חפצית. תשובתם של רחמין לא כללה טיעון בדבר נחיצותם של המסמכים כראיה חפצית, ובמצב זה לא נראית עילה להכשרתם למטרה זו.

טענה נוספת שעלתה בקשר למוצג 3 היא, כי מדובר במסמך של נתבע 1, וככזה הוא כשר כראיה לתוכנו, שעה שהוא מוצג כראיה נגד נתבע 1. טענה זו יכול שתהא ראויה לעיון, אם וכאשר יוכח כי אכן מדובר במסמך של הבנק. חזותו של המסמך איננה מלמדת על כך שמדובר במסמך של הבנק, ובשלב זה אין בפניי כל ראיה להיותו מסמך של הבנק. זאת למעט אמירה סתמית של מר יאיר רחמין בתצהירו, אמירה אשר ברור כי היא מפי השמועה, שכן מר רחמין איננו עובד הבנק, אשר מקורותיה לא פורטו כלל ועיקר. לפיכך נראה, כי גם מסמך זה אינו קביל כראיה, בשלב הנוכחי.

אשר על כן מורה אני, כי מוצגים 3, 4 ו- 5 אינם חלק מחומר הראיות שלפניי לעת הזו. להסרת ספק, האמור הינו בנוסף להחלטתי מיום 6.5.13 בדבר מוצגים שנכללו בתיק המוצגים מטעם רחמין אך לא הוזכרו בתצהירים, אשר גם הם אינם חלק מחומר הראיות המחייב בשלב זה.

מכאן לבקשה לסילוק התובענה כנגד נתבעים 2 ו - 3 על הסף – מדובר בבקשה שהועלתה בעל פה בקדם המשפט המסכם שהתקיים בתיק זה, עובר לשמיעת ראיות, קרוב לשנתיים לאחר שהוגשה התובענה. סבורתני כי בנסיבות העניין, יעילות דיונית מחייבת שלא להכריע בבקשה זו, שהוגשה באיחור רב, בשלב זה, ערב שמיעת הראיות, וטענותיהם של נתבעים 2 ו- 3 שמורות עימהם לשלב הסיכומים.

נוכח התוצאה אינני עושה צו להוצאות בקשר עם הבקשות דנן לעת הזו, והעניינים יילקחו בחשבון בהמשך.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ג, 28 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.