אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מוסא ואח'

בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מוסא ואח'

תאריך פרסום : 20/01/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
6786-05-11
16/01/2012
בפני השופט:
הדס פלד

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ סניף טייבה (951)
הנתבע:
אחמד מוסא

החלטה

1.בקשת רשות להתגונן של הנתבע 2 (להלן: "המבקש"), כנגד תובענה בסדר דין אזרחי על סך 130,007.35 ₪, אשר הוגשה נגדו על ידי התובע – בנק לאומי לישראל, סניף טייבה (להלן: "הבנק").

2.מכתב התביעה עולה, כי הנתבע 1 חתם על הסכם תנאים כללים לניהול חשבון בבנק (להלן: "תנאי החשבון"). עפ"י תנאי החשבון זכאי הבנק בכל עת, לדרוש סילוק היתרה הדביטורית שתיווצר בחשבון מסיבה כלשהי וזאת בכפוף לשיעור ריבית שנתית הנוהגת בבנק. יתרת חובותיו של הנתבע 1 בחשבון הבנק, מסתכמת בסך 129,787.95 ₪, נכון ליום 10.4.11.

לטענת הבנק, ביום 12.7.06, חתם המבקש, אחיו של הנתבע 1, על כתב ערבות ושיפוי לאשראי/הלוואה, לפיו ערב לסילוק חובות הנתבע 1 וזאת עד לסך של 110,000 ₪ (להלן: "כתב הערבות").

3.ביום 30.11.11 ניתן פסק דין כנגד הנתבע אשר לא הגיש בקשה לרשות להתגונן.

טענות המבקש:

4.המבקש טוען, כי הסכים לחתום על כתב אך לצורך ההלוואה שנטל אחיו בבנק, וזאת לאחר שהוסבר לו על-ידי פקיד הבנק כי סכום ההלוואה מסתכם בסך 50,000 ₪ בלבד וכי ההלוואה ניתנת לתקופה של חודשים ספורים. לטענתו, מעולם לא הסכים לערוב לחובות מעבר להלוואה בסך 50,000 ₪, כגון: סילוק אשראי וכיסוי הגירעון בחשבון העו"ש.

5.המבקש טוען, כי בעת חתימתו על כתב הערבות לא כלל כתב הערבות את סכום ההלוואה, כפי שמופיע על גבי נספח 5 לכתב התביעה, ולא צויינה התקופה להחזר ההלוואה. לטענתו, רק לאחר קבלת כתב התביעה נודע לו לראשונה אודות גובה הערבות בסך 110,000 ₪.

דיון והכרעה

6.מטרתו של סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו. (ראו:ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נט (3)עמ' 41,46; עא 3300/04 צול ניהול פרוייקטים בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם בנבו; ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פ"ד לו(3) 518, בעמ' 524).

הדיון בבקשה לרשות להתגונן מיועד לאפשר לאדם שהוגשה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר, לזכות באפשרות להתגונן כנגד התביעה ולהיכנס לשערי בית המשפט. בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן, די אם הנתבע מראה כי הגנה אפשרית בפיו. אין בודקים כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו. אין בשלב הרשות להתגונן שקילת מהימנות או קביעת ממצאים (ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ פ"ד מ"ז(5) 133, בעמ' 138; א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) בעמ' 402-403). לשון אחרת, די אם יראה הנתבע הגנה אפשרית ומשתמעת ולו בדוחק רב על מנת להצדיק את מתן הרשות להתגונן (י.זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), עמ' 677-675). הנתבע יקבל רשות להתגונן גם אם הסתפק בהעלאת טענה בע"פ נגד מסמך בכתב (ע"א 390/59 רוזינסקי נגד וייט, פ"ד יג(3)2149).

אולם אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. לא תינתן רשות להתגונן למבקש, אשר לא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו. כן לא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא 'הגנת בדים' (ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק מזרחי פ"ד מ"ה (1) 66, 69-70). על המבקש רשות להתגונן להכבד בפרטי פרטים של הגנתו ולא להסתפק בטענות בעלמא (ע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ מיום 18/2/08, פורסם בנבו).

הנטייה בפסיקת בית המשפט היא ככלל לתת רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך שך בירור התובענה לגופה (ראו:עא 3300/04 צול ניהול פרוייקטים בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם בנבו,עמ' 11 וההפניות שם).

ומן הדין אל המחלוקת

7.אין מחלוקת על כך שעסקינן בערב יחיד.

על-פי סעיף 21 (ב) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות"):

"לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב - פטור ערב יחיד מערבותו."

לשאלת ב"כ הבנק, המבקש השיב כי פקיד הבנק הצביע באילו מקומות נדרשת חתימתו. המבקש טוען, כי בעת החתימה "לא היו כתובים סכומים בערבות" (שורה 7, עמ' 2). בטענה זו כשלעצמה יש על מנת לזכות אותו ברשות להתגונן.

בשלב הבקשה למתן רשות להגן, אין בודקים כיצד יצליח המבקש להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו.

8.בהודעה לערב המצ"ב לכתב הערבות, לא צויינו שיעורי ריבית, לא מופיעה תקופת החיוב, סכומי פירעון ומועדי פירעון ההלוואה, הכל כנדרש בסעיף 22(א) לחוק הערבות. מדובר בפרטים אותם חייב נושה לגלות לערב יחיד לפני כריתת חוזה הערבות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ