תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
|
17067-03-10
18/11/2010
|
בפני השופט:
נמרוד פלקס
|
- נגד - |
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
|
הנתבע:
בן ציון טולדנו
|
|
החלטה
בפני בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן על פי צד אחד.
אין חולק, כי כתב התביעה וההזמנה לדין הומצאו לנתבע וזה לא הגישו הגנתו בתוך פרק הזמן הקצוב בדין.
הנתבע ניסה להגיש הגנתו כמעט חודשים לאחר חלוף פרק הזמן הקצוב בדין לשם הגשתה. הנתבע מנמק מחדלו בכך שנוהל משא ומתן עם התובע וכן במחלת בא כוחו, אשר גרמה לעומס עבודה במשרד בא כוחו. הנתבע אינו מתיימר אף לטעון, כי התובע הסכים להארכת פרק הזמן הקצוב בדין לשם הגשת ההגנה משך ניהול המשא ומתן הנטען.
הנתבע אף טוען, כי חתם על התצהיר התומך בהגנתו, כשלושה שבועות לפני הגשת ההגנה, אך מפאת שביתת בתי המשפט, לא הוגשה הגנתו מיד לאחר חתימת התצהיר.
לעניין זה יוער, כי התצהיר נחתם כנטען ביום 30.6.10, שביתת בתי המשפט הסתיימה ביום 11.7.10 ואילו הנתבע הגיש הגנתו רק ביום 22.7.10. לשם השלמת הדברים יאמר, כי המועד האחרון להגשת ההגנה חל ביום 31.5.10.
הנתבע טוען, כי עומדת לו הגנה מפני התביעה. לוז ההגנה הינו, כי הנתבע הסתמך על מצג התובע לפיו המחאות שהופקדו לזכות חשבון הנתבע אצל התובע לא תחוללנה ועקב כך משך מחשבונו סכומי כסף אותם העביר לצד ג'.
דומה, כי באם תידון התביעה לגופה קיים סיכוי שפסק הדין שיינתן בסופו של יום יהיה שונה מזה שניתן על פי צד אחד. אין לשלול, בשלב זה, שלנתבע עומדת הגנה מפני התביעה, או מקצתה, ולו באשר לטענת התובע לזכות לפסיקת ריבית הסכמית הגבוהה בשיעור לא מבוטל מהריבית לה יהיה התובע זכאי אילו יקבע שעל הנתבע להשיב לו סכום זה או אחר בשל דיני עשיית עושר ולא במשפט, להבדיל מבשל התחייבות חוזית.
נסיבות העניין הינן איפוא, כי לנתבע עומדת לכאורה הגנה מפני התביעה, או למצער כנגד מקצתה, אך התנהגותו לקתה ברשלנות, שהינה על סף הזלזול. עם כל ההבנה לעומס העבודה שהוטל על בא כוח הנתבע, למשא ומתן שנוהל בין הצדדים ולהיות הנתבע תלמיד ישיבה, הרי, שלא מצאתי הסבר מניח את הדעת לכך שהנתבע מתנהל לו מעדנות מכין את הגנתו רק חודש לאחר שחלף פרק הזמן הקצוב בדין לשם הגשתה ואף שהגנתו הוכנה נדרשים לו עוד שלושה שבועות נוספים לשם הגשתה בפועל אל בית המשפט.
יחד עם האמור, יש לזכור, כי הזכות לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד נחשבת כיום כזכות בעלת מימד חוקתי, הנגזרת מזכות הגישה לבית המשפט. מכח זכות זו, עשוי בית המשפט לבטל פסק שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיביים ובין מנימוקים סובייקטיביים, העשויים, בראייה כוללת, להצדיק את ביטול הפסק.לא זו אלא אף זו, שכאשר נערך איזון כולל בין החשיבות המהותית שבניהול ההליך המשפטי במעמד שני הצדדים מול הנזק הקל יחסית שייגרם למשיב באם יבוטל פסק הדין, יטה בית המשפט לבטל את פסק הדין. ראו: רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות נ' פקיד שומה – ירושלים, פ"ד נה(4) 198, 202. כן יש להבחין בין איחור בן מספר שבועות בהגשת ההגנה, לבין איחור בן מספר שנים, כדוגמאת המקרה שנדון ברע"א 83/01 וייס נ' מרדכי, פ"ד נה(3) 730 אליו הפנה התובע בתגובתו.
אשר על כן הנני מורה, כי פסק הדין יבוטל בכפוף לכך שהנתבע יפרע בפועל את הוצאות התובע בגין ההליך דנן, בסך 5,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום, שאם לא יעשה כן יעמוד פסק הדין בעינו.
הנתבע יגיש לבית המשפט אסמכתא המלמדת על פירעון סכום ההוצאות האמור בתוך 40 יום.
לעיוני ביום 16.1.11.
ניתנה היום, י"א כסלו תשע"א, 18 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.