בנק לאומי לישראל בע"מ נ' דרשן ואח'

החלטה

בפני בקשתם של המבקשים, אשר הוגשה על ידי המבקש מס' 1 בלבד, כי אורה על ביטול פסק הדין אשר ניתן בהעדרם, בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני ביום 11/1/2011.

המבקש מס' 1 טוען בבקשתו, בתמצית, כי פנה אל בא-כוחו רק בסמוך למועד הדיון, על מנת שייצגו, וכי בא כוחו עתיד היה להתייצב לדיון בפני כב' הרשם מ' הולצמן, באולם הסמוך לאולמי, בשעת הדיון אשר נקבעה.

לפיכך, ביקש ב"כ המבקש ממרשו, כי ימתין באולם בית המשפט ויודיע על האיחור הצפוי בהגעתו.

דא עקא שהמבקש, שאינו בקיא לטענתו ברזי המשפט, המתין מחוץ לאולם בית המשפט ולפיכך התקיים הדיון בהעדרו ובהעדר בא-כוחו.

עוד הפנה המבקש לטענות ההגנה אשר העלה בבקשתו למתן רשות להתגונן וטען כי סיכוייו לזכות בהגנתו טובים.

ב"כ המשיב מתנגדת לבקשה ולטענתה המבקש לא המתין בשעה הייעודה מחוץ לאולם בית המשפט, שכן בדקה זאת בעצמה. כמו כן, לדידה, אין בפיו של המבקש טענות הגנה של ממש כנגד התביעה, הראויות להישמע, וכל טענותיו מבוססות על קשיים כלכליים ותו לא.

בענייננו, לא נפל כל פגם בהליך מתן פסק הדין, שהרי אין מחלוקת שהמבקש זומן כדין לדיון.

לפיכך, תיבחן בקשתו של המבקש על פי שיקול דעתו של בית המשפט.

ההלכה בעניין ביטול פסק דין לפי שיקול דעתו של בית המשפט סוכמה בספרו של א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה תשיעית) בעמ' 355:

"כאשר פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו. לעניין שיקול הדעת יש להציב את שני המבחנים הבאים:

סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן;

סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל

התשובה לשאלה השנייה חשובה יותר.

אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול)....

אם ניתן לפצות את התובע בפסיקת הוצאות בגין הנזק והטירחה המיותרים שנגרמו לו ע"י הפיגור, וכאשר מגלה הנתבע-המבקש סיכויי הצלחה – יש להיענות לבקשה.".

(ההדגשה שלי – י.ב.).

אמנם, צודקת ב"כ המשיב בטענתה כי המבקש לא פרש את נימוקי הגנתו במסגרת תצהיר הבקשה לביטולו של פסק הדין, אך ההלכה היא כי: "כאשר הנתבע לא התייצב וניתן נגדו פסק דין בהיעדרו, הרי שבדיקת סיכויי ההצלחה נעשית על פי כתב ההגנה המצוי כבר בתיק בית המשפט. לעומת זאת, כאשר הוא לא התגונן כלל, נלמדים סיכויי ההצלחה מהבקשה לביטול ומהתצהיר התומך בה".

(א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 374 – ההדגשה שלי – י.ב.).

טענת ההגנה המרכזית של המבקש, כעולה מתצהיר בקשת הרשות להתגונן, היא כי המשיב שידלו לקבל אשראי בלא בטחונות מתאימים, תוך הפגנת רוחב לב ונדיבות שהדהימו את המבקש.