בנק לאומי לישראל בע"מ נ' דפוס כרמיאל בע"מ ואח'

החלטה

הענין שבפני, בקשה לביטול פסק דין.

פסק הדין ניתן ביום 22.9.2011, בעוד שהמועד אשר היה קבוע על פי דין, הינו יום 26.9.2011.

בשל האמור הוגשה בקשה לביטול פסק דין, מחובת הצדק בלבד, שכן פסק הדין ניתן בטרם חלף המועד על פי דין, להגשת בקשת רשות להתגונן.

התובעת השיבה לבקשה, ובהגינותה, מציינת היא כי אכן פסק הדין ניתן בטרם חלוף המועד למתן פסק דין, ואולם בהיעדר כל טעם או תועלת בביטולו של פסק הדין, ומאחר ולמעשה אין לנתבעים טענת הגנה בפני התביעה, אין הצדקה לביטול פסק הדין.

סבורני כי ישנו טעם רב בעמדת התובעת, ואולם הדין אינו מורה כך.

הואיל וכלל יסוד בהליך השיפוטי התקין, קובע כי יש ליתן לנתבע את יומו בביהמ"ש, ככל שניתן היה פסק דין אשר נפל בנתינתו פגם, לא היו נבחנות טענות ההגנה. ראה לענין זה, מ. קשת, "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי", מה' 15, עמ' 1213, וכן ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח' 395.

להבדיל, בימ"ש מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן כהלכה (ראה ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני ואח', פ"ד מח (1) 830), ובמסגרת זאת, רשאי לבטל ביהמ"ש את פסק הדין, לפי שיקול דעתו.

הואיל והביטול הינו מחובת הצדק, אין מנוס מביטולו של פסק הדין. אני מורה לפיכך על ביטול פסק הדין מיום 22.9.2011.

הנתבעים יגישו בקשת רשות להתגונן בתוך 30 ימים מהיום, או כל בקשה שברצונם להגיש, ככל שלא תוגש כל בקשה, בתקופה כאמור, יינתן פסק דין בהיעדר הגנה, בהתאם.

ת.פ. ליום 25.3.2012.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ב, 22 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.