בנק לאומי זכאי לחזור בדרישה אל לקוח שחשבונו זוכה בשיק מט"ח

העובדות המרכזיות העומדות בבסיס כתב תביעה זה אינן שנויות במחלוקת: הנתבע מר אזבל בוריס (להלן: "הנתבע" או "בוריס") ניהל חשבון במט"ח בסניף אחד העם בת"א בבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בנק לאומי" או "התובע"). ביום 30.4.01 חתם בוריס על טופס "שיקים במט"ח - לגביה" (להלן : "הטופס"). 

סעיף 4.4 בטופס קובע, כי:

"החזר תמורת השיקים לאחר זמן:

אם כתוצאה מליקוי כלשהו בשיקים ו/או בהסבתם ו/או כתוצאה מזיוף של איזו חתימה או של פרט אחר בשיקים  או מסיבה אחרת כלשהי, הבנק יידרש להחזיר את תמורת השיקים לאחר ששולמה לו (ידוע לנו כי דרישה כאמור של הבנק הנמשך להחזרת תמורת השיקים עלולה לבוא גם לאחר שעברו מספר שנים ממועד התשלום בגין השיקים) - נהיה חייבים לשלם לבנק,מייד לפי דרישתו הראשונה, את תמורת השיקים או חלק ממנה, בצירוף ריבית והוצאות שהבנק ישא בהן בקשר לדרישה להחזרת תמורת השיקים...."

על פי הטופס מסר הנתבע לתובע שלושה שיקים (להלן: "השיקים") במט"ח (דולר ארה"ב) שנמשכו על שני בנקים זרים. אחד מהשיקים - שיק מס' 00047583 (להלן :"השיק") על סך 27,265.61 $ שזמן פרעונו 14.3.01 - הוא נשוא דיון זה. השיק היה משוך על  CITIBANK DELAWARE  (להלן: " צד ג'", או "סיטי בנק") ע"י TRAVELERS LIFE  & ANNUITY   לפקודת RAUL PABLO BALDI (להלן : "ראול").

במהלך הדיון שנערך בפני הובהר, כי התובע הפקיד את השיק בחשבונו בסיטי בנק ניו יורק (להלן: "סיטי בנק ניו יורק"). עו"ד וויליאם קלימשוסקי (להלן : "עו"ד קלימשוסקי")  היועץ המשפטי של סיטי בנק אשר מסר עדות ראשית מטעם סיטי בנק (להלן : "תצהיר סיטי בנק") ואשר העיד בפני  באמצעות ועידת וידיאו הבהיר (עמ' 3 בפרוטוקול), כי סיטי בנק דלאוור וסיטי בנק ניו יורק שייכות לקבוצת סיטי גרופ אם כי  הן בעלי אישיות משפטית נפרדת.   

עו"ד קלימשוסקי בתצהירו מסר, כי: השיקים הופקדו ע"י בנק לאומי ב-7 מאי 2001 והשיק הנדון הופקד בחשבונו של הבנק בסיטי בנק ניו יורק  ובתאריך 10 מאי 2001 זוכה חשבון בנק לאומי בגין השיק נשוא דיון זה; ב-20 יוני 2001 נודע לסיטי בנק, כי הנפרע ראול נתן תצהיר בו נשבע שחתימתו על גב השיק אינה שלו כי אם מזויפת ובנק לאומי הודע על כך ונתבקש ע"י סיטי בנק להחזיר את הכסף שקיבל. בעקבות כך החזיר בנק לאומי את הכסף כפי שהתבקש.

פקידת האשראי בסניף אחד העם הגב' רוזיטה סדובסקי (להלן: "רוזיטה") הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם בנק לאומי (להלן: "תצהיר בנק לאומי"). מהתצהיר עולה, כי  חשבונו  של בוריס זוכה ביום 17.5.01 בגין תמורת השיק; בסמוך לחודש אוגוסט 2001 נמסר לבנק ע"יCITY CASH MANAGEMENT  (גוף שמהותו בקבוצת סיטי גרופ לא הובהרה עד תום במהלך הדיון שנערך בפני), כי חתימת ההיסב על גבי השיק אינה של המסב אלא היא זויפה ולפיכך נדרשת החזרת תמורת השיק; ביום 12.10.01 הודיע הבנק לבוריס, כי השיק שהוצג לפרעון הוחזר ע"י סיטי בנק מהסיבה "הסבה מזויפת" וחשבונו של בוריס חויב בהתאם לפי ערך יום  12.9.01.

בוריס עצמו מסר בתצהירו ובעדותו בפני (עמ' 13) פרטים ביחס לנסיבות בהן קיבל את השיק לידיו. לדבריו  חברים שלו בגרוזיה פיתחו תוכנה והם יצרו קשר עם עסק בארגנטינה בהקשר זה. כיוון שלטענתו לא היו קשרים מסחריים בין ארגנטינה לגרוזיה התבקש הוא להיות מעורב בעסקה. ההסכם בעניין עסקה זו נחתם בין בוריס לחברת נסטורסנטוס בארגנטינה. (ההסכם הוגש כמוצג ת/1). בוריס לא ידע למסור פרטים ביחס לקשר בין חברת נסטורסנטוס לראול שהיה כאמור הנפרע בשיק נשוא דיון זה והוא ציין כי הוא עצמו כלל אינו מכיר אותו (עמ' 15 בפרוטוקול שורות 7-8). מכל מקום בוריס מציין (סעיף 8 לתצהירו), כי לאחר שקיבל אישור מבנק לאומי, כי השיק נפרע העביר את תמורתו, בניכוי עמלה, לחבריו בגרוזיה.

במצב דברים זה ולאחר שבוריס סירב לפרוע את יתרת החובה שנוצרה בחשבונו בעקבות החזרת השיק הגיש בנק לאומי את התביעה נשוא דיון זה בה הוא דרש לחייב את הנתבע ביתרת החובה בחשבונו במטבע חוץ אצל התובע  בצירוף ריבית (עד ליום הגשת התביעה) ובסה"כ כ- 129,461 ש"ח ובצירוף ריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

התובע, בכתב תביעתו מבסס את עיקר טענותיו ,על זכותו לפי סעיף 4.4 לטופס השיקים במט"ח עליו חתם הנתבע ולפיו הבנק רשאי לחזור ולדרוש את תמורת השיקים ששולמה.

הנתבע טוען כנגד זכותו הנטענת של התובע לחייב את חשבונו בסכום השיק שהוחזר: הוא טוען, כי הסעיף עליו מבסס הבנק את זכותו הינו תנאי מקפח בניגוד לסעיף 4 לחוק החוזים האחידים (סעיף 5 לכתב התביעה); כי התובע כשלוח שלו אינו יכול לפעול כנגדו בשמו של הבנק בחו"ל (סעיף 3 לכתב התביעה) וכי הפעולות שבין התובע והבנקים בחו"ל "מדיפות ריח של קנוניה" (סעיף 4 לכתב ההגנה) וכי התובע קיבל מסיטי בנק בחו"ל כתב שיפוי והוא נמנע מלהשתמש בכתב השיפוי בחוסר תום לב.

הנתבע מכחיש כאמור את חבותו לתובע אך הוא הגיש הודעה לצד ג' לסיטי בנק. לפי הודעה זו סיטי בנק התרשל כאשר לא החזיר את השיק מיד כשהופקד לגביה אלא המתין 4 חודשים בטרם העלה טענת היסב מזויף (סעיף 11 להודעה לצד ג'), אין כל טענה של מושך השיק בדבר זיוף חתימה ואין כל יחס משפטי בין מסב השיק ובין הבנק הנמשך (סעיף 8 להודעה צד ג')  והוא שב ומעלה את טענת הקנוניה גם בהודעתו לצד ג' (שם בסעיף 10).

בסיכומיו מייחד ב"כ הנתבע פרק נכבד לעובדה אשר הובהרה במהלך הדיון לפיה השיק נשוא דיון זה נעלם ולפיכך לא ניתן להשיבו לנתבע. הוא טוען (סעיף 3 לסיכומים), כי צד ג' חייב היה להחזיר לנתבע את השיק.

סיטי בנק, נתבע צד ג' מעלה מצידו מספר טענות. חלקן טענות מקדמיות ובכלל זה כאלה הנוגעות להיבטים הנובעים מהמשפט הבינלאומי הפרטי וחלקן לגופו של עניין. במסגרת זאת:  בית משפט זה איננו הפורום הנאות לדון בתביעה זו ומירב הזיקות אם לא כולן מובילה אל הפורום של מדינת ניו יורק (סעיף 9 לכתב ההגנה של צד ג'); לא ברורה מה עילת התביעה כלפי סיטי בנק (סעיף 12 לסיכומים) אך גם כך הדין המחייב הוא הדין הזר שהבנק הנמשך פועל על פיו הוא דין  מדינת ניו יורק; על הנתבע, כתובע במערכת יחסיו עם צד ג' היה להוכיח את הדין הזר אשר חל לטענתו על המקרה (סעיפים 7-11 לסיכומי ב"כ צד ג').

דיון

מערכת היחסים שבין התובע והנתבע

השאלה הראשונה בכל הנוגע למערכת היחסים שבין התובע והנתבע נוגעת לתוקפו ולמשמעותו  של סעיף 4.4 לטופס השיקים עליו חתם הנתבע ולזכויות ולחובות החלות על הצדדים מכח סעיף זה ומכח הדין.

שאלת מפתח בהקשר זה נוגעת לטענת הנתבע, כי הסעיף כולל תנאי מקפח בניגוד לסעיף 4 לחוק החוזים האחידים.