בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' שניידר ואח'

החלטה

המבקשים 1+2 (להלן: "שניידר") ניהלו חשבון אצל המשיב.

ביום 4.8.08 נטלו שניידר הלוואה מאת המשיב ע"ס של 125,000 ₪. על פי תנאי ההלוואה הייתה זו אמורה להיפרע ב-120 תשלומים החל מיום 1.9.08.

להלוואה הנ"ל ערבו המבקשים 3+4 (להלן: "זקן") אשר חתמו על כתב ההתחייבות לקבלת ההלוואה והן על שטר חוב הוא נספח א' לבקשתם לרשות להגן.

משצברו שניידר חוב עקב פיגור בתשלומי הלוואה הפעיל המשיב את סמכותו על פי תנאי הסכם ההלוואה והעמידה לפירעון מידי. משלא פעלו המבקשים כולם לסילוק חוב ההלוואה הוגשה תביעה זו ביום 30.12.09, כאשר סכום החוב עומד על סך של 116,480 ₪.

המבקשים כולם הגישו בקשה לרשות להגן.ה"ה שניידר מעלים במסגרת הגנתם כנגד התביעה כי המשיב פעל שלא בתום לב עת הגיש את התביעה וזאת בנימוק כי הם הגיעו עם נציגיו לידי הסדר פירעון החוב. על פי גרסתם הם אינם מכחישים את העובדה כי בתחילת חודש מאי 09 הם קיבלו מכתב מאת ב"כ המשיב ובו הוא מודיע להם על פיגור בתשלומי ההלוואה וכי הם נדרשים לפרוע את הסכום שנוצר בגין הפיגור. ה"ה שניידר מודים כי הפיגור בתשלומי ההלוואה נבע עקב מצבם הכלכלי וכן עקב עיקולים שונים שהוטלו על חשבונותיהם.בעקבות מכתבו הנ"ל של ב"כ המשיבים. טוענים שניידר כי הגיעו לידי הסדר פירעון החוב עם נציגת המשיב. על פי הסדר זה הם אמורים היו לשלם סכומים שונים על חשבון הפיגור וכן להמשיך ולפרוע את תשלומי ההלוואה כסדרם. לטענתם הם עמדו בהסדר זה ולפיכך לא היה המשיב רשאי להגיש את התביעה.הערבים ה"ה זקן מעלים במסגרת הגנתם את גרסתם כי במועד חתימתם על כתב הערבות הם לא ידעו מהו גובה חובם של שניידר למשיב וכי רק בדיעבד נודע להם על יתרת החוב בחשבון. משלא גילה להם המשיב את מצב חובותיהם של שניידר הרי שיש בכך משום הפרת חובת הגילוי המוטלת עליו ולפיכך דין ערבותם להתבטל.

ביום הדיון שהתקיים ביום 13.4.10 הוצג מסמך על ידי ב"כ המשיב שאין מחלוקת לגביו ועל פיו ביום 17.1.10 ניתן כנגד המבקש מס' 1 צו כינוס נכסים על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.עוד הצהיר ב"כ של ה"ה שניידר כי החל מחודש ינואר 10 פסקו המבקשים לעמוד בהסדר עם המשיב וזאת עקב הגשת התביעה.

תצהירו של המבקש מס' 1 נחתם ביום 7.2.10, דהיינו לאחר מתן צו כינוס כנגדו. המבקש מס' 1 נמנע מלגלות בתצהירו עובדה מהותית זו, ובוודאי שלא ניתן כל הסבר סביר לאי גילוי מידע מהותי הזה הן לבית המשפט והן לב"כ המשיב.

המשיב טוען במסגרת סיכומיו כי אף אם היה הסדר כנטען על ידי ה"ה שניידר הרי די בהדאתם כי החל מחודש ינואר 10 הם פסקו לעמוד בתנאי על מנת לדחות את בקשתם שכן אין הם יכולים מצד אחד לטעון לקיום הסדר לסילוק החוב ומצד שני להפר אותו באי עמידה בתנאים. הפסקת התשלום על פי ההסדר אינה יכולה להיות עילה למתן רשות להגן.

על פי הוראות סעיף 13 להסכם ההלוואה רשאי היה המשיב להעמיד פירעון הלוואה באופן מידי בהתקיים אותם התנאים המפורטים בסעיף הנ"ל. בסעיף 13.3 נאמר כי אחד התנאים בהם יהא רשאי המשיב להעמיד באופן מידי את פירעון ההלוואה הנ"ל מתן צו כינוס כפי שאכן קרה בפועל.למען הסדר הטוב יוער כי המבקש מס' 1 הגיש את בקשתו למתן צו כינוס נכסים ביום 26.11.09, דהיינו עוד בטרם הוגשה התביעה ואף דבר הגשת בקשתו לא הובא לידיעת המשיב.

כל אחד מהערבים אישר בחקירתו הנגדית כי חתם הן על שטר החוב והן על מש/1 הוא דף המידע לערב. על פי מסמך זה מאשרים זקן כי המשיב הביא לידיעתם את העובדות הקשורות לחובם של שניידר ואף הוסברה להם מהות הערבות. כמו כן, מצוין בסעיף 4 כי ההלוואה שלה ערבו הינו בגין חוב קיים של שניידר שאינו נפרע.המבקש מס' 3 מר מאיר זקן אישר בחקירתו הנגדית כי קרא את מש/1 בטרם חתם עליו. אף המבקש מס' 4 מאשר כי קרא את מש/1 אם כי בצורה שטחית.לעניין זה יש להזכיר את ההלכה כי אם החותם על הסכם שלא בלחץ או בנסיבות פסולות לא ישמע בדרך כלל בטענה כי חתם על מסמך מבלי להבין את תוכן המסמך או כי אין די בחתימתו לבטא את הסכמתו לתנאיו.בנסיבות בהם חתמו זקן על שטר החוב וכתב הערבות אינן משחררות אותם מההתחייבויות שנטלו על עצמם בחתימתם עליהם.ה"ה זקן אף אינם טוענים כי ביקשו לקבל מידע על מצבם ה"ה שניידר בטרם נאותו לחתום על המסמכים הנ"ל. ה"ה זקן אינם זרים למבקשים שכן הם אחיה של המבקשת מס' 2.

לאור כל האמור לעיל הבקשה לרשות להגן נידחת.המבקשים כולם ביחד וכל אחד לחוד יישאו בהוצאות ההליך בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ.ניתו בזאת פסק דין לטובת המשיב על פי כתב התביעה.ב"כ המשיב ימציא פסק דין פורמלי לחתימה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, ל' ניסן תש"ע, 14 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.