בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' איוב

החלטה

בפני התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב, שהוגשה ע"י המשיב נגד המבקש, בגין יתרת חוב בבנק בסך 3,348 ₪.

לטענת המבקש, סיכם עם פקידת הבנק כי חובו, שעמד אז על כ- 3,000 ₪, יסולק בתשלומים חודשיים בסך 500 ₪. המבקש החל לשלם על פי ההסדר, ושילם שני תשלומים כאלו, בחודשים ינואר ופברואר 2011. אין חולק כי לאחר מכן לא שילם המבקש תשלומים נוספים. לטענת המבקש, בחודש ינואר 2011, בעודו סבור כי החוב מוסדר על פי הסדר עם פקידת הבנק, קיבל לידיו מכתב התראה ממשרד עו"ד, המתרה בו, כי אם לא יסלק את חובו, בסכום של כ- 5,500 ₪, תוגש נגדו תביעה משפטית. לטענת המבקש, פנייה זו עמדה בניגוד להסכם עם הבנק, ואף כללה דרישה לתשלום חוב העולה באופן משמעותי על החוב שהיה ידוע לו באותה עת. לכן חדל מביצוע התשלומים.

בדיון שהתקיים בפני הוברר, כי לאחר המועד בו נעשה ההסדר על פי טענת המבקש, חוייב חשבונו בסכומים שונים בשל התחייבות בכרטיס האשראי (סכומי החיובים כסכומי התשלומים ששולמו). לכן, למרות התשלומים שבוצעו, נותרה יתרת החוב הנומינלית בעת הגשת התביעה על סך של כ- 3,000 ₪, כאשר לסכום זה צורפה הריבית הבנקאית המוסכמת.

לטענת המבקש, אין לחייבו בתשלומים הנובעים מהגשת התביעה, מעבר לסכום הקרן, שכן לא היה מקום להעביר את העניין לטיפול משפטי, בעודו עומד בהסכם ומבצע את התשלומים.

יצויין, כי יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל, נכון להיום, עומדת על כ-5,600 ₪, ולאחר שלקרן החוב התווספו הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות ההוצאה לפועל ושכ"ט עו"ד.

לטענת המשיב, אין בפי המבקש טענות הגנה כל שהן. המבקש מודה, כי לא עמד בהסדר לו הוא עצמו טוען, והפסיק בביצוע התשלומים לאחר שני תשלומים בלבד, אף על פי שהיה מודע לכך שחובו, בעת ביצוע ההסדר הנטען, עמד על 3,000 ₪. לטענת המשיב, אילו עמד המבקש בהסדר התשלומים והמשיך לשלם סכום חודשי של 500 ₪, לא היתה מוגשת נגדו תביעה זו, הגם שנשלח מכתב הדרישה בחודש ינואר. התביעה הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל לקראת סוף יוני 2011, דהיינו ארבעה חודשים לאחר התשלום האחרון שביצע המבקש.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי למעשה אין בפי המבקש טענות הגנה באשר לקרן החוב עצמה. יחד עם זאת, יש ליתן למבקש את יומו בבית המשפט בטענה, כי התנהלות המשיב במשלוח מכתב דרישה שגוי מבחינת סכומו, בעודו מקיים הסדר אליו הגיע עם פקידת הבנק, היא שגרמה להפסקת התשלומים, ובסופו של דבר להגדלת החוב באופן משמעותי ביחס לקרן החוב.

בנסיבות אלה, אני רואה לנכון להורות על דחיית ההתנגדות עד לסכום של 3,348 ₪, ואילו באשר להפרש בין סכום זה לבין סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, ניתנת למבקש רשות להתגונן.

אציין, כי מדובר בסכום נמוך, ועל כן נעשו מאמצים על מנת לסייע לצדדים לסלק את המחלוקת בפשרה. מאמצים אלו לא צלחו.

המשיב רשאי להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל עד לסכום של 3,348 ₪, בצירוף ריבית על פי תנאי ההסכם, ממועד הגשת התביעה ועד היום (לאחר ביצוע הקטנת חוב מתאימה בתיק ההוצל"פ).

באשר ליתרה, ניתנת כאמור רשות להתגונן.

התצהיר ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.

התובע יגיש תצהיר מטעמו, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובע לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ב, 21 יוני 2012, בהעדר הצדדים.