בנק טפחות בע"מ נ' שצקי

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני בקשתו של המבקש כי אתיר לו להתגונן בפני תביעתו של המשיב, אשר הוגשה כנגדו בסדר דין מקוצר, על הסך של 200,000 ₪.

תמצית הטענות בכתב התביעה

בכתב התביעה טען המשיב כי המבקש חתם על כתב ערבות להלוואה שנטלו גילינסקי גלב וטטיאנה (להלן: "הלווים"), וזאת על הסך של 339,150 ₪ (בערכי קרן).

הלווים, על פי כתב התביעה, לא עמדו בתשלום החזרי ההלוואה, וכתוצאה מכך מומש המשכון על דירתם, אשר שועבדה להבטחת החוב האמור.

ברם, גם לאחר מכירתה של הדירה, נותרו הלווים חייבים למשיב סכום העולה על סכום ערבותו של המבקש (ראה סע' 9.1 לכתב התביעה), ומכל מקום, המשיב העמיד את התביעה כנגד המבקש על הסך של 200,000 ₪ מתוך חוב זה.

תמצית הטענות בבקשה למתן רשות להגן

המבקש טען שלל טענות הגנה בבקשתו למתן רשות להגן, וביניהן הטענות הבאות:

כי לא הכיר את הלווים כלל, ולמעשה נזקק לחתימתם כערבים בהלוואה דומה אשר נטל, ולפיכך הסכים להצעתו של המתווך לחתום כערב להלוואתם;

כי בעת החתימה היה עולה חדש, ולא ידע קרוא וכתוב בעברית, ואף אחד מעובדי המשיב לא הסביר לו את מהות חתימתו, למרות ששאל;

כי בעת מגוריו בארץ מוצאו, רוסיה, לא נזקק כלל לשירותי בנקאות, ולא היה לו כל ניסיון בהתקשרות עם בנקים;

כי פקידת המשיב, אשר דיברה ברוסית, אמרה לו כי חתימתו היא "עניין פורמאלי", וכי המשיב ממילא יממש את הדירה. עוד נטען כי לא התאפשר לו לפנות לייעוץ משפטי;

כי פקידת המשיב לא מסרה למבקש פרטים אודות ההסכם, תנאיו, סכום ההלוואה, הריביות, משך ההלוואה ו/או פרטים אחרים;

כי המשיב התרשל באופן מתן ההלוואה ללווים, כאשר לא בדק את מצבם הכלכלי;

כי לא קיבל הודעה מאת המשיב בדבר הפיגורים בתשלום ההלוואה אלא בשנת 2008 וכי יכול היה המבקש, לו קיבל הודעה במועד, להפחית את נזקו;

כי המשיב לא נקט בפעולות להקטנת הנזק, כגון: השכרת הנכס, הגשת תביעה נגד הלווים ועיכוב יציאתם מן הארץ או הגשת תביעה כנגד הערב הנוסף;

כי הדירה נמכרה במחיר הפחות משוויה האמיתי בשוק;

כי חלק מכספי הלוואה ניתנו על ידי מדינת ישראל ואין יריבות בינו ובין המשיב;

כי חלק מכספי ההלוואה הינם מענק מותנה ונקבעו לגביהם דרך גבייה אחרת ושיעור ריבית מופחת.