החלטה
1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ אשר דחתה את בקשת המבקש לזמן לחקירה, ע"פ סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק"), את גזבר המשיבה 2 (להלן: "המשיבה").
לטענת המבקש, המשיבה לא מילאה אחר צו עיקול שהוטל על נכסי זכויות וכספי המשיב 1 אשר הועסק אצל המשיבה. לפיכך ביקש המבקש חקירתו של גזבר המשיבה ע"פ סעיף 46 לחוק ועל מנת להגיש בקשה לחיוב המשיבה בחוב הפסוק, בהתאם לסעיף 48 לחוק.
רשמת ההוצל"פ דחתה את הבקשה מאחר ובתיק ההוצל"פ נשוא ההליך, קיים עיכוב הליכים נגד המשיב 1 וזאת לאור צו כינוס נכסים שניתן כנגד המשיב 1 בתיק פשיטת רגל.
2.לטענת המבקש, עיכוב ההליכים בתיק, חל כנגד המשיב 1 – החייב בלבד ולא נגד צד ג' אשר לא פעל על פי צו העיקול אשר ניתן במועד בו טרם חל עיכוב ההליכים בתיק.
3.רוב תגובת המשיבה עסקה בטענות לגופם של דברים, ביחס לטענת המבקש כאילו יש לחייבה בחוב הפסוק. בעניין זה צודק המבקש בטענתו כי בקשתו התייחסה לעצם הסירוב לזמן את נציג המשיבה לחקירה ע"פ סעיף 46 לחוק. משכך, אין מקום שאדון בטענות לעניין אופן פעילות המשיבה שהרי בעניין זה טרם ניתנה החלטת רשמת ההוצל"פ וערכאה זו ערכאת ערעור הינה.
4.יחד עם זאת, לא מצאתי לקבל את טענות המבקש.
ראשית אציין כי גם בהעדר תגובה כלל, אין פירוש הדבר קבלה אוטומטית של הבקשה. על ביהמ"ש להפעיל, בכל מקרה, שיקול דעת ולבחון את הטענות לגופן.
שנית, הגם שרוב תגובת המשיבה התייחסה כאמור לטענות לעצם התנהלותה, הרי שבסיפא לתגובתה, אכן ציינה המשיבה כי חיובה בחוב הפסוק לא רק שעשוי לפגוע בה, אלא גם יפגע בצו הכינוס שניתן כנגד המשיב 1. בטענה זו, כפי שיפורט להלן, מצאתי טעם מהותי לדחיית הבקשה.
דיון:
5.לאחר שעיינתי בבקשה ובהתאם לסמכותי ע"פ תקנה 120 (א) לתקנות ההוצל"פ תש"מ – 1979 (עליה הודע לצדדים בהחלטתי מיום 1/11/11) ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, החלטתי לדון בבקשה כבערעור ונחה דעתי כי דין הערעור להידחות. אציין כי המדובר בעיקר בסוגיה משפטית ולפיכך לא מצאתי צורך לקיום דיון במעמד הצדדים.
צדקה רשמת ההוצל"פ אשר קבעה כי מעת שקיים עיכוב הליכים בתיק בגין צו כינוס נכסים שניתן כנגד המשיב 1, לא ניתן לפעול גם לחיוב המשיבה ולפיכך אין כל טעם בשלב זה (וכל עוד קיים עיכוב הליכים בתיק), לזימון גזבר המשיבה לחקירה ע"פ סעיף 46 לחוק.
בעניין זה כבר פרט ביהמ"ש המחוזי בחיפה את הטעם להלכה, על פיה כל עוד קיים עיכוב הליכים מטעם של צו כינוס בתיק פש"ר וגם אם התנהגות צד ג', אינה מוצדקת, לא ניתן לפעול כנגדו במסגרת סעיף 48 לחוק, שכן הדבר יהווה העדפת נושה מסוים אל מול נושיו האחרים של החייב. וראה ע"א 2021/02 (מחוזי חיפה) בנק אוצר החייל נ' ש.ק. ארבל שיווק בע"מ. באותו מקרה שוכנע ביהמ"ש כי לצד ג' אשר לא קיים אחר צו העיקול, לא היה הצדק סביר למחדלו. למרות זאת קבע ביהמ"ש כי יש לאשר את החלטת ראש ההוצל"פ אשר קבע:
"בתיק קיים עיכוב הליכים עקב מעשה פש"ר וצו כינוס שבתוקף. גם אם המחזיקה הפרה חובתה החוקית ע"פ צו העיקול, אין אפשרות או סמכות להורות לה להעביר כספים אלה לתיק ההוצל"פ ודין הכספים, אם יתברר שטענת ב"כ הזוכה נכונה, להיות מועברים לתיק הכינוס. לפיכך הבקשה נדחית והמבקש מופנה לתיק הכינוס".
גם באותו מקרה טען הנושה כי קיימת הפרדה בין הליכים ישירים נגד החייב, אשר הינם מעוכבים, לבין הליך נגד צד שלישי ע"פ סעיף 48 לחוק. ביהמ"ש דחה את הטענה והסביר בהכרעתו, את מהותו של עיקול ככזה אשר אינו מקנה לנושה כל זכות מהותית בנכס המעוקל כל עוד לא הסתיימו הליכי ההוצל"פ ואת מהות עיכוב ההליכים בנסיבות אלו:
"כידוע, אחת מתוצאותיו של צו כינוס היא עיכוב מכוח הדין של הליכים התלויים ועומדים נגד החייב בגין חוב בר תביעה ואיסור על נקיטת הליכים חדשים נגדו בלא נטילת רשות מבית המשפט. אחת ממטרות עיכוב ההליכים היא מניעת פגיעה בעקרון השוויון בין הנושים...".
ובהמשך:
"כפי שראינו, זכות העיקול הנתונה למערער לא הושלמה בטרם ניתן צו הכינוס ובטרם הוכרזה המשיבה כפושטת רגל, ואין זכות זו מביאה את הנושה המערער למעמד של נושה מובטח. לכן, מבלי להתעלם מהעובדה שהתנהגותה של המשיבה היא שמנעה מהמערער את השלמת הליכי ההוצאה לפועל בטרם ניתן צו הכינוס, לאור המקובץ לעיל, אין מנוס מלקבל את טענת בא כוח המשיבה, לפי חיוב המשיבה במסגרת סעיף 48(א) לחוק ההוצאה לפועל יהווה למעשה העדפה לא מוצדקת לנושה מסוים – המערער בענייננו, ואף יביא להרעת מצבם של הנושים הנוספים.
כאמור, אין אני מתעלם מהתנהגותה חסרת תום הלב של המשיבה... אין ספק כי צדקה באת כוח המערער בטענה לפיה אין לאפשר למשיבה לחסות בצלם של הליכי פשיטת הרגל ולהתחמק מחובתה, אך לא ניתן להעניק למערער את הסעד המבוקש, לאור ההלכה המנחה בדבר עקרון השוויון בין הנושים השונים, וחרף העובדה שלא עמד למשיבה "הצדק סביר" לאי העברת המשכורות לתיק ההוצאה לפועל. לאור האמור, דין הערעור להידחות. החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 25/11/2001 תישאר על כנה".
6.כן ראה בר"ע 12632/92 ארג נכסים והשקעות בע"מ נ' נטפים מגל שותפות מוגבלת. באותו מקרה קיבל ביהמ"ש (כב' השופט בר אופיר), בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ אשר הטיל הוצאות על צד ג' בגין אי התייצבות לחקירה אליה זומן ע"פ סעיף 46 לחוק. במקרה שם,לאחר הטלת העיקול, הוגשה התנגדות לבקשה לביצוע השטר ע"י החייב והליכי ההוצל"פ עוכבו. כאמור, הזוכה אשר, כמו בעניינו, הטיל את העיקול כדין, עוד בטרם עוכבו ההליכים, זימן את צד ג' לחקירה.
