בנק הפועלים סניף שאול המלך נ' רפאל טל ואח'

החלטה

רקע

1. לפני בקשת המבקשים (להלן: "הנתבעים") לתיקון כתב הגנתם מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן: "תקנות סד"א"). לחילופין עתרו להוסיף לתצהיר העדות הראשית מטעם המבקש 1 פרק עובדתי אשר יתמוך בתיקון המבוקש מבלי שייחשב הדבר כהרחבת חזית המחלוקת, ובמקביל בקשו לאפשר למשיב להגיש תצהיר תשובה מתאים מטעמו .

מבוא

2. בתאריך 18.6.2008 הגיש המשיב (להלן: "התובע" או "הבנק") תובענה כספית כנגד הנתבעים בגין הפרת הסכם ערבות עם הבנק ואי תשלום יתרת חובה של פינת החמד חברה לבניין בע"מ ח.פ. 5- 208990 –51 (להלן: "החברה").

3. כפי העולה מכתב התביעה, החברה ביקשה לעבוד עם הבנק בעניינים שונים, היא חתמה על בקשה לפתיחת חשבון והנתבעים 1 ו-3 חתמו על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום, ולפיו התחייבו ב"ערבות מוחלטת, בלתי מסוייגת וללא כל תנאי, לפרעון המלא ומדויק של כל של כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו לבנק" מהחברה.

4. בתאריך 2.6.1998 חתמה החברה על כתב התחייבות בגין מתן אשראי למימון בניה. הבנק מצדו העמיד לחברה הלוואות, אשראים, ערבויות ושירותים בקשר להקמת פרויקט מלונאות ונופש.

5. החברה והנתבעים לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפי הבנק, ולפיכך העמיד הבנק את האשראי שנתן לחברה לפירעון מידי.

6. בתאריך 28.11.2002 החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב על פירוק החברה במסגרת תיק פש"ר 1666/02.

7. בתאריך 29.6.2003 שלח הבנק מכתב לנתבעים 1 ו-3 ובו פירט את חוב החברה לבנק ודרש מהם לפרוע את יתרות החובה בהתאם לערבותם.

8. בתאריך 14.7.2003 ב"כ הנתבע 1 דחה את טענות הבנק במכתב מתאריך 29.6.2003.

9. בתאריך 9.10.2007 שלח הבנק מכתב נוסף המבקש מהנתבעים 1 ו-3 לפרוע את חובם לאלתר. כפועל יוצא התקיימה פגישה בין נציגי הבנק לבין הנתבע 1, אולם הצדדים לא הגיעו לעמק השווה.

10. בנסיבות אלה הגיש הבנק תביעה כספית על סך 5,250,000 ₪ לצורכי אגרה ( חובה של החברה לבנק עומד על 37,346,390.46 ₪ נכון ליום 27.5.2008).

הבקשה

11. ב"כ המבקשים טען, כי בקשה זו מוגשת נוכח פסק דינו של ביהמ"ש העליון במסגרת ע"א 3080/11 אקווה בלה בע"מ נ' בנק הפועלים, רפאל טל ואח' (פורסם בנבו, 31.12.2012).

12. לטענת ב"כ המבקשים, בין הבנק למבקש 1 התנהל מו"מ לסיום המחלוקות בדרכי פשרה. התנאי המרכזי אשר הציב הבנק היה כי המבקש 1 יאתר רוכש עבור המקרקעין של החברה. במידה ואותו רוכש יסכים לרכוש את המקרקעין במחיר אותו דרש הבנק באותה עת במסגרת הליך הכינוס אשר ניהל למכירת הקרקע, יסכים הבנק להפטיר את המבקש 1 מהחוב הנטען.

13. המבקש 1 אכן איתר רוכשת, היא חברת אקווה בלה בע"מ (להלן: "אקווה בלה"), אולם הבנק בחר בחוסר תום לב משווע כטענתו למכור את המקרקעין למציע אחר וסירב להפטיר את המבקש 1 מהחוב הנטען.

14. ב"כ המבקשים הוסיף, כי אקווה בלה עתרה לביהמ"ש המחוזי בירושלים בבקשה לאכוף את הסכם המכר בין הצדדים ובין כונס הנכסים מטעם הבנק. ביהמ"ש מחוזי דחה את התביעה אך הבהיר כי מבחינה דיונית הנתבע 1 יכול לעתור כנגד התובע לשם תשלום פיצויים בגין ניהול מו"מ בחוסר תום לב. חברת אקווה בלה הגישה ערעור לביהמ"ש העליון.

15. בתאריך 31.12.2012 הוסכם על מחיקת התביעה באופן שמונע מהמבקש 1 לאכוף את המערכת ההסכמית כך שיופטר מן החוב כלפי הבנק, אך במקביל נקבע בהסכמת הבנק לתת למבקש 1 רשות לפצל סעדיו ולתבוע את נזקיו מהבנק.

עוד נטען, כי המבקשים טרם הגישו את ראיותיהם וטרם נקבעו מועדי דיון להוכחות.