בנק הפועלים סניף לבנדה-לוינסקי נ' וורונצוב ואח'

החלטה

המבקשות הן הנתבעות מס' 1 ו-2 בתביעה שהוגשה ע"י הבנק התובע (להלן: "הבנק") ב"סדר דין מקוצר" נגד וורונצוב ורה הנתבעת מס' 1 (להלן: "המבקשת") ונגד המבקשת קיזנר אלה נתבעת מס' 2 (להלן: "הערבה") בגין חוב לבנק שנוצר בעיקרו בשל אי עמידה בתשלום הלוואה שנלקחה לטובת פריסת חוב קודם בחשבון הבנק של המבקשת לבנק (להלן: "ההלוואה").

המבקשת בתצהירה התומך בבקשת הרשות להתגונן נשוא החלטה זו, מודה (ס' 10, 17 לתצהיר) כי אכן נטלה את ההלוואה; בתצהירה הנ"ל אין המבקשת מכחישה את החוב או את גובה החוב. עיקר התצהיר עוסק ב"עוולות" לכאורה שעוול הבנק כלפיה, בכך שמחד גבה ריביות חריגות ומופרזות ומאידך טוענת המבקשת כי הבנק לא סיפק לה את ההסכמים והאסמכתאות לגבי האשראי והריביות בחשבון, ולכן אין היא יכולה להגיש חוות דעת מומחה ולפרט את גרסת הרשות להתגונן כפי הנדרש. טענה זו אינה ברורה לי. אם אין ברשותה את אותם מסמכים ואסמכתאות על מה היא מסתמכת בקובעה באופן נחרץ כי נעשה לה עוול וכי הבנק לא נהג בה כשורה בעניין זה, ואם דבריה מבוססים משמע יש בידיה מסמך כל שהוא. כך או כך בחקירתה הנגדית מודה המבקשת כי היא הפסיקה לשלם את החזרי ההלוואה עקב קשיים כלכליים (פרוטוקול החקירה הנגדית עמוד 2 שורה 9). אף מהמכתב שנשלח ע"י בה כוחה מיום 04.09.08 מספר ימים טרם הגשת כתב התביעה נכתב מפורשות כי המבקשת מודעת לחובה כלפי הבנק עקב הלוואה שנלקחה בסך 128,000 ₪ וכי היא מבקשת פריסה רחבה יותר על מנת שתוכל לעמוד בהתחייבותה כלפי הבנק (ראה מב/1). מהאמור לעיל עולה כי בקשת גילוי המסמכים אין בה אלה משיכת זמן וכי מדובר ב"הגנת בדים". מקום שמתברר מחקירתו הנגדית של הנתבע, כי הגנתו היא "הגנת בדים" אין מקום להתיר לו להתגונן באותה טענת הגנה מופרכת [ ע"א 102/83 ל.ג.ל. כרמיאל בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ"א1 עמ' 253 בעמ' 257; ע"א 594/85 זהבי נ. מגרית בע"מ פד"י מב1 עמ' 721 בעמ' 722; ע"א 1266/91 יעקב קרן נ. בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', פד"י מו4 עמ' 193; בג"צ 3349/05 אנדרי מזדיקוב נ. בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', "פדאור" (לא פורסם) 05 (13) 783 ]; משכך אני דוחה את בקשתה.

הערבה, אינה מכחישה כי חתמה על ההלוואה כערבה (סעיף 2 לתצהירה), טענתה היא כי הבנק הפר את חובות גילוי המסמכים ועל כן אין היא יכולה בשלב זה להגיש בקשת רשות להתגונן כראוי (סעיף 21, 24 לתצהירה). נגזרת מחובת הגילוי הכללית המוטלת על הבנק היא חובתו לספק מסמכים שיכולים להועיל לערב ולהגן על עצמו בפני תביעת הבנק כנגדו. בבואו של ערב להתגונן בפני תובענה של בנק הוא זכאי לקבל מהבנק מסמכים אשר נחוצים לו לשם הגנתו. הבנק מצידו רשאי לדרוש תשלום סביר בגין הפקת מסמכים אלו ןהוצאות שיהיו לו כתוצאה מהדרישה להמצאת מסמכים. [כב' השופט לוין בברע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אפ. אר. למימון תק-על 90(3), 1111]: "עדיין מתעוררת השאלה כיצד יתגונן לקוחו של בנק מפני תובענה שהוגשה נגדו בצירוף חשבונות מקוטעים, כאמור, בסדר דין מקוצר, והעתקי החשבונות הדרושים לו להגנתו, אינם מצויים בידו, אם מפני שלא קיבלם ואם משום שקיבלם ואבדו לו? נראה לי שהתשובה לשאלה האמורה היא פשוטה למדי: הלקוח יוכל לבקש מהבנק עם קבלת כתב התביעה (ורצוי עוד לפני כן) שתדפיסי החשבונות האמורים, המתייחסים לאותה תקופה סבירה הדרושה ימסרו לו, או הוא יוכל לבקש לעיין בספרי הבנק ולצלמם. אם הבנק לא ייענה לו, ללא צידוק סביר, לא יתקשה הלקוח לקבל רשות להתגונן ..." [ע"א 688/89 - הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מה(3), 188, עמ' 196-197]  

אכן ב"כ הנתבעות פנה לבנק בבקשה למסור מסמכים (ראה נספח א' לבקשת הרשות להתגונן) אך מהתכתבויות שצרף לתיק עולה כי הבנק שיתף פעולה ואף הוסכם כי המבקשת תפקיד סכום של 500 ₪ תמורת הפקת המסמכים (מכתב עבור עו"ד אילן שטיינוביץ מיום 29.01.09, ומכתב עבור עו"ד אלון שימל מיום 01.02.09). אך התשלום הגיע רק ביום 08.03.09 (ראה שיק מאותה אסופת מכתבים), כיומיים לפני מועד הקבוע לדיון בבקשת הרשות להתגונן על כן אין למבקשות אלא להלין על עצמן וראה החלטתי מיום 10.03.09.

הערבה מוסיפה וטוענת כנגד הבנק, כי מצב החשבון לו ערבה, גובה סכום החוב וגובה ההלוואה לא פורטו בפניה (סעיף 4 לתצהירה) כפי הנדרש לפי חוק הערבות תשכ"ז-1967. בכך לטענתה הפר הבנק את חובת הגילוי ותום הלב. בנספח 1 ב' המצורף לכתב התביעה עולה כי הערבה חתמה על "כתב התחייבות וערבות ההלוואה" מיום 06.03.08 ובכתב ההתחייבות זה כתוב מפורשות גובה סכום ההלוואה (128,000 ₪) וכי מטרת הקרן נועדה להסדר חוב. כך נסתרת גם טענה זו.

לאור האמור לעיל נראה כי הבנק פעל כשורה. אשר על כן אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן.

הנתבעות ישאו בהוצאות הבקשה, לרבות שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2000 ₪ ומע"מ בצרוף ריבית והצמדה כדין.

ניתנה היום, י"ג כסלו תש"ע, 30 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.