בנק הפועלים סניף ישורון נ' זכאות ב' בע"מ ואח'

פסק דין

בהחלטה שניתנה על ידי ביום 15.7.09 בבקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן בתיק זה, דחיתי את הבקשה למעט טענת הנתבע מס' 2 [ להלן: "הנתבע" ] למתן רשות להתגונן ב טענה לפיה אין הוא חתום על כתב הערבות שניתן לכאורה לטובת הנתבעת מס' 1 [ כתב הערבות צורף לכתב התביעה וכן גם לתצהיר עדת הבנק התובע (להלן: "הבנק") הגב' רונית אזולאי – אהרונוביץ' (להלן: "רונית") ].

משהכחיש הנתבע את חתימותיו על גבי כתב הערבות, נטל השכנוע להוכחת החתימה מוטל על הבנק [ ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ. שאול רחמים בע"מ ואח', פד"י מז3 עמ' 202 ].

לצורך האמור לעיל עמדו בפני הבנק שתי ראיות שלא נסתרו: האחת, חוות דעת גרפולוגית של המומחית הגב' דבורה הראל [ להלן: "הגרפולוגית" ו "חוות הדעת" בהתאמה ]; השנייה, עדותה של רונית, לפיה חתם הנתבע על כתב הערבות בפניה, כפי שהיא מאשרת על גבי כתב הערבות.

הגרפולוגית מונתה כמומחית מטעם בית המשפט, על פי הסמכת הצדדים, ונקבע באותה הסכמה כי חוות הדעת תהיה הרעיה היחידה והמכרעת בתחום הגרפולוגיה.

קביעת הגרפולוגית הייתה שהחתימות על כתב הערבות הן אלו של הנתבע.

משקלה של חוות הדעת הוא רב עד כדי מכריע; זו חוות הדעת היחידה; הגרפולוגית לא נחקרה על תצהירה וזו חוות דעת שהוסכמה על הצדדים; בנסיבות אלה, אין סיבה לקבלה כמות שהיא כראיה משמעותית עד כדי הכרעה בעניין [ ראה: קדמי, "על הראיות" חלק שני עמ' 767, 769 ]

לכך אוסיף כי גם לבית המשפט נראה כי החתימות על כתב הערבות הן חתימותיו של הנתבע ולו מתוך השוואה לחתימותיו על גבי המוצג במ/3 [ עמ' 4 לפרוטוקול שורות 23 עד 30 ], וכידוע יכול בית המשפט להסיק מסקנות לעניין זהות חתימה בעצמו, גם ללא חוות דעת [ פסק הדין בעניין "שאול רחמים" הנ"ל ].

עדותה של רונית לא נסתרה ומאידך נמנע הנתבע בתצהירו לומר באופן מפורש שהחתימה אינה שלו או כי זויפה על ידי מאן דהו מאנשי הבנק.

בנסיבות אלה, אני דוחה את טענת הנתבע בדבר אי חתימתו על כתב הערבות ומקבל את התביעה נגדו בסכומים ובחיובים שנקבעו בפסק הדין שניתן נגד הנתבעת מס' 1.

ניתן היום, כ"א אלול תשע"א, 20 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.