בנק הפועלים סניף יהלום נ' ולנשטין את ולנשטין רואי חשבון בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני שתי בקשות אשר הוגשו ע"י התובע (להלן: "המבקש"):

בבקשה הראשונה (בקשה מס' 5) התבקש ביהמ"ש להורות לנתבעות (להלן: "המשיבות") ליתן תצהיר גילוי מסמכים כללי, פרטים נוספים ולהשיב לשאלון.

לחילופין, התבקש ביהמ"ש להאריך ביום אחד את המועד להמצאת השאלון והדרישה לפרטים נוספים, עד להמצאתם בפועל.

2.המשיבות טוענות בתגובה כי תצהיר גילוי מסמכים מטעמן שהוגש על ידן במועד, התקבל אצל המבקש ביום הגשת הבקשה.באשר לדרישה לעיון במסמכים ספציפיים טוענות המשיבות כי תקנה 113 עליה מתבססת הדרישה אינה מקימה למבקש זכות לקבלת המסמכים המבוקשים ולכל היותר, אם היה המבקש מגיש בקשה מנומקת לביהמ"ש, יכול היה ביהמ"ש להורות למשיבות ליתן תצהיר. כמו כן, טוענות המשיבות כי מדובר בבקשה גורפת ובעצם המבקש מנסה לקבל מסמכים שאותם אינו יכול לקבל במסגרת הליכים אחרים.

באשר לבקשה להשיב לשאלון ולפרטים נוספים נטען כי משמכתב הדרישה נשלח רק ביום 6.9.10 ועפ"י החלטת ביהמ"ש היה ניתן לשלוח בקשה לשאלון ולפרטים נוספים עד ליום 5.9.10, ועל כן, אין המשיבות חייבות לענות לדרישות. המשיבות טוענות גם, כי השאלות בשאלון והדרישה לפרטים נוספים מהוות הרחבת חזית אסורה וכל מטרתן לעקוף את המגבלות שהוטלו על ב"כ המבקש בתפקידו ככונס נכסים על מניותיו של רו"ח נחום ולנשטיין במשיבה 1, במסגרת תיק ההוצל"פ (תיק 01-77307-10-8).

3.בתשובה לתגובה מבהיר ב"כ המבקש כי בקשה זו אינה נדרשת כלל לדרישה לעיין במסמכים המצויים בחזקתן של המשיבות (ביהמ"ש קבע בהחלטתו שלצדדים עומדת זכות עיון גורפת) ואינה נוגעת לגופן של ההליכים המקדמיים, אלא באה לעולם רק משום שהמשיבות מסרבות להמציא התייחסות לגופם של דברים.

ב"כ המבקש מציין כי משצורף תצהיר גילוי המסמכים הכללי מתייתרת הבקשה בעניין זה, אם כי מציין כי "הפוסל במומו פוסל".

מעבר לנדרש, טוען המבקש כי אין כל רלוונטיות להליכים אחרים המתקיימים בין הצדדים ואין בהם כדי להעלות או להוריד מחובתן של המשיבות להשיב על שאלון וליתן פרטים נוספים.

4.ביום 12.10. 10 הגיש המבקש בקשה נוספת (בקשה מס' 6), הבקשה היא להורות על מתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, מענה לשאלון ומענה לפרטים נוספים.

הבקשה הוגשה כיוון שבעת הגשת בקשה מס' 5 לא פורטו ההליכים הנוספים שבין הצדדים, והמבקש מבהיר, מדוע לטעמו, אין רלוונטיות להליכים שיפוטיים אחרים ומדוע יש ליתן צו המחייב את המבקש להשלים את ההליכים המקדמיים.

המשיבות מציינות בסעיף 12 לתגובה, כי "ב"כ המבקש התמנה ככונס נכסים על מניות רו"ח ולנשטין במשיבה 1. בתור בעל מניות, אין המשיב זכאי אלא לעיון במאזן המשיבה 1, שכבר נמסר לו ואין הוא זכאי לקבל מסמכים ופרטים מהנהלת החשבונות של המשיבה 1 וראה לענין זה סעיף 184 לחוק החברות".

המשיבות מוסיפות כי הן מתנגדות לבקשה להורות לצד ג', משרד רואי חשבון אטינגר רטמנסקי, להמציא לעיון המבקש מסמכים שונים.

המשיבות מפנות לתגובתן לבקשה הראשונה.

5.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מוחלט כדלקמן:

א)מוארך המועד להגשת הדרישות לשאלון ופרטים נוספים עד מועד ההגשה בפועל. (איחוד של יום אחד מהמועד שנקבע בהחלטתי מיום 14/7/10), ולפיכך – מענה לדרישות יינתן בתוך 30 יום מהיום.

ב)לא מצאתי כי יש מקום לקבל את טענתם העקרונית של המשיבים כי מטרת הדרישות לעקוף את המגבלות שהוטלו על ב"כ המבקש ככונס נכסים, (יצוין, כי ביום 25/10/10 נתנה כב' ראש ההוצל"פ החלטה אשר חייבה את הנתבעת 1 למסור לכונס הנכסים מסמכים), ויש מקום להשיב על השאלות וכן על הדרישה לפרטים נוספים כדבעי, בהתאם להלכה הפסוקה לפיה:

"בעל דין חייב להשיב באופן מלא לשאלות בשאלון שנשלח אליו על ידי בעל דין שכנגד. משאינו עושה כן, ומתבקש מבית המשפט צו המחייבו לעשות כן, ואותן שאלות רלוונטיות למחלוקת שבין הצדדים, הרי בהעדר עילה שלא לחייב במתן תשובה לשאלות – כגון שהשאלות מכבידות או שעומדת לבעל דין טענת חסיון – שומה על בימה"ש לחייב את אותו בעל דין לענות על השאלות" (רע"א 4217/96 כל אל ערב בע"מ נ' אלסינארה בע"מ, פ"ד נ (1) 437).

מערכת היחסים הכספית שבין הנתבעות ובין מר ולנשטיין היא אכן מהותית ורלוונטית לתובענה שבפני, שהיא בקשה לאישור עיקול זמני, ולפיכך יש לאפשר עיון במסמכים כמבוקש ולהמציא תצהיר גילוי מסמכי ספציפי בתוך 30 יום מהיום.

ג)אין מקום במסגרת התיק דנן להורות לצד ג' (משרד רו"ח אטינגר – רטמנסקי) להמציא לעיון המבקש מסמכים.