בנק הפועלים סניף טירה המשולש נ' דעאס חריץ מוחמ ד ואח'

החלטה

1.המשיב הגיש ביום 26.10.09 תביעה בסדר דין מקוצר בסך של 104,434 ₪ נגד המבקש ונגד נתבע נוסף.

התביעה הוגשה נוכח היותם של הנתבעים ערבים לחובה של החייבת העיקרית, הגב' עיראקי נהאיה כמאל יוסף (להלן: "החייבת העיקרית").

ביום 25.12.07 ניתן פסק דין בתביעה שהוגשה נגד החייבת העיקרית.

המשיב פתח בהליכי הוצאה לפועל לביצועו של פסק הדין, כאשר ביום 19.10.09 ניתנה החלטת רשמת ההוצאה לפועל לפיה מוצו ההליכים נגד החייבת העיקרית והמשיב רשאי לפעול נגד הערבים.

יצויין, כי סכום החוב העדכני בתיק ההוצאה לפועל שנפתח נגד החייבת העיקרית הוא 116,227 ש"ח.

2.בבקשתו למתן הרשות להתגונן, טוען המבקש כי המשיב הפר את חובת הגילוי כלפיו ולא הסביר לו, טרם חתימה על כתב הערבות, מהי מהותה של הערבות, מהו מצבה הפיננסי של החייבת העיקרית וכי מטרת ההלוואה אותה נטלה החייבת העיקרית היא פרעונו של חוב קיים, בניגוד לאמור בהסכם ההלוואה לפיו שימשה ההלוואה לצריכה שוטפת.

3.בחקירתו, הבהיר המבקש כי שימש בעבר ערב להלוואה בסך של 60,000 ₪ שנלקחה באותו חשבון של החייבת העיקרית.

המבקש הוסיף, כי בעלה של החייבת העיקרית מסר לו כי יש צורך בהלוואה נוספת בסך של 60,000 ₪ על מנת לפרוע את החוב הקודם וכי ערבותו נחוצה , נוכח היותו ערב להלוואה הראשונה שניטלה.

4.המבקש חתם על גבי כתב התחייבות וערבות להחזר הלוואה מיום 11.3.07, כאשר המבקש והנתבע הנוסף ערבו כל אחד למחצית מסכום ההלוואה, בסך של 60,000 ₪ בצירוף ריבית והוצאות.

משמעות הדבר היא כי המבקש בא בגדר "ערב מוגן" לגביו קמה למשיב , בין היתר, חובת הגילוי המפורטת בסעיף 22 לחוק הערבות, התשכ"ז – 1967.

"המחוקק ביקש ליתן הגנה לערבים, בפרט ליחידים - מפני אפשרות ניצול של תמימותם ורצונם הטוב על-ידי נושה, במיוחד כמו בנק המחתים אותם על שפע אותיות קטנות, וזאת על-ידי כך שיימסר להם מידע ראוי על החוב לו הם ערבים".

כך בית המשפט העליון בע"א 8822/04 גבאי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ.

ואילו בע"א 7451/96 אברהם נ' בנק מסד בע"מ סניף ראשל"צ נקבע כך:

" יחסי הכוחות בין הבנק ללקוח או הערב אינם שוים… לבנק נגישות למידע באשר למצבם הכספי של כל לקוחותיו ונסיון המאפשר לו להעריך רמות סיכון שונות בכל התקשרות והתקשרות..מכאן, שיש לקרוא את החובות המוטלות על הבנק לגבי לקוח גם גם על ערב. עולה מכאן כי הבנק חייב לגלות לערב כל גורם סיכון המצוי בידיו של הבנק.."

עם זאת, בהתאם לסעיף 23(ב) לחוק הערבות, ככל שיוכיח נושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף 22 לחוק, לא יחולו סעיפי הפטור הנוגעים לערב יחיד.

5.לאחר שהמבקש עצמו הודה בחקירתו כי שימש בעבר ערב לחייבת העיקרית וכי היה מודע לכך שההלוואה הנוכחית ניטלת על מנת לפרוע חוב קיים, אין הוא יכול לטעון בנשימה אחת כי לא ידע דבר אודות מצבה הפיננסי של החייבת העיקרית וכי המשיב הסתיר ממנו את דבר נטילת ההלוואה לשם פרעון חוב קודם, ככל שזו אכן היתה מטרת מתן ההלוואה.

עם זאת, אף לאחר חקירתו של המבקש לא נסתרה הטענה כי לא קיבל כל הסבר באשר למטרתה של ההלוואה שנטלה החייבת העיקרית וכן באשר למצבת חובותיה למשיב.

אמנם, טענה זו הועלתה בתצהירו של הבקשה באורח כללי וחסר פירוט, כשהמבקש אף אינו טורח להבהיר האם היה במידע שהוחסר ממנו כדי לגרום לו לסרב לחתום על גבי כתב הערבות, אולם סבורני כי בשלב זה של הדיון יש מקום לקבל את הבקשה , כאשר האיזון הראוי ישמר בכך שהרשות להתגונן תותנה בתנאים.

6.הבקשה תתקבל איפוא, בכפוף לכך שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט בתוך 45 ימים את הסך של 20,000 ₪.